דגשים בנוהל שימושי תעסוקה בחלקת המגורים

הדרך להקמת מבנה או שימוש במבנה קיים לתעסוקה לא חקלאית במושבים

החוזר מביא דגשים שונים לנוהל ולפרשנות מינהל מקרקעי ישראל את החלטה 1101 והחלטת הבג"ץ בנושא.

חוזר משרד עו"ד חגי שבתאי, שפירא

להמשך

מופיע בקטגוריות הבאות : החלטות מועצת מקרקעי ישראל, החלטה 979, שימושים חורגים

הקמה ו/או שימוש במבנה לתעסוקה לא חקלאית בחלקת המגורים של הנחלה

נוהל המסדיר את עבודת המינהל שהוכן על פי המתכונת החדשה ובו שלושה חלקים:

• חלק א'- רקע,
• חלק ב'- מדריך למתיישב,
• חלק ג'- תהליך עבודה, כולל תרשים תהליך.

"בעל הזכויות בנחלה רשאי לפנות למינהל מקרקעי ישראל בבקשה לבנות מבנה חדש בחלקת המגורים שברשותו או לאפשר שימוש במבנה קיים המצוי בחלקת המגורים שברשותו, למטרות תעסוקה לא חקלאית.

במקרים אלה, יבחן המינהל את בקשת בעל הזכויות בנחלה בהתאם למדיניות שנקבעה, הכללים והתהליך המפורטים בנוהל שלהלן."

מאתר מינהל מקרקעי ישראל

להמשך

מופיע בקטגוריות הבאות : החלטה 979, מינהל מקרקעי ישראל, שינוי ייעוד, שימושים חורגים

החלטה - 1226 החכרת קרקע למטרות תעסוקה במשבצות ישובים חקלאיים

בהחלטת מועצה 1226 נקבע, כי להחלטה 1163 יתווספו סעיפים הקובעים, כדלקמן:

• האגודה תהיה רשאית לבצע שימוש לתעסוקה על פי אישור לשימוש חורג. עסקת ההרשאה ·. תהיה תואמת לתקופת האישור לשימוש החורג
• לאחר תשלום דמי השימוש וחתימת חוזה הרשאה, האגודה תהיה רשאית להשכיר את רשות · השימוש ו/או לבצע אותו על ידי מי מטעמה, ובלבד שלא תבצע העברת זכויות בגין הקרקע וכן שתקופת ההשכרה אינה עולה על תקופת האישור לשימוש החורג.
• תוגשנה תביעות על ידי המינהל בגין שימושים חורגים שאינם מוסדרים וידווח על כך ·למועצה אחת לחצי שנה.

חוזר מקצועי של ברית פיקוח מס' 04/11

• 4.2011 (104 KB)

להמשך

מופיע בקטגוריות הבאות : החלטות מועצת מקרקעי ישראל, מינהל מקרקעי ישראל, תכנון ובניה, שימושים חורגים

שימושים חורגים בקיבוצים ובמושבים – החלטה 1226 / חגי שבתאי, עו"ד

המינהל יאפשר השכרות לטווח קצר של שימושי תעסוקה בישובים החקלאיים 23/12/2010
בימים אלה נכנסה לתוקפה החלטה חדשה של מועצת מקרקעי ישראל (הגוף הקובע את מדיניות המינהל), המשנה את מדיניות המינהל בכל הנוגע לשימושים חורגים בקרקעות הנכללות בחוזי "משבצת", חוזים הנהוגים במושבים ובקיבוצים.

המדובר בשינוי לרצף ההחלטות שבהן 441, 717, 949 ו 1163.
ההחלטה החדשה קובעת כי האגודה תהיה רשאית לבצע שימוש לתעסוקה על פי אישור לשימוש חורג, והמינהל יחתום עם האגודה על עסקה למשך השימוש החורג המאושר.

התשלומים שיחולו על האגודה יהיו:
דמי שימוש: בשיעורים משתנים לפי אזורי העדיפות הלאומית (5,3,2,0 % ).
היטל השבחה: ההחלטה קובעת כי המינהל לא ישלם היטל השבחה ולפיכך יתכן והאגודה תידרש לשלם תשלום זה.

