 |
קיצורי דרך
|
|
 |
|
|
|
|
 |
רישום לחוזר השבועי
|
|
 |
|
החוזר השבועי של עמותת אדמתי נשלח מידי שבוע ביום חמישי.
החוזר מכיל מידע בנושא קרקעות ההתיישבות העובדת ונושאים קשורים לקרקעות ומדיניות קרקעית לאומית. החוזר אינו מכיל מידע פרסומי.
ניתן להסיר את כתובתך מרשימת המכותבים בכל עת.
|
|
|
 |
הודעות
|
|
 |
|
|
|
|
|
הוראת האגף חקלאי בממ"י מס' 16 - אשור לגבי זכויות ושעבודים בנחלה/משק עזר.
פורסם ביום 18.5.98 , עודכן ביום 25.1.11
|
| המשך... |
|
|
|
|
|
 |
מהבלוגים
|
|
 |
|
|
מחבר:
|
|
|
28/03/2010 09:41
|
|
|
הבלוג של בארי הולצמן
|
מהבלוג של בארי הולצמן
21/04/2011 22:34
רשימתו של דובי הלמן ("דעת יחיד" מן השבוע שעבר), הינה חולייה נוספת בשרשרת רשימות ונקיטת עמדות גם ובעיקר מחוץ למערכת ההתדיינות הפנימית בנושאי קרקעות, המתקיימת בהנהגת התנועה זו תקופה ארוכה, בשיתופם של נציגי כל תנועות ההתיישבות. (הייתם מאמינים? סביב שולחן אחד יושבים נציגי התק"צ הקבוץ הדתי וכל תנועות המושבים הגדולות, התאחדות האיכרים, ואפילו אימרי רון, אחד מראשי הזרם השיתופי). בין כולם מתגבשות הסכמות...
|
מהבלוג של בארי הולצמן
24/09/2010 00:49
המונח "בועת הנדל"ן" התנחל עמוק בשיח הציבורי של השנה האחרונה. לא עזרו הנסיונות לעוקרו משם:
חלק מן המומחים טוענים שכלל אינו קיים.
רובם חלוקים על המנגנון שיצר בועה זו ועל הדרכים לצמצמו ולהעלימו. אולם המונח מסרב להעלם. כדי לפשט את הדיון בו נכנה אותו : עליה תלולה ומתמשכת במחירי הדירות ומחסור חמור ביחידות דיור במיוחד לצעירים ולאוכלוסיות חלשות.
מקובל לחשוב כי הסיבות העיקריות למחסור זה כרוך מחד בהיצע הנמוך של קרקעות זמינות לבניה והקמה של דירות בכלל ומאידך, בצד הביקוש, בצמיחת האוכלוסיה,...
|
מהבלוג של בארי הולצמן
04/07/2010 18:28
לכאורה, אין שום קשר ביניהם.
עמנואל, ישוב "חדש" יחסית בן פחות מ 30 שנה. ממוקם מזרחית ל"קו הירוק". מאויים בטחונית, בעיקר על דרך הגישה אליו. מאוכלס בעיקר מחסידות שאיננה בין המובילות בעולם החרדי. האדמו"ר ברוח המנהיגות והדוגמא האישית נשאר מאחור בבני ברק. העשייה העיקרית שם – לימוד, חנוך, קיום מצוות כולל פרו ורבו. התמיכות הממשלתיות, התרומות וההטבות המגוונות מאפשרות ותומכות בישוב כזה. ...
|
מהבלוג של בארי הולצמן
28/03/2010 09:39
תביעות לזכויות קניין בקרקעות, השתתפות ברכישת קרקעות, השבחות בסיסיות במימון עצמי: ניקוז, סיקול, עקירת צמחיית בר, חריש עמוק, ב בארות וקדוחי מים, רשת השקייה, דרכים וכו',שמירה בישובים, בשטחיהם ובמרחבי פריסתם ומימוש ריבונות הלאום, גבוש הצעות חוק הגוברות על החלטות מועצת מקרקעי ישראל או הנהלת ממ"י...
|
|
|
|
|
 |
על עמותת אדמתי
|
|
 |
|
עמותת אדמתי, המונה כיום מעל ל- 150 יישובים, קמה בכדי להיאבק למען זכויות ההתיישבות העובדת בקרקעות שבחזקתם באמצעות פעילות משפטית וציבורית, ייצוג ציבורי של המתיישבים והחקלאים וסיוע באיסוף מידע שעשוי לקדם את הגשמתן של המטרות הללו בכל דרך חוקית.
