הנך נמצא/ת ב-:  ראשי        הוסף את אתר אדמתי למועדפים
     

 רישום
לחוזר השבועי

החוזר השבועי של עמותת אדמתי נשלח מידי שבוע ביום חמישי. החוזר מכיל מידע בנושא קרקעות ההתיישבות העובדת ונושאים קשורים לקרקעות ומדיניות קרקעית לאומית. החוזר אינו מכיל מידע פרסומי. ניתן להסיר את כתובתך מרשימת המכותבים בכל עת.

 הודעות

תקנון נוהל לישיבות מועצת מקרקעי ישראל

המשך...

עדכון מחירי אגרות במינהל מקרקעי ישראל

המשך...

להודעות נוספות

 מהבלוגים

"מתיחת הפנים" של המושב בישראל - הרהורים בעקבות חגיגות 75 לקיומו של מושב גן חיים

יונ 12

נכתב על ידי:
12/06/2011 08:12  RssIcon

דוד אגמוןאפשר להוסיף לכותרת המשנה " הרהורים נוגים" בעקבות חגיגות 75 להקמתו של מושב גן חיים, הכול בעיני המסתכל.

כותב שורות אלה הינו דור שני למייסדי המושב, הוא עצמו שפר עליו גורלו והוא ממשיך להתגורר בבית גידולו מאז שהוקם המושב. הוא  רק עבר את "האין גדר" בין חצר משק בית הוריו לבית שכנתו רעייתו אשר אתו, והוא אתה עד עצם היום הזה, חווה על עורו ובשרו את מצוקות העיתים של ראשית ההתיישבות, כאב את כאבי הראשית, ושמח והתברך בתוצאותיה החיוביים של הדבקות במטרה. למותר להגיד שראה בהסתלקותו עד האחרון של דור המייסדים, ושל חלק מבני דורו שחלקם נפלו במלחמות ישראל וחלקם הלכו לעולמם ולא זכו להגיע עד לכאן.   ילדיו ונכדיו מתגוררים במושב ובסביבתו הקרובה. ועם זאת הדברים הנכתבים להלן נכתבים בלב קרוע. 

חגיגות 75 השנים לקיומו של המושב הותירו בו משקעים כבדים של מחשבות והרהורים באשר לגודלה ועומקה של "ההצלחה" שנחלנו בהטמעת הערכים היסודיים שהנחו את מקימי המושב, ושל הוגי התנועה ההתיישבותית ככלל. 

מחד, הייתה זאת חגיגה של ממש לעיניים וללב. אירוע מושקע  ומוצלח מכל בחינה אפשרית. כבר מזמן לא נראתה במקומותינו היענות גדולה שכזאת מצד כל החברים. אפשר היה רק לתמוה ולהתפעל מגודל ומעצמת    ההתלהבות של עשייה הענקית, של התכנון, הארגון והביצוע  במיוחד של המופע המרשים שלא היה מבייש כל מקצוען, אם זה בשיר או במלל, אם בציור ואם במחול, וכל שנעשה נעשה בכוחות מקומיים של חברים, של משפחות שלמות שהתגייסו ונטלו חלק בביצוע המושלם והמוצלח.  

מאידך, נתלוו לו לאירוע גילויים וטונים צורמים משהו, שאמנם  שמעתי וידעתי על קיומם, אבל זו פעם ראשונה שחשתי חבטתם במלוא עוצמתם על עורי ועל בשרי.

המושב בישראל , כמו ההתיישבות העובדת כולה עובר כנראה שינוי אידיאולוגי וערכי, מן המורכבים והמסובכים שידעה ההתיישבות מעודה. המושב האידיאלי שראו לנגד עיניהם בני דור המייסדים משנה פניו במגוון תצורות ובמגוון רב של ביטויים.  ולא אחת משתרבב לו  כלאחר יד , בשקט ובאין רואים, מושג שהוא לא ממין העניין, לפחות לא היה מצוי בשיח של דור המייסדים. "קהילה" שמו בעת הזאת.

