המגזר החקלאי שילם בגין הקרקע יותר מן המגזר העירוני

יום שלישי 15 פברואר 2011

ולמרות זאת, חקלאיים נדרשים בבואם להוון ואח"כ לקבל מעין בעלות על נכסיהם חייבים לשלם 33% מערך הקרקע בתוספת מיסים אחרים בעוד שמה שנדרש מחוכרים עירוניים בכדי להוון את נכסיהם הוא רק 3.75% מערך הקרקע (על פי מחירי טבלה מוזלים במיוחד). מדוע מתעלם הממסד מעובדות אלו ומפלה את המגזר החקלאי מול המגזר העירוני?

שאלות אלו ונוספות נדונו באסיפה השנתית של עמותת אדמתי שהתקיימה ביום 08/02/11 בקבוץ עין שמר.
אורחי האסיפה היו השנה איתן ברושי, עוזר שר הבטחון להתיישבות ועו"ד רון רוגין.

באסיפה הוצגה תמצית מעבודת בדיקה והשוואה שנערכה בנוגע להיקף התשלומים (שאינם מוגדרים כתרומות), אשר ניגבו ע"י הקרן הקיימת לישראל ובהמשך ע"י מינהל מקרקעי ישראל מן המגזר החקלאי מול אלו שנגבו מהמגזר העירוני.
ממצאי הבדיקה מפתיעים וסותרים לחלוטין את ההנחות של מוסדות המדינה, מוסדות המשפט וכלל הציבור לגבי גובה התשלומים ששילמו החקלאים במהלך השנים בגין הזכויות בקרקע. סכומים אלו הינם גבוהים משמעותית הן מכל המגזרים האחרים והן ביחס ישיר לתשלומים ששולמו במגזר העירוני בארץ.

ממצאים אלו מבהירים כי יש לבחון מחדש קווי מדיניות והחלטות ביצועיות ומשפטיות של הממסד הממלכתי והמשפטי כלפי המגזר החקלאי ולבחון מחדש 'מוסכמות' שהושרשו בציבור לגבי האופן שקיבלו חקלאים קרקעות לחזקתם, התשלום ששולם עבור קרקעות אלו וכתוצאה ישירה מכך – זכותם של החקלאים לזכויות קניין באדמותיהם.

במהלך המחקר התבררו, בין היתר, עוד כמה מספר ממצאים מעניינים ביותר, כגון:
החלוקה הדיכוטומית בין המגזר העירוני לכפרי, אינה כה ברורה וחד משמעית כפי שהיא מוצגת לציבור ולמקבלי החלטות. כך למשל, ישובים רבים המקוטלגים כיום כעירוניים, החלו את דרכם כישובים חקלאיים ונשארו כאלו למשך פרק זמן ניכר, העולה לפעמים על פרק הזמן שהם מוגדרים כעירוניים. שכונות רבות הוקמו עבור משתכנים שהתארגנו כאגודות שיתופיות, כחברי מפלגות ציוניות שונות, ההסתדרות, ארגוני עולים מארצות שונות או כחברי מגזרים מיוחדים, בעיקר יוצאי הארגונים הצבאיים שהוקמו והתקיימו במשך השנים שלפני הקמת המדינה ואחריהן.

הגדרת ישובים ושכונות אלו כעירוניים, מייצגת מצב נוכחי, אך לא מצב קודם, היסטורי שהתמשך שנים רבות, יותר ממחצית אורך חייהם. על פי מצב זה, מחירי רכישת הקרקע עבור מגורים (ותעשייה), שעור תשלום דמי חכירה מצטברים ואופן חישובם, תנאי התשלום, אינפלציה ענקית, שרידדה באופן קיצוני את התשלומים שביצעו באותה תקופה רוכשי הדירות והקרקע במגזר העירוני.

כל אלה מתגבשים לכדי תמונה אשר לפיה באופן מפתיע מתברר כי שעור התשלומים לקק"ל ובהמשך, למדינה במהלך עשוריה הראשונים אשר שילם המגזר החקלאי כדמי חכירה בצורות שונות, עולים באופן יחסי ומוחלט על אלה של המיגזר העירוני.

