ביהמ"ש קיבל תביעה של חברת הדרי, בעלת זכויות חכירה לדורות על קרקע מינהל כנגד דרישת המינהל להוסיף תנאי של שינויי ייעוד בעת חידוש החוזה לפיו אם יבחר המינהל לשנות את ייעודו של הקרקע, זו תועבר אליו בתנאים הנהוגים כיום. בחוזה החכירה המקורי לא היה קיים סעיף של שינוי ייעוד בנוסח המבוקש על ידי המינהל.

התובעת טענה כי חוזה החכירה המקורי אינו מקנה למינהל שיקול דעת בעת חידוש החוזה וכי בעת רכישת הזכויות שילמה סכום גבוה מאוד המקנה לה זכויות הקרובות לזכויות של בעלות וכי זכויות אלו מכילות הן את תקופת החכירה הנוספת והן את היוון זכויות החכירה.

ביהמ"ש קיבל את הבקשה וקבע כי למינהל אין רשות להוסיף על דעת עצמו סעיף של שינוי ייעוד בחוזה החכירה החדש תוך כדי הסתמכות על הפסקה בחוזה המקורי לפיה חידוש החוזה יהיה לפי "תנאי החכירה שיהיו נהוגים.."

הפ (ב"ש) 6073/08 חב' הדרי החוף מס' 63 בע"מ נ' רשות הפיתוח - מינהל מקרקעי ישראל, פס"ד מיום 27/01/12

בית משפט המחוזי בב"ש דחה תביעה למתן סעד הצהרתי המורה כי לתובע, קיבוץ אילות, זכות חכירה לדורות בקרקע נשוא התביעה.
ביהמ"ש ציין כי זכותו של המחכיר (ובענייננו משכיר) לכרסם בזכויות החכירה הניתנות לחוכר במסגרת ההסכם עימו, הוכרה זה מכבר בפסיקה. הגישה השלטת היא כי תנאי החוזה הם אלה הקובעים את גדר זכויותיו של החוכר במקרקעין והמחכיר רשאי לקבוע תנאים והגבלות בקשר עם זכויות החוכר.

לאור כל זאת, קובע בית המשפט, אין בידי התובע הזכות לאסור על המינהל הענקת זכויות בקרקע לאחר, ופעולת המינהל בקרקע תהא כפופה אך להחלטות גופי התכנון, לתכניות הסופיות ולנהליו.

ת"א (ב"ש) 4102-05 קיבוץ אילות אגודה שיתופית חקלאית בע"מ נ' מדינת ישראל - מינהל מקרקעי ישראל, פס"ד מיום 30/11/11
 

בית המשפט המחוזי בת"א קבע כי תושבי בצרה לא עמדו בנטל להוכיח כי הם זכאים להתקשר עם המינהל בהסכמים שיתירו להם לעסוק בנחלות שלהם בעיסוקים שאינם עיסוקים חקלאיים, אלא בתעשייה ומסחר.
בנוסף, קבע בית המשפט כי טענותיהם התיישנו.

התובעים הם תושבי האגודה השיתופית בצרה. תוכנית היישוב של המתיישבים בבצרה הייתה באחריות המדור להתיישבות של המעמד הבינוני בסוכנות היהודית, כאשר בפועל פעלה חברת רסקו כשלוחה של ההסתדרות הציונית.
התובעים טענו כי הכוונה היתה כי ייחתמו איתם חוזי חכירה לדורות בנחלות שלהם, וכי תנאי החוזים הללו יהיו התנאים המקובלים בחוזים באותה עת. אולם, למרות זאת, לא נחתמו חוזים כאלה עד היום. במקום חוזי החכירה, מחתים המינהל את האגודה על חוזי שכירות לתקופה של 3 שנים, וזהו על פי הטענה נוהג פסול.

במרכז התביעה שאלת זכותם של התובעים להתקשר עם המינהל בהסכמי חכירה אישיים בקשר לנחלותיהם, ותוכנם של הסכמי חכירה אלה, ובעיקר שאלת האפשרות של התובעים כי במסגרת הסכמי החכירה תינתן להם הזכות לעשות בנחלות שימושים שאינם שימושים חקלאיים, ובכלל זה בעיקר שימושים למלאכה, מסחר ותעשייה

תא 1890-05 דוברוב אריה ואח' נ' מנהל מקרקעי ישראל - תל אביב, פס"ד מיום 25/07/11