| |
החלטת בג"צ מיום 26/07/10 הדוחה את בקשת המדינה למחוק את העתירה ודוחה את הדיון בחצי שנה
בג"צ 7436/04 אדמתי, עמותה רשומה נ' מ"מ רה"מ, שר התעשייה והמסחר ויו"ר מועצת מקרקעי ישראלואח', החלטה מיום 26/07/10
להמשך
סעיף 21 לתוספת קובע 3 תנאים, כאשר באם הם מתמלאים, החוכר פטור מתשלום היטל ההשבחה. במקרה זה, התנאים של הסעיף התמלאו, ונקבע, כי המס אמור להיות מוטל על מי שקיימת לו תועלת כלכלית מההשבחה. במקרה זה, אנו רואים כי הנהנה הוא המינהל. דמי החכירה אותם הוא גובה, הינם נגזרת ישירה של ההשבחה שנוצרה, ולמעשה הם כוללים את מלוא ההשבחה שבוצעה בקרקע. על כן, היטל ההשבחה אמור להיגזר ממי שיצא נשכר מאותה השבחה - המינהל, ולא העורר. מאחר וסעיף 21 לחוק קובע את דרך הגביה של היטל ההשבחה מהמינהל במקרים אלו, זהו הדין שיחול במקרה זה.
מאתר משרד עו"ד ויינברגר ברטנטל ושות'
ערר (המרכז) 816/09 קיבוץ שדה נחמיה נ' ועדה מקומית לתכנון ולבניה גליל עליון
להמשך
בית המשפט המחוזי בנצרת דחה את ערעוריהם ההדדיים של חברי הנוער העובד והלומד ושל חברי קיבוץ גינתון על פסק דינו של בית משפט השלום בנצרת ביחס להיעדר זכות לקבל נחלה בקיבוץ.
נקבע כי לרשם האגודות השיתופיות אין סמכות בלעדית לדון בתביעות מכוח חוק המועמדים להתיישבות חקלאית, ככל שמדובר בתביעה כספית, וכן נקבע כי לחברי הנוער העובד והלומד, שהתיישבו בקיבוץ, אין זכויות קנויות לקבלת נחלות מכוח החוק, כמי שלא ניהלו את חייהם במסגרת הקיבוץ, אלא רק התגוררו בו.
רשם האגודות השיתופיות מינה מפרק מפעיל לקיבוץ "גינתון" בעקבות מצבו הכלכלי הקשה. המפרק החליט למכור יחידות דיור בקיבוץ, ולצורך כך הורה לחברי הנוער העובד והלומד שהתיישבו בקיבוץ בשנים 2003 2004 לפנות את מגוריהם, על מנת לאפשר לחברים החדשים להתגורר בהם. בתגובה לכך, חברי הנוער העובד עתרו לבית המשפט בדרישה להצהיר כי הינם זכאים לנחלות כמועמדים להתיישבות חקלאית בקיבוץ מכוח חוק המועמדים להתיישבות חקלאית, תשי"ג 1953, ולהורות לקיבוץ ולרשם האגודות השיתופיות להכריז עליהם כזכאים לכך ולהפוך לחברי הקיבוץ.
ביהמ"ש קבע כי לבית משפט השלום אין סמכות לדון בתביעה לתקיפת החלטות רשם האגודות השיתופית, שדחה את טענות חברי הנוער העובד כנגד פינויים מדירות מגוריהם. בתביעות להכיר בהם כחברי קיבוץ וכזכאים לנחלות בקיבוץ, כשלמעשה מדובר בתביעות קנייניות, הסמכות לדון בהן מוקנית לפי חוק בתי המשפט [נוסח משולב] תשמ"ד 1984, לבית משפט המחוזי בלבד.
רעא (נצרת) 5/10 אלה גורן נ' הסוכנות היהודית לא"י, פס"ד מיום 15/07/2010
להמשך
מופיע בקטגוריות הבאות : קיבוצים
ביהמ"ש המחוזי בחיפה דחה תביעה של קיבוץ מגל נגד ממ"י בה טען הקיבוץ כיהחלטה 959 לא מבטלת את זכותו לפיצוי מכוח הסכם החכירה בין הצדדים ומכוח החלטה 1023 של המועצה, הקובעת כללים לפיצוי בגין קרקע חקלאית המוחזרת לחזקת המינהל.