יתרה מכך, גם אם יתברר כי הפער שנמצא במהלך העבודה לטובת המגזר החקלאי, יצטמצם במקצת, בודאי ובודאי שאין בו הצדקה לפער כה בולט בין שעור ההוון אותו נדרשים לשלם חוכרים חקלאיים, בבואם להוון ואח"כ לקבל מעין בעלות על נכסיהם (33% בתוספת מע"מ על פי שומה פרטנית) ומיסים אחרים, לבין מה שנדרש מחוכרים עירוניים, הנדרשים להוון את נכסיהם ב 3.75% (על פי מחירי טבלה מוזלים במיוחד).

ממצאים אלו היו ידועים לחברי העמותה ברמה אינטואיטיבית, אולם ההיקף העצום של המקורות אשר נבחנו במהלך העבודה, ההצלבות ביניהן ופריסת הממצאים לאורך שנים רבות ותקופות זמן ממושכות, מעניקים בסיס אמין ומבוסס הרבה יותר לטענות העמותה.
יתרה מכך, מתברר כי לכאורה המידע בנושא זה שנמסר ע"י פקידי מינהל מקרקעי ישראל לציבור הרחב, לעוסקים השונים בנושא, לתקשורת, למוסדות האקדמאיים, למוסדות שונים במדינה, ובמיוחד לבית המשפט העליון, מתבסס על מידע חלקי ומוטה תוך התעלמות מכוונת מתמנות המצב האמיתית המתוארת לעיל.
כך למשל, נתוני התשלומים הנמוכים יחסית, של דמי החכירה ששילמו החקלאים במשך חלק משנות השלושים של המאה הקודמת, נבחרו ולא במקרה כנתונים מייצגים בעודם נתונים המייצגים שנים ראשונות של ישובים חקלאיים רבים (תקופת הביסוס) אשר בהם ורק בהם ניתנו להם הקלות.

בהרצאה נוספת סקר איתן ברושי, עוזר שר הבטחון להתיישבות, את המתרחש בממסד הממשלתי בנושאי הקרקע ואת הקשיים הקיימים והעתידיים כתוצאה מן הרוח הנושבת בו והתנהלותו היום יומית. בהמשך, הציע דרכי הערכות ומיקוד נושאים אשר יקודמו ע"י העמותה ובראשם "ועדת רוטקופף" לבחינת המדיניות הקרקעית הלאומית כלפי הקרקע החקלאית.

עוד נמסר למשתתפים דו"ח פעילות עיקרית של העמותה במהלך השנה החולפת במישורי הממשלה ושריה, הכנסת על ועדותיה וחבריה מן המפלגות השונות, המערכת המשפטית, הנהלת ממ"י, הציבור בארץ בכלל ובתנועות ההתיישבות בפרט. יו"ר העמותה ציין בסיפוק את התחזקות המודעות למתרחש בנושאי הקרקעות בקרב ציבור החקלאים והנהגות תנועות ההתיישבות. הובעה תקוה כי בחירתו של מזכ"ל חדש לתנועת המושבים, תאפשר חיזוק הפעילות הבין תנועתית. זו מתקיימת בעמותה מימיה הראשונים, אולם סבלה עד לאחרונה, ברמת חלק מהנהגות תנועות ההתיישבות מחסמים שונים, אישיים בעיקרם.

האסיפה הסתיימה באשור תקציב הפעילות של העמותה לשנת 2011 ושורת החלטות הדנות במטרות הפעילות ביעדיה ובכווני הפעילות ובתחומיה.

במהלך השבועות הקרובים, יפורסמו באתר העמותה קטעים מהרצאות האורחים, סקירת היו"ר וההחלטות שאושרו.
 

הקטגוריות בהן מופיע : אפליית החקלאים, המאבק על הקרקע, מינהל מקרקעי ישראל, פעילות העמותה

| |

תגובות