|
|
|
בימים אלו נכנס לתוקפו תיקון לחוק רשות מקרקעי ישראל הקובע כללים חדשים לפרסום החלטות הנהלת הרשות (בעבר ממ"י). לפרסום ההחלטות חשיבות רבה שכן הוא יביא לשקיפות רבה יותר בעבודת רשות מקרקעי ישראל.
כידוע נקבעת מדיניות רשות מקרקעי ישראל על ידי מועצת מקרקעי ישראל באמצעות החלטות המועצה. ישנן כ- 1300 החלטות. החלטות אלה מפורסמות כולן. יישום החלטות מועצת מקרקעי ישראל מבוצע גם באמצעות החלטות הנהלת רשות מקרקעי ישראל, החלטות של ועדות שונות, הוראות נוהל, הנחיות פנימיות ועוד. עד היום פורסמו רק חלק קטן מההחלטות והנהלים, דבר שפגע בשקיפות עבודת ממ"י ואופן בו חוכרים התנהלו מול ממ"י.
חוזר משרד עו"ד חגי שבתאי שפירא מס' 12/12
להמשך
מופיע בקטגוריות הבאות : מינהל מקרקעי ישראל
סעיף 5.3.2 להחלטה 1180 בענין "בניה למגורים באגודות ישובים חקלאיים שהם מושב עובדים, כפר שיתופי, מושב שיתופי, קיבוץ או אגודה שיתופית חקלאית", קובע, בין היתר, כי:
"לא תותר למקבל מגרש בפטור ממכרז העברת זכויות במשך 5 שנים מיום חתימת חוזה חכירה. במקרים חריגים יאשר המינהל העברת זכויות במהלך תקופה זו, בכפוף לתשלום של 3% מערך הקרקע כפי שמופיע בחוזה (ללא הנחת אזור) לכל שנה שתחסר מתקופה זו בתוספת הפרשי הצמדה וריבית. הוראות הסעיף הגבילו והכבידו מאוד על אלו שקיבלו זכויות בקרקע."
להמשך
מופיע בקטגוריות הבאות : החלטות מועצת מקרקעי ישראל, מינהל מקרקעי ישראל
אחר הקצאת קרקע ע"י מינהל מקרקעי ישראל בעקבות המלצת האגודה או עריכת מכרז פומבי, נשלחת למועמד דרישת תשלום מאת מינהל מקרקעי ישראל ולאחריה נדרש הוא לחתום על "הסכם פיתוח" ובו למעשה קבועים התנאים והמועדים בהם יש להשלים את בניית יחידת המגורים. רק לאחת קיום כל תנאי הסכם הפיתוח, זכאי המועמד – היזם, לחתום על הסכם חכירה עם המינהל.
במהלך תקופת הפיתוח מעמדו של היזם, הינו כשל בר רשות בלבד, הפיכתו של היזם לחוכר, נעשית רק לאחר החתימה מול המינהל על הסכם חכירה. זכויות היזם במהלך תקופת הסכם הפיתוח מתאפיינות בכך שמדובר בזכויות ארעיות לפרק זמן מוגבל (3 שנים), זכות חוזית אשר תשתכלל לכדי זכות חכירה, רק בהתקיימם של התנאים החוזיים המפורטים בהסכם.
להמשך
מופיע בקטגוריות הבאות : מינהל מקרקעי ישראל
החלטת מועצת מקרקעי ישראל מס' 1155 שעניינה "קביעת זכויות למגורים בחלקת המגורים בישובים חקלאיים שהם מושב עובדים, כפר שיתופי, קיבוץ או אגודה חקלאית שיתופית" (להלן: "ההחלטה") מסדירה הליך עיגון זכויות החוכרים בחלקת המגורים בנחלה. נוהל ליישום ההחלטה במושבי עובדים ובכפרים שיתופיים הוכן באגף החקלאי של מינהל מקרקעי ישראל (להלן: "ממ"י" ו"הנוהל" בהתאמה) ואף קיבל אישור עקרוני, בשינויים קלים, על ידי הנהלת ממ"י בהחלטת הנהלה מס' 3139 מיום 17.1.2012.
להלן נסקור חלק מליקויים ומכשולים אותם יש להתמודד בדרך ליישום ההחלטה.
להמשך
מופיע בקטגוריות הבאות : החלטות מועצת מקרקעי ישראל, החלטה 979, המאבק על הקרקע, מינהל מקרקעי ישראל, חוזה חכירה
החלטה 979 (כפי שתוקנה בהחלטה 1155) יצרה מושג משפטי חדש בישובים חקלאיים הקרוי "חלקת המגורים".
