|
|
|
מצוקת הדיור בישראל אינה מכת גורל – ניתן לפתור אותה. אולם מדיניות הממשלה הכוללת, ובמיוחד – המדיניות הקרקעית – תורמת למצוקה זו ומובילה לעליית מחירי הדיור. חמור מכך – הממשלה פועלת לכך שלא יעמדו לרשות אף אחת ממשלות העתיד בישראל את הכלים הנדרשים לפתרון מצוקת הדיור. נכון לעכשיו הממשלה מאפשרת לספקולציה, על מגוון צורותיה, להעלות את מחירי הדיור.
מוגש כחומר למחשבה מטעם מטה המאבק בהפרטת קרקעות ישראל, ט"ו תמוז תשע"א, 17 ביולי 2011
להמשך
חוות דעת מייעצת, עררים על שומה מכרעת, מיום 17.8.2009 תביעת פיצויים לפי סעיף 197 לחוק התוה"ב - מושב יד רמב"ם
עניינה של השומה המכרעת – קביעת הפיצויים הראויים בגין פגיעה נטענת במקרקעין, במסגרת תביעה לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבניה, כפי שיפורט בהמשך.
המינוי התבצע בהמשך להחלטת ועדת הערר לפיצויים והיטלי השבחה מחוז המרכז, מיום 20.1.2010 , על העברת העררים לבחינתו ולחוות דעתו של שמאי מייעץ, בכפוף להנחיות ולהחלטות, כמפורט בהחלטה,
חוו"ד של השמאית לבנה אשד (שמאית מכריעה לפי תיקו ן 84 לחוק התכנו ן והבניה)
הורד קובץ:
להמשך
מופיע בקטגוריות הבאות : תכנון ובניה, שמאות מקרקעין
פסיקה חדשה מאשרת פעילותן המוניציפאלית וגביית דמי חבר
ברוב הישובים במגזר החקלאי בהם הוקמה שכונת הרחבה קהילתית מוענקים שירותים קהילתיים על ידי אגודה שיתופית להתיישבות קהילתית אשר הוקמה לצורך כך. האגודה פועלת במקביל לועד המקומי ולמועצה האזורית.
פסק דין חדש קובע כי לאגודה יש סמכות לפעול במקביל לרשות המקומית ולגבות דמי חבר על מנת לממן את השירותים הניתנים על ידן.
חוזר מס' 13/11 של משרד עו"ד חגי שבתאי, שפירא
להמשך
ליישום החלטה 1155 לעיגון הזכויות בחלקת המגורים במושב ידרשו ככל הנראה אותם אישורי מיסים הנדרשים על ידי ממ"י בהקצאת זכויות במקרקעין. לעניין הטיפול לקבלת אישורי מס הרכישה יש להבחין בין שלוש קבוצות עיקריות כדלקמן:
- בעלי הנחלות אשר הנחלות הוקצו להם בהקצאה ראשונה ממינהל מקרקעי ישראל.
- רוכשי נחלות אשר שילמו מס רכישה מלא.
- מי שרכש נחלה לרבות קבלה ללא תמורה מהורים ולא שילם כלל מס רכישה:
להמשך
מופיע בקטגוריות הבאות : החלטות מועצת מקרקעי ישראל, תכנון ובניה
נוסח ההחלטה המוצעת למועצת מקרקעי ישראל
מינהל מקרקעי ישראל פירסם את נוסח הצעתו למועצת מקרקעי ישראל בכל הנוגע למדיניות הקרקעית הנוגעת לאנרגיה סולארית במשבצות הישובים. ההצעה אינה נוגעת לקרקעות זמניות ולשטחים המוחכרים שלא בתנאי נחלה (כגון חוזי מטעים, חוות חקלאיות וכו'). מובא הנוסח המלא של ההצעה.
חוזר משרד עו"ד חגי שבתאי , שפירא
להמשך
מופיע בקטגוריות הבאות : מינהל מקרקעי ישראל
בשנת 1992 הורתה מועצת מקרקעי ישראל למינהל מקרקעי ישראל, בהחלטת מועצה 531, לפעול לפינוי מחזיקים ולהסרת מטרדים (כגון "ארכיאולוגיה") משטחי מקרקעי ישראל הדרושים לבניה או ליצירת עתודות לבניה (החלטת "פינוי המטרדים והמחזיקים").
בין היתר ניתנו לממ"י הוראות להיות שותף לתכנון שטחים. נקבע כי מקום בו פיתוח שטח דורש פינוי, ייעשה הפינוי על ידי היוזמים או על חשבונם, אולם המינהל רשאי להשתתף בהוצאות הפינוי עד 80 % מערך הקרקע המלא, גם במקום בו היא משווקת ב 0 % (השתתפות גדולה יותר- רק באישור המועצה).
