התנועות הקיבוציות - בהחלטותיהן הרשמיות, ותנועת המושבים – בהצהרותיהם של המזכ"ל ושל אחרים, מדברות על כך שחוזה חכירה ארוך-טווח מספק אותן מבחינה אידיאולוגית ומעשית.

סיפורו של מושב גן חיים הוא בעצם סיפורה של כל ההתיישבות העובדת של טרם קום המדינה . אולי זהו מקור החשש והקשיים הגדולים שהמנהל והקק"ל מערימים על המושבים והקיבוצים התובעים את זכויותיהם על הקרקע.

בשנת 1935 , כשפועלי פרדסי "גן חיים" פוטרו מעבודתם, החליט מנהל העבודה מטעם הבעלים לפצותם במקום בכסף- בחלקות אדמה שעמדו בשיממונן . מדובר באדמה שנקנתה בכסף מלא מערביי הסביבה ושיועדה מלכתחילה לנטיעה ( שמשום מה לא בוצעה ) כמו כל פרדסי גן חיים מכספי תורמים - יהודים קנדים ואמריקאים .

הכתובת רשומה על הקיר מאז הקפיא בג'צ הקשת את  העסקעות בקרקעות חקלאיות הצמודות לערים.
בינתיים הביקוש לקרקע לא פסק והתוצאה הינה עצתו של ליכטמן מגלובס:"קחו מהחקלאים את הקרקע" ומנגד הראיון עם השר ,המציע לתת לחקלאים תמריץ כזה או אחר.
נראה לי שרגע האמת שיקבע איזו משתי האסכולות תאומץ ע'י מקבלי ההחלטות מתקרב והולך ועלינו להיות ערוכים לכך.

קו למושב מיום כ"א בטבת תש"ע 7 ינואר 2010

בכתבה   על,  הצרה בה היו מצויים המושבים והקיבוצים עוד קודם לרפורמה   במנהל מקרקעי ישראל, ויותר אחריה, מראיין   עמי רוז'נסקי, הכתב,   ועורך "קו למושב" את יוסי חיות , מזכיר עמותת "אדמתי". לאחר שנפרש סיפור עמותת "אדמתי", על הבעיות, קשיי ההתארגנות, המטרות והיעדים, ותיאור הקשיים שואל המראיין את המרואיין שאלה מעניינית ותשובה עליה – אין.

השאלה הייתה : " איפה שלום שמחון, שר החקלאות  נציגנו בממשלה בסיפור הזה " ?

מי אינו קורא עיתונים, מי אינו שומע רדיו או צופה בטלביזיה ומי אינו מתרשם מהסכנה הנוראה המרחפת מעל ראשנו – אנו תושבי כדור הארץ- במו ידינו  הורסים את עולמנו היקר והנחמד. עוד דור אחד או שניים, מנבאים לנו רואי השחורות ( הירוקים למיניהם ), נאלץ לחפש לנו מקום מגורים חדש על פלנטות אחרות. שלנו יחרב יוחשך ויתייבש .  וכך  מילות הקסם של : "הירוקים" הדואגים לשלום העולם, חודרות עמוק לתודעתנו ואנחנו מבינים  שירוק זה הטבע בכבודו ובעצמו, ירוק זה לנשום אוויר צח, זה לשתות מים זכים – מהברז ולא מבקבוקים- ירוק זה בריא ,זה נכון זה טוב.

מה לעשות , שאני ,עבדכם הנאמן לא כך מתרשם מהגולם החדש - השמירה על איכות הסביבה- שקנה לו שביתה במקומותינו ושהכול סוגדים לו בעת האחרונה ,  ומרשה לעצמי לשאול כמה שאלות תם.

ראוי להקדיש תשומת לב להערות רשם האגודות השיתופיות.

אחרי תיקון 7 לחוק מינהל מקרקעי ישראל, הסמכות לקבוע את מדיניות הקרקע נמסרה הלכה למעשה לממשלה. אומנם, לנציגי הקק'ל יש זכות דעה , אך משקל דעת הקק'ל הוא של דעת מיעוט, שכן רוב חברי מועצת מקרקעי ישראל הם נציגים של משרדי הממשלה.