ההחלטה קובעת באופן תקדימי כי לאחר תשלום דמי השימוש וחתימת חוזה הרשאה, האגודה תהיה רשאית להשכיר את השימוש ו/או לבצע אותו על ידי מי מטעמה ובתנאי שלא תבצע העברת זכויות בגין הקרקע, ובלבד שתקופת ההשכרה לא תעלה על תקופת האישור לשימוש חורג.
המועצה הנחתה את המינהל להגיש תביעות בגין שימושים חורגים שאינם מוסדרים ולדווח על כך למועצה אחת לחצי שנה.

אנו רואים בהחלטה זו צעד הגיוני ומתבקש. בשנים האחרונות החל מינהל מקרקעי ישראל בהגשת תביעות רבות כנגד ישובים אשר השכירו מבנים וזאת למרות שישובים שילמו בגין השימוש בקרקע יותר ממחיר הקרקע המלא: גם דמי שימוש מלאים למינהל וגם היטל השבחה. התביעות הסתמכו על תיקון להחלטה 834 אשר קבע כי לא ניתן להשכיר ללא הסכמת המינהל נכסים שאינם מהוונים. יצוין כי תביעות אלה הוגשו רק כנגד ישובים חקלאיים להבדיל מחוכרים עירוניים אשר השכירו את נכסיהם החכורים מהמינהל ללא שהוגשו כנגדם תביעות משפטיות.

(חוזר משרד עו"ד חגי שבתאי, שפירא מס' 22/10)

להמשך

מופיע בקטגוריות הבאות : החלטות מועצת מקרקעי ישראל, מינהל מקרקעי ישראל, שינוי ייעוד, תכנון ובניה, שימושים חורגים

מתקן לייצור קומפוסט - שימוש חקלאי? פסק דין חדש של המחוזי בבאר שבע משנה את הכללים

בשנים האחרונות הוקמו בארץ אתרים לייצור קומפוסט. מדובר באתרים המטפלים בפסולת אורגנית העוברת תהליך קומפוסטציה ויצור דשן אורגני לטיוב קרקעות. רוב התהליך נעשה בשטח פתוח עליו נערמות ערימות של פסולת מעורבת בגזם. במהלך התהליך מופרשים גזים ונוצר חום בתהליך טבעי. התהליך מלווה בריחות אופייניים והינו בעל חשיבות אקולוגית רבה.
המקום האידיאלי להקמת אתרים מעין אילו הינו באזורים מרוחקים, לרוב בקרקעות חקלאיות, המאפשרות רצף של שטחים פתוחים וריחוק ממקומות מגורים.

מינהל מקרקעי ישראל (ממ"י) (המנהל את רוב הקרקעות החקלאיות) וכן רשויות התכנון נוטים לראות בשימוש הנעשה באתרים אילו שימוש תעשייתי או מסחרי ולא שימוש חקלאי.
כתוצאה מכך נדרשים הליכים של שינויי ייעוד או של שימוש חורג. התוצאה הישירה הינה עיכוב ניכר בפעולתם של האתרים, לעיתים של שנים, וכן עלויות ניכרות בתשלומים הנדרשים ע"י הרשויות (דמי חכירה, היטל השבחה...).
לאחרונה ניתן פסק דין בבית משפט המחוזי בבאר שבע, אשר מציג עמדה הפוכה לעמדת הרשויות וקובע כי השימוש הנעשה באתר קומפוסט הינו שימוש חקלאי.
במקרה נשוא פסק הדין, ניתן היתר בניה למתקן קומפוסט בשטח חקלאי בקיבוץ, אך ההיתר היה לייצור קומפוסט מזבל פרות ואילו החברה שהפעילה את המתקן השתמשה בבוצה המורכבת בעיקרה מצואת אדם המתקבלת ממכונים לטיהור שפכים ברחבי הארץ (מט"שים). בשל כך סברה הועדה שמדובר בהפרת תנאי ההיתר.

בית המשפט המחוזי, בערכאה של ערעור הפך החלטה קודמת וקבע כי תהליך הקומפוסטציה הינו הליך "הדרוש במישרין לייצור חקלאי" ואין מקום להבחין בסוג חומר הגלם בין זבל פרות לבוצה.
יצוין, כי במקרה נשוא פסק הדין, רווחי החברה המפעילה את האתר נובעים מקבלת תשלום מהמט"שים בגין לקיחת הבוצה מהם, ואילו הקומפוסט שנוצר מחולק חינם לכל דורש.
לאור תוצאת פסק הדין, אנו ממליצים לשקול את ההתנהלות בנושא הקומפוסט מול הרשויות הממשלתיות השונות בנוגע לאתרי קומפוסט ולרבות לעניין החלטת מועצת מקרקעי ישראל.