יצוין כי באותה ישיבת מועצת מקרקעי ישראל זכו החקלאים בהטבה שנקבעה כבלתי סבירה על ידי בית הדין הגבוה לצדק וזאת בהחלטה 533 אשר קבעה כי זכותם לפיצוי של 25 % משווי קרקע ששונה יעודה (ועוד השקעות של עד 15 % ) או בפטור ממכרז לרכישת הקרקע, בהנחה של כ- 25 % משווי הקרקע.
בימים אלה החליטה מועצת מקרקעי ישראל על יישום החלטת "פינוי המטרדים והמחזיקים" על צבא הגנה לישראל וזאת במסגרת החלטה 1231 על פינוי מחנות צה"ל. נקבע כי מינהל מקרקעי ישראל יעביר לצה"ל סך של 3 מיליארד ₪ על חשבון פינוי מחנות צה"ל, כקדם מימון. עם השיווק יועברו עוד 3 מיליארד דולר. תקבולים משיווק הקרקע של המחנות שפונו, מעל סכום של 6 מיליארד ₪, יועברו למשרד הביטחון ומשרד האוצר בחלוקה של 66 % לאוצר ו- 34 % למשרד הביטחון. בין המחנות הצפויים להתפנות ישנם מחנות בצריפין, רמת אביב, תל ברוך, בית דגן, אשדוד, תל חיים, רמת גן, תל אביב, סירקין, גלילות, תל השומר, נשר, שדה דוב, קסטינה, חלקם תלויים בהליכים נוספים.
חוזר משרד עו"ד חגי שבתאי שפירא
להמשך
מופיע בקטגוריות הבאות : מינהל מקרקעי ישראל
ההקצאה ההיסטורית של הקרקע למגורים במגזר העירוני: חוזי חכירה בלתי מהוונים
להלן הפרק המרכזי בעבודת המחקר שאותה מרכז עו"ד רון רוגין עבור "אדמתי", ושמטרתה לערוך השוואה בין המגזר העירוני למגזר הכפרי באשר לתשלומים של דמי ההיוון.
המסקנה המצטיירת היא, כי ניתנות הטבות כספיות נדיבות ביותר לחוכרי הבניה הרוויה למגורים בקרקע העירונית. ניתן היה לנסות ולהצדיק הטבות אלו בטענה על פיה, אין כמעט בניה רוויה במגזר החקלאי (פרט למספר מצומצם של ישובים שיתופיים (בעיקר קיבוצים)).
סקירת מבצע ההיוון של החוכרים בבניה צמודת הקרקע למגורים במגזר העירוני - השלב השני של 'מכירת החיסול' - מבהירה כי נפערה תהום עמוקה בין היחס למגזר העירוני אל מול היחס למגזר החקלאי
ההקצאה של קרקעות למגורים במגזר העירוני היתה מראשיתה במסגרת של חוזה חכירה לדורות בלתי מהוון, הווי אומר - חוזה חכירה לדורות, אשר הטיל על החוכר חובת תשלום דמי חכירה שנתיים בכל תקופת החכירה
להמשך
מופיע בקטגוריות הבאות : אפליית החקלאים, המאבק על הקרקע, מינהל מקרקעי ישראל, חוזה חכירה, פעילות העמותה
מועצת מקרקעי ישראל החליטה לשים קץ ללוחות הזמנים הארוכים במסגרת הליכי פתיחת עסקאות חדשות במחוזות השונים של מינהל מקרקעי ישראל, בגין הקצאת מגרשים בהרחבות קיבוצים ומושבים וקבעה, כי השומה בגין דמי היוון תומצא בפרק זמן שלא יעלה על חצי שנה!!!
ההחלטה הגיעה גם כתוצאה מפניות רבות ותלונות של משתכנים אשר המתינו חודשים ארוכים ואף במקרים מסויימים מספר שנים לקבל מכתב "אישור עסקה" מהמינהל וכן "מפרט כספי" ו"שובר לתשלום דמי היוון" בגין הקצאת המגרשים.
החלטה זו שמה קץ לסאגה ארוכה אשר פגעה בסופו של יום בזוגות הצעירים שביקשו לקבל זכויות במגרשים בהרחבות של קיבוצים ומושבים ומצאו עצמם מתבוססים בתוך בירוקרטיה סבוכה.
להמשך
מופיע בקטגוריות הבאות : החלטות מועצת מקרקעי ישראל, מינהל מקרקעי ישראל