 |
קיצורי דרך
|
|
 |
|
|
|
|
 |
רישום לחוזר השבועי
|
|
 |
|
החוזר השבועי של עמותת אדמתי נשלח מידי שבוע ביום חמישי.
החוזר מכיל מידע בנושא קרקעות ההתיישבות העובדת ונושאים קשורים לקרקעות ומדיניות קרקעית לאומית. החוזר אינו מכיל מידע פרסומי.
ניתן להסיר את כתובתך מרשימת המכותבים בכל עת.
|
|
|
 |
הודעות
|
|
 |
|
|
|
חוזר מקצועי ברית פיקוח - מבט 41/12
|
| המשך... |
|
|
אתר סריקת עיתונים מקום המדינה. בארכיב באתר ניתן לחפש חומר מעניין על ערכי מקרקעין מקום המדינה
|
| המשך... |
|
|
|
|
|
 |
מהבלוגים
|
|
 |
|
הערות רשם האג"ש להצעות ההחלטה במועצת מקרקעי ישראל
ינו
4
נכתב על ידי:
04/01/2010 17:22
ראוי להקדיש תשומת לב להערות רשם האגודות השיתופיות.
אחרי תיקון 7 לחוק מינהל מקרקעי ישראל, הסמכות לקבוע את מדיניות הקרקע נמסרה הלכה למעשה לממשלה. אומנם, לנציגי הקק'ל יש זכות דעה , אך משקל דעת הקק'ל הוא של דעת מיעוט, שכן רוב חברי מועצת מקרקעי ישראל הם נציגים של משרדי הממשלה.
ראוי להקדיש תשומת לב להערות רשם האגודות השיתופיות.
אחרי תיקון 7 לחוק מינהל מקרקעי ישראל, הסמכות לקבוע את מדיניות הקרקע נמסרה הלכה למעשה לממשלה. אומנם, לנציגי הקק'ל יש זכות דעה , אך משקל דעת הקק'ל הוא של דעת מיעוט, שכן רוב חברי מועצת מקרקעי ישראל הם נציגים של משרדי הממשלה.
חוק מינהל (רשות?) מקרקעי ישראל הוא חוק מפורט ביותר. במידה ונדרשות הוראות לביצוע החוק, הדרך היא באמצעות התקנת תקנות (בסמכות השר הממונה ובאישור ועדת הכלכלה או ועדת הכספים של הכנסת) ולא באמצעות החלטות של מועצת מקרקעי ישראל.
יש תמימות דעים כי החלטות מועצת מקרקעי ישראל לקויות. מסיבה זו נדרשת המועצה עצמה לשוב ולתקן החלטות בפרקי זמן קצרים ביותר. התייעצות, מתן הזדמנות לציבור להגיב והפעלת אורך רוח ושיקול דעת עשויים לשפר את ההצעות המוגשות למועצה. בעבר, פעלו ועדות משנה (ועדה לקרקע עירונית, ועדה לקרקע חקלאית וכיו'ב) שבסמכותן היה להזמין גורמים בעלי עניין, דוגמת רשם האגודות השיתופיות, התאחדות חקלאי ישראל ואח' להשמיע דעתם טרם המלצה להגיש הצעה למועצת מקרקעי ישראל. הקו הקצר בין יוזמת החלטה בדרג המקצועי של המינהל למועצת מקרקעי ישראל, נראה יעיל אך לאמיתו של דבר, כדברי הרשם, הוא תורם ללא מעט כאוס. התיישבות כפרית היא עניין מורכב ולא רק בישראל.
גדעון
|
|
|
|
 |
על עמותת אדמתי
|
|
 |
|
עמותת אדמתי, המונה כיום מעל ל- 150 יישובים, קמה בכדי להיאבק למען זכויות ההתיישבות העובדת בקרקעות שבחזקתם באמצעות פעילות משפטית וציבורית, ייצוג ציבורי של המתיישבים והחקלאים וסיוע באיסוף מידע שעשוי לקדם את הגשמתן של המטרות הללו בכל דרך חוקית.
המשך...
|
|
|
 |
עקבו אחרינו ברשתות החברתיות
|
|
 |
|
|
|
|
|
|
ההחלטה המבטלת את החלטת מועצת מקרקעי ישראל מס' 1147 נכנסה לתוקף ביום 16/04/12
הודעת דוברת ממ"י |
| המשך... |
 |
חדשות אדמתי
|
|
 |
|
|
|
צוות הקרקעות יציג חישוב כספי של עלות השיוך הקנייני בקיבוצים
(דובר התנועה הקיבוצית - 14/05/12) |
| המשך... |
|
|
בקריאה שנייה ושלישית אושרה הלילה הצעת חוק המחייבת פרסום אינטרנטי נגיש של כל החלטות מועצת רשות מקרקעי ישראל.