המילה "קהילה" בהגדרתה המילונאית היא בעלת שני מובנים . האחד, "עדה – קהל מאורגן, ציבור מוגדר": והשני, "אנשים בעלי השקפה אחת מסוימת". שתי ההגדרות גם יחד קולעות לרעיון המקורי של המוצר אותו ראו המייסדים. לעיתים נוספה לו גם סיפא כמו  " מושב עובדים" או "מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ" או כל וריאנט אחר.   לא מעניינינו בזה להעמיק במשמעויות המשפטיות העולות מעצם ההגדרה של צורת ההתיישבות שבה אנו עוסקים. אלא שעם השנים, בעיקר עם תוספת ההרחבות למיניהן, או כפי שהן מוכרות  בשם - "שיכוני הבנים" קרבו את המושב יותר ויותר אל המושג "קהילה", עד שהוא על סף מה שנהוג במקומותינו לכנותו   לפעמים גם "ישוב קהילתי" במקרים מרחיקי לכת.

דא עקא, ששינוי צורני זה הוא הרבה יותר משינוי פנים גרידא. הוא הולך והופך משמעותי יותר ויותר והשפעתו על חיי היום יום במושב מוחשיים, והם מקבלים ביטויים מביטויים שונים בהתנהלות המוסדות הארגוניים והחברתיים, ביטויים  שכמותם לא ידע המושב מעולם.  מכך נובע שהוא טומן בחובו בלי ספק שינוי ערכי ממשי. אינני יכול להעריך את מידת החיוב או השלילה בשינוי הזה, ובטח לא לי לקבוע האם צורכי הזמן וחילופי העיתים הם המניעים תהליך זה, או שמא נפל פגם כשלהו בעת "היצור" המקורי. אולי לא ניתנה הדעת עד תום לוריאציות שעלולות להתפתח מו היצירה הנפלאה לשעתה ולא נחזו כל האפשרויות. מי חכם וידע.

כל  שנאמר בזה עד כה לא היו רואה אור ( הגם שבלב פנימה הוא מכרסם רותח ומבעבע)  ולא היה בא לעולם אלמלא "ויכוח" - לכאורה שולי, אבל בבסיסו מהותי עד לכאב- שהתנהל מתחת לפני השטח בעת ההכנות לחגיגות מלאת היובל ומחציתו  לקיום המושב - בין המארגנים, הממונים על ארגון וביצוע המופע, לבין המנחה הפותח את הערב שנסוב על.... ממש לא להאמין למשמע אוזניים!!!  ( אני חייב להסתייג ולומר, אוזניו של כותב הדברים כמובן ) האם יש צורך לאזכר בפתח האירוע את המייסדים ובני הדור השני שהלכו לעולמם ולא זכו להגיע למעמד מכובד ומרגש זה.

רק למשמע הטיעונים מדוע אין להשמיע את האזכור-  ולא אלאֶה את הקוראים במגוון הנימוקים-  צפה ועלתה חרדה  בליבי כשבצידה מנקרת השאלה: היכן טעינו.

האם באמת שיקולי עריכה וטענות לרצף ולרוח "קלילה" והומוריסטית ההולמת ומדברת ו"מתחברת" אל הקהל הצעיר יותר, ואל המצטרפים החדשים שזה מקרוב חברו אל קהילת חברי המושב,  מצדיקים התעלמות מן הזורעים השותלים והמקימים של המפעל הזה ששמו התיישבות עובדת – במקרה שלנו המושב ?! 

תמהתי ביני לבין עצמי.

אכן כן, המושב שינה פניו. מרבית המתגוררים בו היום אינם עוסקים יותר בחקלאות. איך אמר חבר ותיק בראיון שנערך עמו לקראת המופע: "פעם היו במושב 250 פרות שפרנסו את המושבניקים - ולא הייתה אף מכונית אחת. היום אין אף פרה אחת - ויש 250 מכוניות שמרוששות את המושבניקים".

