הערות רשם האג"ש להצעות ההחלטה במועצת מקרקעי ישראל
ינו
4
נכתב על ידי:
04/01/2010 17:22
ראוי להקדיש תשומת לב להערות רשם האגודות השיתופיות.
אחרי תיקון 7 לחוק מינהל מקרקעי ישראל, הסמכות לקבוע את מדיניות הקרקע נמסרה הלכה למעשה לממשלה. אומנם, לנציגי הקק'ל יש זכות דעה , אך משקל דעת הקק'ל הוא של דעת מיעוט, שכן רוב חברי מועצת מקרקעי ישראל הם נציגים של משרדי הממשלה.
ראוי להקדיש תשומת לב להערות רשם האגודות השיתופיות.
אחרי תיקון 7 לחוק מינהל מקרקעי ישראל, הסמכות לקבוע את מדיניות הקרקע נמסרה הלכה למעשה לממשלה. אומנם, לנציגי הקק'ל יש זכות דעה , אך משקל דעת הקק'ל הוא של דעת מיעוט, שכן רוב חברי מועצת מקרקעי ישראל הם נציגים של משרדי הממשלה.
חוק מינהל (רשות?) מקרקעי ישראל הוא חוק מפורט ביותר. במידה ונדרשות הוראות לביצוע החוק, הדרך היא באמצעות התקנת תקנות (בסמכות השר הממונה ובאישור ועדת הכלכלה או ועדת הכספים של הכנסת) ולא באמצעות החלטות של מועצת מקרקעי ישראל.
יש תמימות דעים כי החלטות מועצת מקרקעי ישראל לקויות. מסיבה זו נדרשת המועצה עצמה לשוב ולתקן החלטות בפרקי זמן קצרים ביותר. התייעצות, מתן הזדמנות לציבור להגיב והפעלת אורך רוח ושיקול דעת עשויים לשפר את ההצעות המוגשות למועצה. בעבר, פעלו ועדות משנה (ועדה לקרקע עירונית, ועדה לקרקע חקלאית וכיו'ב) שבסמכותן היה להזמין גורמים בעלי עניין, דוגמת רשם האגודות השיתופיות, התאחדות חקלאי ישראל ואח' להשמיע דעתם טרם המלצה להגיש הצעה למועצת מקרקעי ישראל. הקו הקצר בין יוזמת החלטה בדרג המקצועי של המינהל למועצת מקרקעי ישראל, נראה יעיל אך לאמיתו של דבר, כדברי הרשם, הוא תורם ללא מעט כאוס. התיישבות כפרית היא עניין מורכב ולא רק בישראל.
גדעון