(ערוץ 7 - 08/05/12) |
| המשך... |
|
|
בית המשפט אישר השבוע הסכם גישור, בו נקבע כי כפר מסריק ישלם לכישור סכום של כמיליון שקל, על רווחים מגידולים בקרקע שהועברה מכפר מסריק לכישור בשנות ה-80
(הזמן הירוק - 03/05/12) |
| המשך... |
|
|
|
|
|
 |
במבט מעמיק
|
|
 |
|
|
|
בימים אלו נכנס לתוקפו תיקון לחוק רשות מקרקעי ישראל הקובע כללים חדשים לפרסום החלטות הנהלת הרשות (בעבר ממ"י). לפרסום ההחלטות חשיבות רבה שכן הוא יביא לשקיפות רבה יותר בעבודת רשות מקרקעי ישראל.
כידוע נקבעת מדיניות רשות מקרקעי ישראל על ידי מועצת מקרקעי ישראל באמצעות החלטות המועצה. ישנן כ- 1300 החלטות. החלטות אלה מפורסמות כולן. יישום החלטות מועצת מקרקעי ישראל מבוצע גם באמצעות החלטות הנהלת רשות מקרקעי ישראל, החלטות של ועדות שונות, הוראות נוהל, הנחיות פנימיות ועוד. עד היום פורסמו רק חלק קטן מההחלטות והנהלים, דבר שפגע בשקיפות עבודת ממ"י ואופן בו חוכרים התנהלו מול ממ"י.
חוזר משרד עו"ד חגי שבתאי שפירא מס' 12/12
|
| המשך... |
|
|
סעיף 5.3.2 להחלטה 1180 בענין "בניה למגורים באגודות ישובים חקלאיים שהם מושב עובדים, כפר שיתופי, מושב שיתופי, קיבוץ או אגודה שיתופית חקלאית", קובע, בין היתר, כי:
"לא תותר למקבל מגרש בפטור ממכרז העברת זכויות במשך 5 שנים מיום חתימת חוזה חכירה. במקרים חריגים יאשר המינהל העברת זכויות במהלך תקופה זו, בכפוף לתשלום של 3% מערך הקרקע כפי שמופיע בחוזה (ללא הנחת אזור) לכל שנה שתחסר מתקופה זו בתוספת הפרשי הצמדה וריבית. הוראות הסעיף הגבילו והכבידו מאוד על אלו שקיבלו זכויות בקרקע."
|
| המשך... |
|
|
אחר הקצאת קרקע ע"י מינהל מקרקעי ישראל בעקבות המלצת האגודה או עריכת מכרז פומבי, נשלחת למועמד דרישת תשלום מאת מינהל מקרקעי ישראל ולאחריה נדרש הוא לחתום על "הסכם פיתוח" ובו למעשה קבועים התנאים והמועדים בהם יש להשלים את בניית יחידת המגורים. רק לאחת קיום כל תנאי הסכם הפיתוח, זכאי המועמד – היזם, לחתום על הסכם חכירה עם המינהל.
במהלך תקופת הפיתוח מעמדו של היזם, הינו כשל בר רשות בלבד, הפיכתו של היזם לחוכר, נעשית רק לאחר החתימה מול המינהל על הסכם חכירה. זכויות היזם במהלך תקופת הסכם הפיתוח מתאפיינות בכך שמדובר בזכויות ארעיות לפרק זמן מוגבל (3 שנים), זכות חוזית אשר תשתכלל לכדי זכות חכירה, רק בהתקיימם של התנאים החוזיים המפורטים בהסכם.
|
| המשך... |
|
|
|
|
|
|
ההקצאה ההיסטורית של הקרקע למגורים במגזר העירוני: חוזי חכירה בלתי מהוונים
להלן הפרק המרכזי בעבודת המחקר שאותה מרכז עו"ד רון רוגין עבור "אדמתי", ושמטרתה לערוך השוואה בין המגזר העירוני למגזר הכפרי באשר לתשלומים של דמי ההיוון.
המסקנה המצטיירת היא, כי ניתנות הטבות כספיות נדיבות ביותר לחוכרי הבניה הרוויה למגורים בקרקע העירונית. ניתן היה לנסות ולהצדיק הטבות אלו בטענה על פיה, אין כמעט בניה רוויה במגזר החקלאי (פרט למספר מצומצם של ישובים שיתופיים (בעיקר קיבוצים)).
