| |
פריטים למדור ה 'החלטות מועצת מקרקעי ישראל'
בג"ץ קבע, כי במבט צופה פני עתיד, החלטה 1082 של מועצת מקרקעי ישראל פתרה את טענת אפלייתם של יישובי קו העימות בשאלת הפטור מדמי חכירה לקרקעות חקלאיות, ואם ברצונם לטעון טענות כספיות בנוגע לעבר, עליהם לעשות זאת בערכאות האזרחיות
בג"צ 10695/05 קיבוץ משגב עם ו-62 יישובים נוספים נ' מועצת מקרקעי ישראל ואח', ניתן ב- כ"א טבת תשע"ב, 16 בינואר 2012.
באדיבות משרד עו"ד מימוני שלוש ושות'
להמשך
מופיע בקטגוריות הבאות : אפליית החקלאים, החלטות מועצת מקרקעי ישראל, מינהל מקרקעי ישראל, ביהמ"ש העליון
העתירה עסקה בטענת העותרים, ישובי קו העימות, לפיה הם מופלים לרעה לעניין תחולתן של החלטות 817 ו-866 של מועצת מקרקעי ישראל. החלטות אלה קובעות מדיניות לגבי מתן הנחות בקרקע ובכלל זה פטור מלא מתשלום דמי חכירה בהקצאות חדשות של קרקע למטרות מגורים, תעשייה ומלאכה ומסחר ותיירות בישובי קו העימות. במבט צופה פני עתיד באה הבעיה על פתרונה בהחלטת מועצת מקרקעי ישראל 1208, שהעניקה מיום ההחלטה פטור מדמי חכירה גם לקרקע חקלאית. מה שנותר במחלוקת הוא שאלת הסעד הכספי בתקופה שמהגשת העתירה ועד מועד תחילתה של החלטה 1208.
ביהמ"ש העליון סיים את הדיון בעתירה משקבע כי אין מקום להזדקק במסגרת עתירה זו למחלוקת הכספית לגבי העבר, ועל העותרים לפנות, אם רצונם בכך, לערכאות אזרחיות וכי שאלת זכאות העותרים נותרת פתוחה והצדדים יפעלו כהבנתם כשכל טענותיהם שמורות להם.
בג"צ 10695/05 קיבוץ משגב ו- 62 ישובים נוספים נ' מועצת מקרקעי ישראל ואח', פס"ד מיום 16/01/12
באדיבות עו"ד חגי שבתאי
להמשך
מופיע בקטגוריות הבאות : אפליית החקלאים, החלטות מועצת מקרקעי ישראל, מינהל מקרקעי ישראל, קיבוצים, ביהמ"ש העליון
מינהל מקרקעי ישראל עתר לצו מניעה קבוע אשר יאסור על הנתבעים בשלושים ושש התביעות המאוחדות, תושבי מושב אורה להשתמש בלולים שאותם הסבו למטרות אחסנה, ייצור או מסחר. לטענת המינהל, שימוש זה בלולים מהווה הפרה של חוזה המשבצת, שבינו לבין האגודה וכן מהווה הפרה של חובה החקוקה בסעיף 204 בחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965. כך גם מהווה שימוש אסור זה עשיית עושר ולא במשפט. כן עתר המינהל לפיצול סעדים, כדי שיוכל לתבוע דמי שימוש בגין השימוש התושבים במשק שלא כדין.
ביהמ"ש השלום בירושלים קיבל את התביעה ותן את הצו בקובעו כי לא עלה בידי הנתבעים להראות שהיה בזמן כלשהו, מאז הוסבו הלולים לשימושים שאינם חקלאיים ועד עצם היום הזה, ויתור מצד המינהל על תשלום דמי השימוש. ואפילו היו הנתבעים מוכיחים שהיה ויתור כלשהו, במפורש או במשתמע, לתשלום דמי שימוש לא היה בכך כדי להועיל להם. וכן, באשר לטענתם של הנתבעים שהיה על המינהל להגיש תביעה כספית ולא עתירה לצו מניעה שיאסור עליהם את השימושים במבני הלולים, קבע ביהמ"ש כי אין בעובדה שהמינהל יכול היה להגיש תביעה כספית, כדי לשלול את ההליך שבו בחר המינהל (צו מניעה).
ת"א (שלום)(ירושלים) 21090/08 מינהל מקרקעי ישראל נ' יוסף כהן ואח' ועוד 35 תביעות מאוחדות, פס"ד מיום 25/12/11
להמשך
מופיע בקטגוריות הבאות : החלטות מועצת מקרקעי ישראל, החלטה 979, מינהל מקרקעי ישראל, שימושים חורגים
בג"ץ אישר את החלטות מועצת מקרקעי ישראל 1101 ו- 979 אך התערב ואסר השכרת מבנים בשימוש לא חקלאי בחלקת המגורים במושבים וכן שינתה את היום הקובע לעניין החלטה 979 בקיבוצים ליום 27.3.2007.
