 |
|
הינך נמצא כאן: מינהל מקרקעי ישראל
|
|
| |
|
| על מינהל מקרקעי ישראל | על מועצת מקרקעי ישראל | על הנהלת מינהל מקרקעי ישראל | מדיניות המינהל ועמדת עמותת אדמתי | מינהל מקרקעי ישראל הוא הגוף המנהל על-פי חוק, החל מ-1960, את קרקעות המדינה, קרן קיימת לישראל ורשות הפיתוח, המהוות כ-%93 משטח
מדינת ישראל (שהוא כ-22 מיליון דונם), בהתאם למדיניות הנקבעת על ידי מועצת מקרקעי ישראל . עד להקמת מינהל מקרקעי ישראל נוהלו המקרקעין על-ידי כמה גופים: הקרן הקיימת לישראל ניהלה את הקרקעות שרכשה מראשית תקופת ההתיישבות הציונית. רשות הפיתוח, הגוף שהוקם על-פי חוק רשות הפיתוח (העברת נכסים) תש"י - 1950, ניהלה את האדמות שהופקדו בידי האפוטרופוס לנכסי נפקדים לאחר מלחמת השחרור וכן קרקעות שהופקעו על-פי חוק רכישת מקרקעין (אישור פעולות ופיצויים) תשי"ג - 1953. מדינת ישראל, כמי שבאה במקום המנדט הבריטי, ניהלה את כל הקרקעות שהיו רשומות עד הקמת המדינה על-שם הנציב העליון.
בשל הצורך לרכז את ניהול המקרקעין של הלאום בידי מוסד ממלכתי אחד יזם המחוקק את החוקים המהווים את הבסיס המשפטי-חוקי לעבודת המינהל:
בחוק מקרקעי ישראל תש"ך - 1960 נקבע כי שר האוצר ושר החקלאות יהיו ממונים על ביצועו במשותף.
ב-1990 החליטה הממשלה, כחלק מן ההיערכות לקליטת העלייה, על מינוי שר השיכון כיושב ראש מועצת מקרקעי ישראל וכסמכות המבצעת את חוק מינהל מקרקעי ישראל.
ביוני 1996 התקבלה החלטת ממשלה למנות את שר התשתיות הלאומיות, אריאל שרון, ליושב ראש מועצת מקרקעי ישראל ולשר הממונה על ביצוע חוק מקרקעי ישראל.
בספטמבר 2002 התקבלה החלטה למנות את ראש הממשלה, אריאל שרון, ליושב ראש מועצת מקרקעי ישראל ולשר הממונה על ביצוע חוק מקרקעי ישראל.
ב-10 במרץ 2003 התקבלה החלטה למנות את שר התמ"ס, אהוד אולמרט, ליו"ר מועצת מקרקעי ישראל ולשר הממונה על ביצוע חוק מקרקעי ישראל.
ב- 4.5.2006 התקבלה החלטה למנות את שר הבינוי והשיכון מר מאיר שטרית ליו"ר מועצת מקרקעי ישראל ולשר הממונה על ביצוע חוק מקרקעי ישראל .
למידע נוסף |
| |
 |
חקיקה והחלטות
|
|
|
|
|
|
|
|
כתבות
|
|
|
|
|
ריבוי החלטות מועצת מקרקעי ישראל והשינויים התכופים בהן, במיוחד באלו הנוגעות להתיישבות החקלאית, פוגעות באושיות המינהל התקין, מסרבלות ומבלבלות, וראוי שיתערב בנעשה מבקר המדינה
לאחרונה קיבלה מועצת מקרקעי ישראל מספר החלטות המעוררת תמיהות באשר לאופן התנהלות מינהל מקרקעי ישראל ומועצת מקרקעי ישראל. מדובר בסדרה של החלטות משנות, עוקפות, מתקנות, מבהירות אחת את רעותה - והפלא ופלא - לעתים משפרות החלטות קודמות.