המשך...
|
|
|
|
מחזון לחכירה מתמקד ביסודותיה ובשורשיה שח החכירה בישראל ומתחקה אחר תהליך התגבשותם של חוזי החכירה שבין הקק"ל לבין המתיישבים במושבים ובקיבוצים. הספר בוחן את השינויים במרכיבי חוזה החכירה, את הסיבות להם ואת אופן יישומם ואכיפתם של מרכיבים מרכזיים בהם. זאת, מאז ייסוד הקק"ל בראשית המאה ה-20 ועד להקמתו של מנהל מקרקעי ישראל בשנת 1960.
הספר יצא לאור על ידי הספריה הציונית ומופץ על ידי מוסד ביאליק בירושלים (טל: 026797942 ובקישור הבא) |
| המשך... |
 |
חדשות אדמתי
|
|
 |
|
|
|
ראשי תנועות ההתיישבות קיימו פגישת עבודה עם המנהל החדש של רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), בנצי ליברמן, ובכירי משרדו.
מההתיישבות השתתפו מזכירי התנועות - ולוולה, מאיר צור (מושבים) ודודו קוכמן (האיחוד החקלאי), נציגי הקיבוץ הדתי צביקי פורת ויונתן בשיא, מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל - אבו וילן, נציג הארגונים הכלכליים - דדי רובינשטיין, אלון שוסטר כנציג מועצות אזוריות, והיועצים המשפטים שפירטו במצגת את עמדת ההתיישבות - מיכי דרורי, עמית יפרח, ורון רוגין.
(הודעת דובר התנועה הקיבוצית - 30/01/12) |
| המשך... |
|
|
עד היום היה ברור כי החלטות העוסקות בהקצאת מקרקעין יש לקבל בישיבות מסודרות המאפשרות דיון מעמיק שכן, מדובר על מתן זכויות שעשויות להסתכם בסכומי עתק. אולם הצעת החלטה (מס' 350) של מועצת מקרקעי ישראל, שעומדת לידון מחר בישיבת המועצה מבקשת לשנות מצב זה ולאפשר למועצה לקבל החלטות בדואר אלקטרוני.
לעמדת האגודה לצדק חלוקתי ההחלטה תמנע את שיתופו של הציבור בדיון אודות הקצאת משאב המקרקעין, תפגע באינטרס הציבורי ותעמוד בניגוד לעקרונות מנהל תקין. |
| המשך... |
|
|
בדיקה של השמאים חושפת: המינהל מכר קרקעות ל־20–25 אלף דירות בלבד ב־2011 - כמחצית מהקרקע שהוצאה למכירה. הסיבות לכישלון: שיווק מיותר בדרום והתעלמות מהמחסור במרכז
(כלכליסט - 26/01/12) |
| המשך... |
|
|
|
|
|
 |
במבט מעמיק
|
|
 |
|
|
|
בתקופה האחרונה, אנו עדים לתופעה הולכת ומתגברת שבה מינויים של בנים ממשיכים אשר נעשו ע"י ההורים במהלך חייהם, נבחנים לאחר פטירתם בבתי משפט ומקבלים פרשנות חדשה, בבואם של שופטים להכריע באשר לזהותו של היורש או היורשים של המשק החקלאי, פרשנות אשר פעמים רבות אינה עולה בקנה אחד עם רצונו האמיתי של המצווה כפי שהיתה במועד המינוי.
מכיוון שבחלק ניכר מהדיונים המשפטיים, נושא מינוי הבן הממשיך, עולה בשלב שלאחר פטירת ההורים, הרי שלא ניתן לדעת בצורה ודאית, מה היה רצונו של בעל הזכויות בנחלה, לא ניתן להתקשר אליו או לזמנו לעדות שהרי הוא בעולם שכולו טוב, ולכן, נאלץ בית המשפט לנסות ולאמוד מה היה רצונו בהתאם למסמכים הקיימים, לעדויות הנשמעות בפניו ולמערכת החקיקה הרלבנטית, מה היתה כוונתו של המצווה – בעל הזכויות בנחלה.
|
| המשך... |
|
|
בניה ב"שטח המחנה", בניה בתוך "הקו הכחול", "שכונת בנים", הרחבה "בתוך הקיבוץ", "הקיבוץ המתחדש", אלו רק שמות נרדפים, למלכודת הדבש המבקשת לתפוס ברשתה את החברים הקיימים, הבנים, החברים החדשים והחברים בעצמאות כלכלית, במסגרת הפרויקטים הנבנים ב"שטח המחנה" בקיבוצים.
אנו עדים כיום לאופנה הנוהגת בקיבוצים במטרה להזרים רוח חדשה בקרב החברה המזדקנת, לפיה, מחליטים בקיבוצים רבים לקבל משפחות צעירות לשורותיהם, כאשר המטרה היא להתרפק על זיכרונות העבר של העירוניים, אשר ראו את הקיבוצניקים מתגוררים בבתים צמודי קרקע כאשר מסביבם מדשאות רחבות ידיים, ילדים על טרקטורים, אהבה חופשית, ילדים בכיף וחברה מחבקת.
|
| המשך... |
|
|
פסק דין של בית המשפט המחוזי דן בזכויות הסוכנות בקרקעות הישובים.