לדעת כב' הש' ארבל שכתבה את פסה"ד, ההסדר שנקבע בהחלטות 979 ו 1101- על מרבית היבטיו, זולת אלה שצוינו, מאזן ונותן משקל הולם למציאות המורכבת, לעבר וגם להווה, להתיישבות החקלאית וגם להתיישבות העירונית, למאמץ שהושקע ולתמורה שראוי שתינתן בגינו, לשינוי וגם להתחדשות.
בג"ץ 1027/04, 5794/07, 6403/07, 8877/07, 144/08, 295/08, 2974/08, 2090/09 פורום הערים העצמאיות ואח' נ' מועצת מקרקעי ישראל ואח', פס"ד מיום 09/06/11
באדיבות משרד עו"ד חגי שבתאי, שפירא
להמשך
מופיע בקטגוריות הבאות : בג"צ הקרקעות, החלטות מועצת מקרקעי ישראל, החלטה 979, המאבק על הקרקע, מינהל מקרקעי ישראל, פעילות העמותה, צדק חלוקתי, שינוי ייעוד, שימושים חורגים, ביהמ"ש העליון
התובעים היו חברי אגודה ובעלי זכויות בנחלה ובמשק מסוג של "בר רשות". התובעים מכרו את זכויותיהם בנחלה, ועל כן מינהל מקרקעי ישראל קבע כי על התובעים לשלם לו "דמי הסכמה", בהסתמך על החלטה מ' 534 של מועצת מקרקעי ישראל. התובעים הגישו השגה על השומה ודמי ההסכמה עודכנו.
לטענת התובעים, הפרשנות הנכונה של החלטה 534 מביאה לתוצאה כי יש לשום, באמצעות שמאי, את כל המרכיבים של המחיר היסודי. עוד טענו כי עקרונות על משפטיים של זכות הקניין, מחייבים תוצאה של עריכת שומה על כל המרכיבים של המחיר היסודי. לבסוף, טענו כי החלטות המינהל פוגעות באינטרס ההסתמכות על זכות הקניין של התובעים. לגרסתם, במהלך כל השנים הם השקיעו בנחלה מתוך שהסתמכו על כך כי בבוא היום השקעותיהם והוצאותיהם, אשר השביחו את הנחלה, יילקחו בחשבון וייזקפו לזכותם.
נקבע כי הפרשנות הנכונה להחלטה 534 היא שרק המחוברים כפופים לשמאות וכי שאר הרכיבים כפופים לסכומים הקבועים בהחלטה ובתוספת לה. באשר לטענה בדבר אינטרס ההסתמכות על זכות הקניין של התובעים לפיה הם השקיעו בנחלה בהסתמך על הידיעה שהשקעותיהם ייזקפו לזכותם, נקבע כי מדובר באינטרס לגיטימי אך ההגנה על פי אינטרס ההסתמכות יכולה להינתן רק מקום שהוא מושתת על הדין ואינו סותר אותו.
תא (שלום)(ירושלים) 14636-08 בן ציון קליגר נ' מינהל מקרקעי ישראל מחוז ירושלים ( פס"ד מיום 08/05/2011)
להמשך
מופיע בקטגוריות הבאות : החלטות מועצת מקרקעי ישראל, מינהל מקרקעי ישראל, בית משפט השלום
ביהמ"ש המחוזי קיבל תביעה של תושב מושב חרות לסעד הצהרתי לפיו הוא זכאי להקצאת חלקה בהרחבה לפי התנאים שהיו נהוגים לפי החלטה 737. ביהמ"ש קבע כי האיחור בהגשת המסמכים הנדרשים עד התאריך הקובע לפי הוראות המעבר נבע מהליכים משפטיים שהתנהלו בעניינו ולכן אין בכך משום פגיעה בזכותו של המבקש להקצאה לפי החלטה 737 בהינתן העובדה שבקשתו הוגשה עוד בשנת 1997.
הפ (מרכז) 15472-11-08 מאיר כהן נ' מנהל מקרקעי ישראל – מחוז מרכז ואח', פס"ד מיום 21/09/10
להמשך
מופיע בקטגוריות הבאות : החלטות מועצת מקרקעי ישראל, מינהל מקרקעי ישראל, שיוך דירות, שינוי ייעוד, תכנון ובניה, ביהמ"ש המחוזי