ככל הנראה, חלק מההחלטות שונו לאחר שהובהר לשרים הממונים - ואולי זו תרומתו הצנועה של המנהל החדש ירון ביבי - כי חלק מההחלטות שאותן באו לתקן היו מלכתחילה בלתי סבירות כלכלית, שגויות מבחינה לוגית, ובחלקן אינן מובנות אפילו ליודעי ח"ן.
שלח לחבר
|
החלטות מועצה חדשות נכנסו לתוקף לאחר שנחתמו כדין על ידי השרים.
- החלטה 1162 - החכרת קרקע למטרות תעסוקה במשבצות ישובים חקלאיים
מועצת מקרקעי ישראל אישרה את שינוי שיטת חישוב השטחים שיותרו למשבצות חקלאיות לצורך הקמת שטחי תעסוקה, בהתאם להחלטה שבוטלה, לחישוב נטו במקום חישוב ברוטו שנקבע בהחלטות 949 ותיקוניה.
ההחלטה התקבלה לאחר שהתברר כי החישוב ברוטו, יוצר סרבול בעבודה השוטפת ולא מאפשר נתונים מדויקים, מכיוון שבחישוב שטחי תעסוקה ברוטו נכנסים שטחי ההפרשות לצרכי ציבור.
לאחר בדיקת מדגם תכניות מגוון של אזורי תעשיה הוחלט כי נכון להפחית 20% מהשטחים ברוטו ונקבעו שטחים נטו.
- החלטה 1163- הקצאת קרקע למתקני תשתיות לאומיות
המינהל יעודד הקמה של מיזמים אלטרנטיביים ליצור חשמל ואנרגיות מתחדשות, אשר מתרבים לאחרונה לאור ההתייקרות במחירי החשמל והמודעות העולה לשמירה על כדור הארץ וייתן פטור מלא מתשלום על התקנת מתקני אנרגיה חלופית על גגות מבנים. כך אישרה אתמול מועצת מקרקעי ישראל בישיבתה.
שלח לחבר
|
|
|
|
|
|
מאמרים וחוות דעת
|
|
|
|
עניינו של פסק הדין הינו סכסוך בין אחים, הרבים על ירושתה של אימם המנוחה, אשר החזיקה בנחלה במושב ,כברת רשות על פי החוזה ה"משולש" התלת שנתי, הקיים במושבים אשר צדדיים לו הסוכנות, המינהל והאגודה.
הרקע לסכסוך הינו מינוי "בן ממשיך" שנעשה על ידי האם בשנת 1979. לאחר המינוי בנה הבן הממשיך את ביתו במשק אימו ועל פי טענותיו עלות בניית הבית הסתכמה בכ- 400,000 $ .
מאת: עו"ד עמית יפרח – יו"ר אגף קרקעות ואגודות שיתופיות בתנועת המושבים
|
|
|
|
פסקי דין
|
|
|
|
ביהמ"ש השלום בת"א דחה תביעה של בעלי נחלה בכפר מל"ל כנגד חיובם בדמי היתר על בניית בית נוסף בנחלה. התובעים סמכו את טענותיהם על חוזה החכירה המקורי שתוקפו הוארך ואשר לטענתם העניק להם זכות לניצול תוספת קיבולת הבנייה ללא תנאי. המינהל טען כי החוזה מתיר זכות לבניית יחידת מגורים אחת בלבד וככל שתותר בניה יחידה נוספת תהיה הקמתה מותנת בהתאמה להחלטות מועצת מקרקעי ישראל המתירות את גביית דמי ההיתר.
ביהמ"ש קיבל את עמדת המינהל בקובעו כי תנאי ההחכרה התייחסו לזכויותיו של החוכר ככאלה הכוללות על פי טיבן חובה נוקשה וקפדנית לקיום משק חקלאי כשהאפשרות לבנייה מתעוררת לכאורה רק בעת שינוי טיבה של זכות החכירה. זכות הבניה לא תומחרה מעולם ובעת מימושה כיום או נכון יותר במועד הרלבנטי עומדת זו ל"מיסוי" בדרך של תשלום דמי היתר.
א (שלום)(ת"א) 33687/07 דב גרודמן ואח' נ' מינהל מקרקעי ישראל, פס"ד מיום 11/11/08
|
|
|
|
|
|
|
|
|