סקירת מבצע ההיוון של החוכרים בבניה צמודת הקרקע למגורים במגזר העירוני - השלב השני של 'מכירת החיסול' - מבהירה כי נפערה תהום עמוקה בין היחס למגזר העירוני אל מול היחס למגזר החקלאי
ההקצאה של קרקעות למגורים במגזר העירוני היתה מראשיתה במסגרת של חוזה חכירה לדורות בלתי מהוון, הווי אומר - חוזה חכירה לדורות, אשר הטיל על החוכר חובת תשלום דמי חכירה שנתיים בכל תקופת החכירה
|
| המשך... |
|
|
בין מושב עובדים ירחיב ומספר מחבריו לבין מינהל מקרקעי ישראל קיימת מחלוקת ארוכת שנים, שבמרכזה השאלה האם זכאים חברי המושב לצרף מגרשים לחלקות א' של הנחלות שלהם במטרה לאפשר בניית בית נוסף לדור ההמשך
בית המשפט דחה את תביעה זו של המושב, אך הוסיף, כי אין בכך כדי לפגוע או לעכב את פיתרון בעיית הדיור המושב, וכי יש להניח שבהתמלא התנאים הספציפיים הקבועים בהחלטה 862, תוך ויתור על התנאי הראשון בהתאם להבטחת המינהל, יתאפשר פיתרון, ובקשות ספציפיות של בעלי נחלות יטופלו במהרה על ידי המינהל.
ת"א 36627-03-10(מרכז) ירחיב מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ ואח' נ' מנהל מקרקעי ישראל – מחוז מרכז ואח', פס"ד מיום
באדיבות משרד עו"ד מימוני שלוש ושות'
|
| המשך... |
|
|
בית המשפט השלום בת"א דחה תביעה להשבת דמי הסכמה אשר נטען כי שולמו ביתר.
במסגרת חישוב רכיבי דמי ההסכמה, המינהל הפחית מסכום התמורה שקיבלו התובעים בגין מכירת הזכויות בנחלה, את שווי ההשקעות במבנים ובשטחים החקלאיים (המחיר היסודי), לפי חוו"ד שמאי מטעם המינהל ולפי טבלאות של המינהל. מההפרש שהתקבל המינהל גזר שליש, ואליו צורף סכום של 2% מ"מחיר יסודי מזערי", כפי שנקבע במסגרת החלטה 534 של מועצת מקרקעי ישראל.
החוכרים שילמו את דמי ההסכמה תחת מחאה, בטענה שבמסגרת חישוב דמי ההסכמה, היה על המינהל להפחית משווי המכירה לא רק את שווי ההשקעות שבוצעו על ידם בנחלה, אלא גם את התמורה ששילמו למינהל במועד רכישת הזכויות בנחלה.
נקבע כי הפרשנות הנכונה לחישוב דמי ההסכמה במצב בו התמורה ששולמה בעבור זכויות החכירה גבוהה ממחיר היסוד שנקבע ע"י המינהל (שווי ההשקעות במבנים ובשטחים החקלאיים שבוצעו ע"י החוכר במהלך השנים), היא פרשנות המינהל.
תא(שלום)(ת"א) 53839-08 יוסף שטייניג נ' מינהל מקרקעי ישראל , פס"ד מיום 22/04/2012
|
| המשך... |
|
|
פסק-דין הדוחה תובענה ייצוגית [משנת 2007] כנגד מינהל מקרקעי ישראל והקק"ל בגין גביית מע"מ על מגורים שלא כדין.
נקבע שממ"י הינו עוסק המחויב לגבות מע"מ [ייתכן ויש לתקוף את שיקול הדעת של מנהל מע"מ]. כך גם לגבי הקק"ל.
לעניין השווי – בסעיף 17 לפסק הדין טוען המינהל כי אין בגביית המע"מ כדי להעלות את שווי המקרקעין שכן השווי נקבע על-פי שווי שוק המגלם מע"מ.
לעניין זה – אם וככל ששווי המקרקעין מגלם את המע"מ, הרי שהוספת מע"מ לשווי מהווה תשלום מע"מ על-גבי מע"מ. בפועל, ידוע לנו כי חלק מעסקאות ההשוואה עליהם מסתמכים שמאי המינהל הן עסקאות בין מי שאינם עוסקים ועל-כן, המע"מ מעלה את גובה התשלום למינהל.
ת"צ(מרכז) 5793-08-07 ת"א 3679-10-07 מיכאל גוטמן ואח' נ' מנהל מקרקעי ישראל ואח', פס"ד מיום 05/03/12
באדיבות עו"ד אורי בר קמה
|
| המשך... |
|
|
|
|