עד היום ידענו כי "הנחלה" של מתיישב בישוב חקלאי כוללת בדרך כלל זכויות בשלושה סוגים של חלקות – חלקה א' (חלק רציף מתוך הנחלה המיועד למגורים מבני משק וחקלאות), חלקה ב' (שטח מיועד לחקלאות, חלק הנחלה המשויך לאגודה ונתון לעיבודו של המתיישב) וחלקה ג' (חלק הנחלה המשויך לאגודה ומעובד ע"י כל חברי האגודה במשותף).
כעת הצטרף "שחקן חדש" – חלקת המגורים, אשר מוגדר כחלק מתוך חלקה א', אשר מיועד למגורים וכולל את כל יחידות הדיור הקיימות בחלקה א' (ולרבות הפעילות הלא חקלאית שיכול המתיישב לעשות עפ"י הוראות החלטה 1101).
להמשך
מופיע בקטגוריות הבאות : החלטות מועצת מקרקעי ישראל, החלטה 979
מדינת ישראל חוגגת השבוע את יום עצמאותה ה 64. קשה להאמין, אבל גם בעשור השביעי של המדינה ישנה חקיקה המאפשרת לרשויות המדינה השונות שיקול דעת דרקוני העלול להותיר אזרחים אשר רכושם הופקע ללא פיצוי כספי לרכוש שהופקע.
הפקעת מקרקעין ללא פיצוי הייתה אפשרית על פי מספר מערכות מקבילות כדוגמת חוק התכנון והבניה התשכ"ה 1965 (הפקעה של עד 40% מחלקה ללא תמורה) ופקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור), 1943 (הפקעה של עד 25% מחלקה ללא תמורה).
חוזר משרד עו"ד חגי שבתאי, שפירא מס 10/12
להמשך
מופיע בקטגוריות הבאות : תכנון ובניה, שמאות מקרקעין
החלטה 1155 (979) של מועצת מקרקעי ישראל עשויה לשפר במידה רבה את אפשרות ההורים לחלק ירושתם ליותר מילד אחד, לאחר לכתו של אחרון ההורים,דבר שנמנע מהם עד כה, שכן הנחלה היוותה עד לאחרונה נכס שאינו ניתן לפיצול.
המצב בו נחלה לא ניתנה לפיצול בעבר עם העובדה שערכן הכלכלי של הנחלות במרכז הארץ הרקיע שחקים בשנים האחרונות, הביא במשפחות רבות למתחים על רקע של אי יכולת ההורים לחלק באופן שוויוני את ירושתם, בהנחה שהנחלה היא המרכיב המרכזי בירושה.
משפחות רבות, מבקשות לקבל ייעוץ בכלל ובעקבות החלטה 1155 בפרט, על מנת להבין את משמעותה וטוב עושות אותן משפחות שגם מבקשות ייעוץ בטרם קבלת החלטה וגם מקדמות הסדרים, שמבוססים על מידע אובייקטיבי על האפשרויות העומדות בפניהם. הסדרים אלו עשויים להבטיח את המשך קיומה של המשפחה המורחבת, תוך הקטנת הסיכון לסכסוך משפחתי שלצערנו אנו עדים לו בשנים האחרונות.
להמשך
מופיע בקטגוריות הבאות : אפליית החקלאים, הורשת זכויות, החלטות מועצת מקרקעי ישראל, החלטה 979, הרפורמה במינהל / ועדות בנושא קרקע חקלאית, מינהל מקרקעי ישראל
הנהלת מינהל מקרקעי ישראל קיבלה ביום 24.1.2012 החלטה לפיה היא מאמצת את עבודת המטה של משרד הבינוי והשיכון לעניין קביעת אזורי עדיפות בהקצאת מקרקעי ישראל (החלטת הנהלה מס' 3138).
עבודת המטה של משב"ש שימשה בסיס להחלטת ממשלה מס' 4192 מיום 29.1.2012 בעניין "קביעת אזורי עדיפות לאומית לעניין מתן הטבות בתחום הבינוי והשיכון".
ראו פירוט והרחבה בחוזרנו מס' 15/2012 - "עדכון הטבות ואזורי עדיפות לאומית בתחום הבינוי והשיכון", וחוזרנו מס' 18/2012 - "קביעת אזורי עדיפות לאומית לעניין מתן הטבות בתחום הבינוי והשיכון"
להמשך
מופיע בקטגוריות הבאות : מינהל מקרקעי ישראל