הסוכנות היהודית, מושבי עובדים, מדינת מקרקעי ישראל... זה לא חוזר על ציונות אלא על כסף. הרבה כסף.
מהן זכויות הסוכנות בשינוי יעוד או הפקעה של מקרקעי ישובים? החוזר דן בפסק דין חשוב שניתן לאחרונה בנושא.
חוזר משרד עו"ד חגי שבתאי שפירא מס' 3/12
|
| המשך... |
|
|
|
|
|
|
ההקצאה ההיסטורית של הקרקע למגורים במגזר העירוני: חוזי חכירה בלתי מהוונים
להלן הפרק המרכזי בעבודת המחקר שאותה מרכז עו"ד רון רוגין עבור "אדמתי", ושמטרתה לערוך השוואה בין המגזר העירוני למגזר הכפרי באשר לתשלומים של דמי ההיוון.
המסקנה המצטיירת היא, כי ניתנות הטבות כספיות נדיבות ביותר לחוכרי הבניה הרוויה למגורים בקרקע העירונית. ניתן היה לנסות ולהצדיק הטבות אלו בטענה על פיה, אין כמעט בניה רוויה במגזר החקלאי (פרט למספר מצומצם של ישובים שיתופיים (בעיקר קיבוצים)).
סקירת מבצע ההיוון של החוכרים בבניה צמודת הקרקע למגורים במגזר העירוני - השלב השני של 'מכירת החיסול' - מבהירה כי נפערה תהום עמוקה בין היחס למגזר העירוני אל מול היחס למגזר החקלאי
ההקצאה של קרקעות למגורים במגזר העירוני היתה מראשיתה במסגרת של חוזה חכירה לדורות בלתי מהוון, הווי אומר - חוזה חכירה לדורות, אשר הטיל על החוכר חובת תשלום דמי חכירה שנתיים בכל תקופת החכירה
|
| המשך... |
|
|
העתירה עסקה בטענת העותרים, ישובי קו העימות, לפיה הם מופלים לרעה לעניין תחולתן של החלטות 817 ו-866 של מועצת מקרקעי ישראל. החלטות אלה קובעות מדיניות לגבי מתן הנחות בקרקע ובכלל זה פטור מלא מתשלום דמי חכירה בהקצאות חדשות של קרקע למטרות מגורים, תעשייה ומלאכה ומסחר ותיירות בישובי קו העימות. במבט צופה פני עתיד באה הבעיה על פתרונה בהחלטת מועצת מקרקעי ישראל 1208, שהעניקה מיום ההחלטה פטור מדמי חכירה גם לקרקע חקלאית. מה שנותר במחלוקת הוא שאלת הסעד הכספי בתקופה שמהגשת העתירה ועד מועד תחילתה של החלטה 1208.
ביהמ"ש העליון סיים את הדיון בעתירה משקבע כי אין מקום להזדקק במסגרת עתירה זו למחלוקת הכספית לגבי העבר, ועל העותרים לפנות, אם רצונם בכך, לערכאות אזרחיות וכי שאלת זכאות העותרים נותרת פתוחה והצדדים יפעלו כהבנתם כשכל טענותיהם שמורות להם.
בג"צ 10695/05 קיבוץ משגב ו- 62 ישובים נוספים נ' מועצת מקרקעי ישראל ואח', פס"ד מיום 16/01/12
באדיבות עו"ד חגי שבתאי
|
| המשך... |
|
|
עניינה של עתירה זו היא כנגד החלטת ועדת הערר המחוזית לתכנון ולבניה מחוז מרכז (להלן: "וועדת הערר"), ליתן לעותר היתר לשימוש חורג למוסך במקרקעין שייעודם לבניין ציבורי, אך זאת לתקופה מוגבלת בזמן. העותר טוען לעצם הצורך בקבלת היתר לשימוש חורג מלכתחילה וכן על הגבלתו של ההיתר בזמן.
עת"מ 2056-09 רחמים גורי נ' ועדת ערר מחוזית לתכנון ולבנייה מחוז מרכז, פס"ד מיום 30/11/11
חוזר של משרד עו"ד ויינברגר ברטנטל ושות'
|
| המשך... |
|
|
מדובר בתביעה לפיצוי שהוגשה נגד מינהל מקרקעי ישראל, בגין גריעת חלק משטח מגרש שרכשה התובעת מהנתבע בשנת 1964, בעת שזכויות התובעת הוגשו ע"י הנתבע לרישום במרשם המקרקעין.
