קול קורא – עמדת עמותת "אדמתי" בוועדת רוטקופף
יום שישי 15 אפריל 2011
ז' אדר ב תשע"א
13 מרץ 2011
לכבוד
מר יובל אלגרבלי, מנהל הוועדה
באמצעות דוא"ל agriland@justice.gov.il
הנדון: קול קורא – עמדת עמותת "אדמתי"
א.נ
עמותת "אדמתי" נוסדה בראשית שנת 2002 טרם פסיקת בית המשפט העליון בבג"צ 244/00
שדה- נחום ואח' נגד שר הבינוי והשיכון ואח', הידוע כבג"צ הקרקעות. המטרה המרכזית של העמותה הוגדרה - כהגנה על הזכויות הקנייניות והאזרחיות של חבריה. וכן קידום זכויות חבריה בקרקעות אשר בחזקתם.
העמותה מונה למעלה מ – 150 יישובים מכפר גלעדי בצפון, ועד באר טוביה בדרום. מרביתם נוסדו לפני קום המדינה וחלקם כבר משלים את היובל השני מאז העליה על הקרקע. העמותה מהווה את הגוף היציג של ההתיישבות הוותיקה שעלתה על אדמותיה לפני מלחמת השחרור, התיישבות המונה כ – 230 יישובים.
המאפיינים המייחדים את רוב יישובי העמותה הם: חתימתם על חוזים עם איק"א ,פיק"א והקרן הקיימת לישראל, המכונים חוזי חכירה לדורות העוברים בירושה, שהקנו להם זכויות הקרובות לזכויות בעלות. זכויות אלו ניתנו בין השאר:
בגין השקעות עתק בהפיכת קרקע מוזנחת מאות בשנים, הכשרתה והתאמתה למגורים ולשטחי חקלאות מודרנית, כולל ניקוז, סיקול, סלילת דרכים, הנחת תשתיות השקיה ושאיבה, טיוב הקרקע וניצולה לשימושים מגוונים.
פריסתם באזורים קשים ומבודדים, על פי הצרכים, הזדמנויות הרכישה והתוכניות האסטרטגיות של מוסדות המדינה שבדרך.
פעילות שמירת קרקעות ודרכים בין ישובים, מימוש ריבונות בשטחים שבחזקת הישובים והרחקת פולשים.
הסכמה ותמיכה אידיאולוגית בעקרון בעלות הלאום על קרקעותיו.
שיגרת היחלצות למשימות לאומיות ומאמצים מרכזיים בשנים שלפני הקמת המדינה ועד היום.
לאחר הקמת מנהל מקרקעי ישראל בשנות ה – 60 של המאה הקודמת ומאז התקבלה החלטה מס' 1 של מועצת מקרקעי ישראל, החל כרסום מתמיד בזכויות שהוקנו בחוזים המקוריים. רוב היישובים הוחתמו על חוזים אחידים שהותאמו ליישובי ההתיישבות החדשה שהוקמו לאחר קום המדינה. ללא שנלקחו בחשבון, בדרך כלל, סעיפים מיטיבים שנכללו בחוזים המקוריים, עליהם הם היו חתומים. כרסום זה בזכויות, הואץ ביתר שאת לאחר בג"צ הקרקעות, תוך שהמינהל נכנס ברגל גסה לטיפול בתחומים שאינם בתחום סמכותו ופעילותו ומזניח את השגת מטרותיו העיקריות: קביעת מדיניות קרקעית נכונה ויישומה.
המשבר החמור בקרקעות והמחסור בדירות למגורים הינו רק תוצאה אחת מהזנחה זו. המציאות המלווה את המגזר החקלאי בעשורים האחרונים ממושכת וחמורה לא פחות.
אין זה המקום להציג בפרוטרוט את עמדתה הכוללת והשלמה של עמותת "אדמתי" בכל הנושאים אותם התבקשה לבחון הוועדה. אלה הוטמעו ונכללו בחוות הדעת שהוגשו על ידי תנועות ההתיישבות.
