|
|
|
בג"צ 1027/04 - החלטה 979 של מנהל מקרקעי ישראל
סקירה תמציתית של החלטה 979 של מנהל מקרקעי ישראל (להלן: "המינהל") בעקבות החלטת בג"ץ שניתנה לאחרונה בעניין זה.
השאלה הרובצת לפתחו של הקיבוץ באשר להשלמת מהלך שיוך הדירות הקנייני, כמו גם באשר להחלטת המינהל באמצעותה יבצע/ישלים אותו, הינה מורכבת ובעלת השלכות רבות, בין היתר לנוכח ההיבטים המשפטיים, הכלכליים והחברתיים הנובעים ממנו. אשר על כן, המלצתו היא להכריע בעניין הליך השיוך וההחלטה על פיה הוא יבוצע לאחר הבנת מלוא המשמעויות וההשלכות של כל האחת מההחלטות על הקיבוץ ועל חבריו.
(פרסום של משרד עו"ד שלמה כהן ושות' - יוני 2011)
הורד קובץ:
להמשך
מופיע בקטגוריות הבאות : החלטות מועצת מקרקעי ישראל, החלטה 979
לאחר שנים של דיונים בבג"ץ ולאחר שהוגשו עתירות מכל קשת המגזרים כנגד הוראות החלטות מועצת מקרקעי ישראל 979 ו- 1101, ניתנה ההכרעה ביום 9.6.2011 על ידי הרכב של שבעה שופטים, במסגרת פסק דין ארוך ומנומק שנכתב על ידי כבוד השופטת עדנה ארבל, אשר ניתחה את השתלשלות האירועים, החל מהמועד בו התקבלה החלטה מס' 1 על ידי מועצת מקרקעי ישראל בחודש מאי 1965, עובר בדו"ח ועדת קדמון, דו"ח ועדת מילגרום ודו"ח ועדת הבר ועד להוראות החלטות 979 ו- 1101 בנוסחן כיום.
בג"ץ מאשר את החלטה 979 בכל הקשור להסדר זכויות המגורים של בעלי הנחלות במושבים אך בכל הקשור להשכרת מבנים לתעסוקה לא חקלאית בחלקת המגורים בנחלה, בהתאם להחלטה 1101, קובע בג"ץ, כי יש לבטל את סעיף 5 להחלטה 1101 הקובע את הסדר ההשכרה של מבנים לתעסוקה לא חקלאית בחלקת המגורים בנחלות.
להמשך
מופיע בקטגוריות הבאות : אפליית החקלאים, בג"צ הקרקעות, החלטות מועצת מקרקעי ישראל, החלטה 979, המאבק על הקרקע, מינהל מקרקעי ישראל, פעילות העמותה, צדק חלוקתי
מבצעי היוון לבנייה נמוכה במגזר העירוני: צדק חלוקתי - האמנם? / גיל שינה, שמאי מקרקעין
פסק הדין בעניין פרשת אמכל בכור, אשר ניתן בבית המשפט העליון בשנת 2009 מפני כב' השופט ד. חשין (ביחד עם שופטות ההרכב מ. נאור וי. חיות), דן בתחולת מבצעי ההיוון במגזר העירוני. חשיבותה של פרשה זו הינה במספר היבטים עובדתיים, המבצבצים מבין השורות והמלמדים על דרך הפעולה ביחסו של מינהל מקרקעי ישראל אל החוכרים בבנייה הנמוכה למגורים ('וילות') במגזר העירוני במרכז הארץ.
מתוך "מקרקעין" י/3 (מאי 2011)
הורד קובץ:
להמשך
מופיע בקטגוריות הבאות : מינהל מקרקעי ישראל
לאחרונה קיבלה הנהלת מינהל מקרקעי ישראל החלטה לפיה ממ"י לא ייגבה חובות שהתגבשו לפני יותר מ-7 שנים.
החלטת הנהלת ממ"י נולדה כתוצאה מפסקי דין והליכים שונים המתנהלים בערכאות משפטיות, ראו רע"א 187/05 נעמה נסייר נגד עירית נצרת עלית, ב"ל 3142/09 לבנה חג'ג' נגד המוסד לביטוח לאומי.
בפסקי הדין נקבע שרשות מנהלית (כגון עירייה והמוסד לביטוח לאומי) מנועה לתבוע חוב לתקופה העולה על שבע שנים (תקופת התיישנות).