ביהמ"ש ציין כי בהסכם הרכישה שנערך בין התובעת והנתבע, הוגדר מפורשות כי שטח המגרש המדויק ייקבע בהמשך, עפ"י מפת מדידה שתיערך לצורך רישום המגרש על שם התובעת, שייזום הנתבע. ואכן, שנים לאחר ההסכם, נערכה מדידה של השטח, כאשר לימים, מכרה התובעת מגרש אחד משני המגרשים שרכשה מהנתבע, וממפה זו אכן עלה, כי שטח המגרש שנותר בבעלות התובע גדול בכ 227 מ"ר משטח המגרש שנרשם לטובת התובעת ע"י הנתבע.
ומכיוון שהוכח כי ממ"י התרשל במקרה זה, הרי המנגנון של פיצוי לפי ערך היסטורי של מקרקעין בלבד, ולא לפי ערך ריאלי, לא חל.בנסיבות אלו, נקבע כי יש מקום לפיצוי התובעת בגין גריעת שטחה לפי ערך ריאלי, ולא היסטורי, אולם בשל האשם התורם המשמעותי שחל עליה, בשיעור של 40%, בעצם הגשת תביעתה לאחר שנים ארוכות מעת הרישום, ייקבע הערך הריאלי ממועד הגשת תביעתה, ולא ממועד אחר.
תא (שלום)(ת"א) 30806-05 י. זקסנברג בית יציקה ועיבוד בע"מ נ' רשות הפיתוח מנהל מקרקעי ישראל, פס"ד מיום 19/12/11
|
| המשך... |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
מדיה
|
|
|
|
|
|
המשך... |
|
הנאום השנוי במחלוקת של שלמה מעוז: צפו בהתבטאויות שהביאו לפיטוריו של שלמה מעוז ממשרת הכלכלן הראשי של אקסלנס נשואה
(גלובס - TV 11/01/12 )
המשך... |
|
 
האם הקרן הקיימת לישראל גזלה מיהודים בני משפחות שנספו בשואה מלקבל את הנכסים שנותרו באירופה?.
תחקיר מבט שני עוקב אחרי טענות יורשים לנספי שואה כלפי הקרן הקיימת לישראל, על שגזלה מהם את רכוש משפחתם שהושמדה בשואה.
לאחר מלחמת העולם השנייה החתימה הקרן הקיימת לישראל פליטי שואה ויורשים לנספי שואה על יפוי כוח המאפשר לה למכור את הנכסים שהותירו אחריהם באירופה.
70 שנה עברו מאז ומתברר שהקרן הקימת מכרה נכסים ולא העבירה את הכספים לחלק מהמשפחות. תחקיר מבט שני עוקב אחר מאבקה של משפחת סוסטיאל מול הקרן הקימת. רכושם נמכר בסלוניקי ואפילו אגורה אחת לא הגיע לידי המשפחה. האם זאת רשלנות או מעשה פשע?
(הערוץ הראשון - 02/01/12)
המשך... |
|
שינוי חוק התכנון והבנייה היה אחד מיסודותיו של מצע הליכוד בבחירות האחרונות. לאור ההתנגדות הנשמעת וחוסר הוודאות לגבי השלכותיה של הרפורמה, התכנס ביום חמישי, 24 בפברואר, 2011, כ' באדר א' התשע"א פורום השולחן העגול ע"ש ג'ורג' שולץ לדון בחוק התכנון והבנייה החדש.
מאתר המכון הישראלי לדמוקרטיה
המשך... |
|
 
כתבה ב"יומן השבוע" ברשת ב' של קול ישראל מיום 12/11/2011 בנושא הסדרת התעסוקות הלא חקלאיות בקרקע החקלאית.
בכתבה מספרים מספר חקלאים על הקושי שמעמיד מינהל מקרקעי ישראל בפניהם כשהם מבקשים להשתמש במשק החקלאי לשימושים שאינם חקלאיים לפי הגדרת ממ"י, כגון בית בד, ייזומים תיירותיים וכיוב'. כן מדברים בעלי תפקיד המטפלים בנושא לרבות עו"ד דודו קוכמן, נמרוד יופה, מיכאל סופר ועוד.
המשך... |
|
הרצאתו של רו"ח בועז מקלר במסגרת יום העיון בנושא: "פסק הדין בעניין החלטות 979 ו- 1101: מגבלה או הזדמנות " שהתקיים ביום 25/07/11 ביוזמת האיחוד החקלאי
המשך... |
|
הרצאתו של השמאי ארז כהן במסגרת יום העיון "פסק הדין בעניין החלטות 979 ו- 1101: מגבלה או הזדמנות" שנערך ביום 25/07/11
המשך... |
|
|
|
|
|
 |