עם זאת אנו מבקשים להדגיש 3 נושאים מרכזיים שעל חברי הוועדה להיות מודעים להם בעת גיבוש המלצותיהם:
א. התייחסות לתנאים המיוחדים בחוזים המקוריים עליהם חתומים מרבית יישובי העמותה. אנו מדגישים את העובדה שיישובי עמותת "אדמתי" מסתפקים בשותפות במושאע עם הקרן הקיימת בקרקעות עליהן הן התיישבו טרם קום המדינה, ואין הם דורשים זכויות בעלות מלאה עליה, כמו זכויות שהוקנו או בתהליך הקנייה לחוכרים ביישובים עירוניים שהיו במקורם כפריים, בעיקר במושבות וישובים חקלאיים שהפכו במשך השנים לערים.
ב. ההטבה המפליגה באשר לזכויות המגורים בקרקע העירונית, זאת ללא שנעשתה בדיקה מעמיקה באשר לטיב הזכויות הנצברות של החוכרים ולהפסדי תקבולים למדינה. ההטבה התאפיינה בפישוט ההליכים והפיכתם, למעשה, של החוכרים לבעלים בפועל. אין האמור בכך לשלול את המהלך המבורך הזה, אך יש ליישמו באופן דומה ומידתי לגבי המגזר החקלאי- ההתיישבותי בכלל, ובייחוד לגבי אותם יישובים וותיקים שהשתתפו, כאמור, ברכישת הקרקע השבחתה ושמירתה.
ג. אנו חייבים להדגיש ולציין נושא נוסף, שאמנם אינו נכלל במנדט של הוועדה, אך הוא מחייב שיקבל לפחות התייחסות מצדה. מדובר בנושא הפקעת הקרקעות לצרכים שונים, המכונה "חוק לסילוק פולשים" ללא מתן אפשרות להליכי ערעור, סיוע משפטי ומנגנון מתאים לקביעת פיצוי הוגן.
סיכום
אנו מוצאים לנכון להציע כי יוגדר מנגנון הידברות קבוע , לצמצום הקונפליקט בין רשות מקרקעי ישראל וההתיישבות הוותיקה. מודל העשוי לחסוך הוצאות ניכרות לכל הגורמים המעורבים, ובעיקר לצמצם את מקדם החיכוך.
אנו נמליץ ליישובי העמותה, על אף האמור והמודגש לעיל, כי החוזה לדורות שייחתם בין המושבים והקיבוצים לבין רמ"י יאומץ כלשונו על ידי כל חברי העמותה (מושבים וקיבוצים) בכפוף לשינויים והתאמות נדרשות לגבי ישובים ותיקים.
לחוזה שייחתם יתווסף נספח בו יפורטו תנאים ייחודיים . נספח זה יקנה ליישובים זכויות נוספות בקרקעות שאותן החזיקו טרם קום המדינה. יוגדר חלקם של היישובים, כמעין שותפות במושאע עם הקרן הקיימת לישראל או רשות מקרקעי ישראל בשטחים שיפורטו בחוזה.
הוכחת הזכויות שעניינן השתתפות ברכישת הקרקע, שמירתה והשבחתה – תתבצע על פי כללים אחידים לכל היישובים. יש לוודא, כי תיקים רלבנטיים מארכיוני הקק"ל ורמ"י, יהיו נגישים וזמינים לנציגי ישובים אלה.
ועדה משותפת שתוקם לצורך זה, בראשות אישיות ציבורית מוסכמת, תכלול נציגי הקק"ל ,משרד החקלאות ופתוח הכפר, שמאי מקרקעין עצמאי ונציג העמותה. הועדה תקבע אמות מידה שיילקחו בחשבון לצורך קביעת חלקו של כל צד בזכויות בקרקעות, על פי ההשקעות המפורטות לעיל, בחלוקה מוסכמת של היישובים ושל הקרן הקיימת לישראל.
אנו מבקשים להופיע בפני הועדה, כדי להציג את עמדתנו ביתר פירוט ולמתן הבהרות נוספות.
בכבוד רב
בארי הולצמן יו"ר
בשם ועד הנהלת עמותת אדמתי
העתק: עו"ד ד"ר גיא רוטקופף, מנכ"ל משרד המשפטים
הקטגוריות בהן מופיע : המאבק על הקרקע, פעילות העמותה
| 
|
תגובות
בשלב זה אין תגובות למאמר - היה/י ראשון להגיב