במקביל הוגשה תביעה לסעד הצהרתי נגד ממ"י ע"י סוזן ויוסף אלפי בבקשה לחייב את ממ"י לחדש חוזה חכירה ללא התניית תשלום חוב שהתיישן.
להמשך
מופיע בקטגוריות הבאות : מינהל מקרקעי ישראל
בימים אלה יוצאת לדרכה הרפורמה בניהול מקרקעי ישראל במסגרתה תחליף רשות המקרקעין ("רמ"י") את מינהל מקרקעי ישראל ("ממ"י).
אחד הפרמטרים החשובים לפעולתו של שוק משוכלל הינו מידע. לזמינות המידע לכלל הציבור (לרבות יזמים) השלכה ישירה על פעולתו. בישראל מעל ל 90 % מהקרקעות במדינה מנוהלות על ידי מינהל מקרקעי ישראל.
ישנה חשיבות רבה לפרסום מלא של כל המסמכים הנוגעים להתנהלות ממ"י. עיון באתר ממ"י מגלה שעוד רחוקה הדרך לשקיפות הנדרשת. לדוגמא: מהאתר עולה כי ישנן לפחות 2655 החלטות של הנהלת המינהל, אולם רק פחות מ-80 מההחלטות מפורסמות!!! עד היום לא פורסמה אפילו החלטה אחת משנת 2011! משנת 2010 פורסמה רק החלטה אחת! בין ההחלטות האחרונות שלא פורסמו ישנן גם החלטות הנוגעות לנושאים בעלי השלכה ציבוריים רחבה כגון נושאי האנרגיה החלופית וכן השכרת דירות בקיבוצים.
ישנו אינטרס ציבורי מובהק בפרסומן של כל ההחלטות, גם כאלה הנוגעות למקרים נקודתיים וזאת על מנת להביא לשקיפות וודאות מרבית בניהול הקרקע הציבורית. מובן כי במידת הצורך יש לשמור על פרטיות כחוק. ספק רב אם הרפורמה תצליח במצב בו אחוז קטן ביותר מההחלטות ידוע ומפורסם לרבים. וההיפך:הגברת השקיפות תביא ממילא גם לכניסת יזמים חדשים והגברת התחרותיות. הנה רפורמה קטנה שאולי לא מצטלמת במיוחד בטלביזיה אבל תביא תועלת לא פחותה מרפורמות מפורסמות ממנה.
חוזר משרד עו"ד חגי שבתאי, שפירא מס' 10/11
להמשך
הכרה בהיוון התמורה ברכישת נכס מקרקעין מניב
ברצוננו לעדכנכם בפסק דינו של בית המשפט המחוזי (ו"ע 1129/07 בית דרור נ. מס שבח) הקובע, כי כאשר קביעה של שווי עסקת רכישת נכס מקרקעין מתבססת על דמי שכירות עתידיים, שאמורים להתקבל החל מיום מסירת המושכר - כדי לקבוע את שווי התמורה ליום הרכישה (לשם קביעת מס רכישה) - יש לבצע היוון של תשלומי הריבית, ששולמו בעבור ההלוואה, שנועדה לממן את תמורה העסקה, לפי ערכם הנוכחי ליום חתימת החוזה.
(חוזר ברית פיקוח מס' 43/11)
הורד קובץ:
להמשך
סעיף 5 להחלטה 1226 "החכרת קרקע למטרות תעסוקה במשבצת ישובים חקלאיים" קובע כי:
"5.2 על אף האמור בסעיף 5.1 לעיל יהיה המינהל רשאי, במקרים חריגים, ובאישור מראש של ועדת המשנה של מועצת מקרקעי ישראל, לאשר לישוב החקלאי כי חלקו בתאגיד יפחת מ – 26%."
הוראה זו נקבעה לראשונה בהחלטה 949 מיום 10.3.2003.
במשך שמונה שנים בו קיים סעיף 5.2 דלעיל אושרו אך ורק שתי בקשות כאשר אחת הינה כללית בנושאי הקצאת קרקע למאגרי מי קולחין (נושא הנמצא בסדר עדיפות הגבוה ביותר – ראו חוזרנו 117/2006 "הקצאת קרקע משבצת חקלאית לתאגיד מי קולחין") והשנייה בעניין מכירת זכויות כחלק מהסדר נושים.
להמשך