חוזר משרד עו"ד חגי שבתאי שפירא מס' 01/10
 

להמשך

מופיע בקטגוריות הבאות : מינהל מקרקעי ישראל, שינוי ייעוד, שימושים חורגים

הצעה שלא ניתן לסרב לה / עו"ד עמית יפרח, יו"ר אגף קרקעות ואגודות שיתופיות בתנועת המושבים

המינהל, בהתנהלותו דה-פקטו מול המגזר החקלאי, דוחק את בעלי הנחלות החקלאיות לפינה, הוא עושה זאת בשיטה פשוטה: העצמת חוסר הוודאות בו החקלאיים מצויים באופן טבעי (וכידוע החקלאות מאופיינת באי וודאות מובנית) מוחלט באשר לזכויותיהם, אפילו בחלקת המגורים. אליבא ד-מנהל "המטרה מקדשת את כל האמצעים", כאשר המטרה היא בסופו של דבר הצבת המגזר החקלאי מול "הצעה שלא ניתן לסרב לה" – כמובן, ללא שום אלטרנטיבה..

להמשך

מופיע בקטגוריות הבאות : אפליית החקלאים, החלטות מועצת מקרקעי ישראל, המאבק על הקרקע, הרפורמה במינהל / ועדות בנושא קרקע חקלאית, מינהל מקרקעי ישראל, שינוי ייעוד, תכנון ובניה, שימושים חורגים

בית המשפט מגדיר מה יחשב "שימוש חקלאי" בנחלה / עו"ד גלעד שרגא

השימוש המגוון הנעשה בשנים האחרונות בשטחי המשק החקלאי ע"י חברי המושבים, במטרה ליצור הכנסות חלופיות ונוספות על אלו אשר היו נהוגות בעבר ואשר נבעו מהפעלתו ועיבודו של המחשק החקלאי בלבד, הביא לפעילות ענפה של השכרת מבנים ושטחים חקלאיים לצורך מסחר ואחסנה במושבים, פעילות אשר לא תמיד מתיישבת עם הגדרת המינוחים המשפטיים המופיעים בהסכם המשבצת עליו חתומה האגודה השיתופית עם מינהל מקרקעי ישראל, בהם מאוזכרים תנאי השימוש במקרקעי משבצת האגודה.

(חוזר משרד עו"ד גלעד שרגא)

• 9-2009.pdf (200 KB)

להמשך

מופיע בקטגוריות הבאות : מינהל מקרקעי ישראל, שימושים חורגים

פטור מדמי היתר ודמי חכירה מהוונים על תוספות בניה במגרשי מגורים / בועז מקלר רו"ח

החלטה מס' 1184 של מועצת מקרקעי ישראל מיום 12.3.2009 שעניינה "תוספת בניה שינוי ייעוד, ניצול ופיצול מגרש – תשלום דמי היתר", קיבלה תוקף ביום 29.3.2009 עם חתימת שר האוצר.

במסגרת החלטה זו מוענקות הטבות כספיות במגרשים צמודי קרקע למטרת מגורים במגזר העירוני ובהרחבות במגזר החקלאי, בדמות פטור מדמי היתר ו/או השלמת דמי חכירה מהוונים על תוספת זכויות בניה. באזורים שאינם בעדיפות ובאיזור עדיפות לאומית ב' ינתן אך ורק פטור מדמי היתר מעבר לזכויות הבניה התכנוניות אשר היו קיימות במועד הקצאת המגרש. החלטה זו אינה חלה על מגרשי המגורים המשויכים לחברים בקיבוצים ובמושבים שיתופיים, במסגרת שיוך דירות ואף לא על חלקות המגורים בנחלות בקיבוצים ובמושבים.

להמשך

מופיע בקטגוריות הבאות : המאבק על הקרקע, מינהל מקרקעי ישראל, שינוי ייעוד, תכנון ובניה, שימושים חורגים