ביהמ"ש קבע כי הקיבוץ היה זכאי להמשיך ולהחזיק בקרקע שיעודה שונה, במסגרת משבצת הקרקע שהוחכרה לו על פי הסכם החכירה והוא הפסיק להחזיק בה מיוזמתו הוא. בנסיבות אלה – יש להחיל את הוראות סעיף 30 לחוזה החכירה – שעניינו ביטול החוזה (ללא זכות לפיצוי) ולא את הוראות סעיף 21 לחוזה זה.
ביהמ"ש הוסיף כי המצב הבטחוני של היישוב היווה פקטור לשינוי הייעוד, אך מבחינת המינהל – אין עניינו לדאוג לבטחונו של המבקש ומשבחר הקיבוץ לייזום תכנית שתשנה ייעוד חלק ממשבצת הקרקע שהוחכרה לו – עליו לעמוד בתנאי הסכם החכירה – באופן שאותו חלק מהמשבצת יגרע מהמבקש ללא תמורה כספית מהמשיב
ה"פ 273-07(חיפה) קיבוץ מגל נ' מינהל מקרקעי ישראל, פס"ד מיום 14/07/10
להמשך
מופיע בקטגוריות הבאות : אפליית החקלאים, החלטות מועצת מקרקעי ישראל, המאבק על הקרקע, מינהל מקרקעי ישראל, חוזה חכירה, שינוי ייעוד, ביהמ"ש המחוזי
ביהמ"ש השלום באשקלון דחה תביעה ל לפינוי וסילוק יד ומתן צו מניעה קבוע כנגד שימוש חורג של קרקע באיזור קרית מלאכי אליה לטענת המינהל פלש הנתבע והרחיב את המוסך שבבעלותו ללא אישור.
ביהמ"ש מצא כי הנתבע ניסה לאשר את ההרחבה ואף קיבל את אישור חלק ממוסדות התכנון. ביהמ"ש דחה את התביעה לאחר שקבע כי המינהל לא הצליח להוכיח כי הנתבע פלש לחלקה וכי מפת החלוקה וגביית הכספים מצד ממ"י בגין השינויים מהווים הודאה בחתב ובדרך של התנהגות על כך שהנתבע מחזיק במקרקעין כדין.
ביהמ"ש ביקר באופן חיף את גילוי המסמכים החלקי, המגמתי וןהמאוחר ביחס לצו ביהמ"ש וציין כי בהתהגות זו יש משום פגיעה בגרסת המינהל ובתביעתו.
ת"א (שלום)(אשקלון) 3310-03 מינהל מקרקעי נ' בבילה דוד, פס"ד מיום 16/05/10
להמשך
מופיע בקטגוריות הבאות : מינהל מקרקעי ישראל, שינוי ייעוד, שימושים חורגים, בית משפט השלום
ביהמ"ש השלום בנצרת קבע בתביעה של מינהל מקרקעי ישראל לדמי חכירה מהוונים ע"ס שמאות של השמאי הממשלתי, כי משהוגשה תביעה נגד הנתבעת רשאית היא לתקוף כטענת הגנה את קביעות השמאי הממשלתי בתקיפה עקיפה במסגרת ההליך. אולם ברור הוא כי התקיפה תהיה בטענות מתחום המשפט המנהלי ובית משפט לא יכנס לנעליו של השמאי הממשלתי אלא יבחן את קביעותיו במשקפי סבירות, מידתיות וכן הלאה
וכי גישה לפיה השמאי הממשלתי מהווה סוף פסוק מבחינת ההתדיינויות בין הצדדים מהווה סייג לזכות הגישה לערכאות שכידוע מהווה זכות יסוד בשיטת המשפט הנהוגה. לכן לא ניתן לדעת ביהמ"ש לסייג זכות זו אלא באמצעות הוראת חוק.
ביהמ"ש דחה את טענת המינהל לפיה תקיפת שומת השמאי ממשלתי תעשה אך ורק על ידי עתירה לבג"צ או לבית משפט לעניינים מנהליים. לדעת ביהמ"ש ניתן לעלות טענות כנגד שומה זו על ידי תקיפה עקיפה ובית המשפט רשאי לדון בטענות לגבי שומה זו בהתאם לסמכות הנתונה לו לפי סעיף 76 לחוק בתי המשפט [נוסח חדש] , תשמ"ד – 1984.
פסה"ד באדיבות עו"ד אורי בר קמה
ת"א (שלום)(נצרת) 10601-06-08 מינהל מקרקעי ישראל נ' קבוץ שרית אגודה שתופית חקלאית בע"מ, פס"ד מיום 08/07/10
להמשך
מופיע בקטגוריות הבאות : מינהל מקרקעי ישראל, תכנון ובניה, בית משפט השלום