חלק אחר של השינוי  ניכר  בבניית "ארמונות פאר" כאלה שהשכנים יתפוצצו מקנאה, או שיירות כלי הרכב  הפלצניים המחליפות את קרקור התרנגולות וגעיית הפרות ופעיית הכבשים. ריח הפרדסים פינה מקומו לאבק  ענני הסולר השרוף הנפלט ממכוניות חולפות.

 אם זה פרצופו של השינוי- אינני מאוהב בו.

 אין עוררין על כך שזה אינו  אותו מושב של פעם. חלק לא מבוטל מהמושבים הפכו אובייקטים  נדלניים  פוטנציאליים  על כל המשתמע מכך לגבי המתגוררים בו היום. גם הוויה זאת מוכרת ידועה ונצטרך להמשיך לחיות עמה כנראה.  

אפילו הטיעון של "פער הדורות" ידוע  ומוכר, ויש להסתגל אליו חרף אי הנחת שהוא משרה סביבו, כשביטויו הבוטה ביותר- ולא היחיד- שאינך מסוגל להבין את דבריהם של נכדותיך או נכדיך הדוברים אליך מכול הלב, בקצב רצחני וב-  "כאילו כזה".

 אולם  הכול מתגמד מול  עיקשות מנומקת,  פסבדו רציונלית שלא  לאזכר את דור המייסדים באירוע מאין זה,  מה שמעורר מחשבות נוגות ביותר המלוות ביותר משמץ של צער ועם שובל ארוך וכבד של  תחושה כישלון.

                                                                                                            דוד אגמון

                                                                                                          מושב גו חיים

 

3 הערות


Gravatar

בנושא: "מתיחת הפנים" של המושב בישראל - הרהורים בעקבות חגיגות 75 לקיומו של מושב גן חיים

אל: דוד אגמון,מושב גן חיים
מאת:עוזי דיסלר,קיבוץ איילת-השחר

גם בקיבוצי קיימות תופעות דומות לאלה שאתה מזכיר במאמרך. גם אצלנו מתחילים לדבר על קהילה ואגש"ח במקום על קיבוץ.גם אצלנו שפת הדור הצעיר היא שפת ה"כאילו כזה" ואיננה מובנה. ואפילו הגענו להתנגשות בין דורית בוכוח אם להסב את הקיבוץ למושב.
ברם, איילת השחר חוגגת בעוד 4 שנים 100 שנה להוסדה,ואינני מעלה בדעתי ,שבחגיגות יהיה הרהור, אם לעלות את תרומת המיסדים והדור השני ,אם לאו.
תופעה זו שאתה מתאר ממש לא מובנת, ואני מאוד מקווה שהיא תופעה ייחודית למושב גן חיים, שנובעת מתוך מניעים לוקליים גרידא.

על ידי עוזי דיסלר ב   20/06/2011 08:28
Gravatar

בנושא: "מתיחת הפנים" של המושב בישראל - הרהורים בעקבות חגיגות 75 לקיומו של מושב גן חיים

לעוזי דיסלר שלום.
מעניין איך הגורל משתשעש. אינני מכיר אותך, ואתה גם אינך מכיר אותי. אז אספר לך שאני יליד אילת השחר, והורי היו ממיסדי הקיבוץ, כך שיש לי מקום חם בלב לקיבוץ שלך. אגב, לגמרי במקרה מונחת בזה הרגע על שולחן הכתיבה שלי תמונה שצולמה באיילת השחר בשנות השלושים של המאה הקודמת שרואים בה לול תינוקות עשוי מעץ כבד ובתוכו חבורת ילדים שביניהם מי שלימים תפשו עמדות מפתח במשק בישראל, מבלי להזכיר שמות.
ולגופה של הערתך.
אינני משוכנע שהתופעה שתארתי בדברי ייחודית דווקא למושב בו אני מתגורר. פער הדורות נותן אותותיו בכל פינה ועל כל חלקה שהייתה פעם טובה. אני שומע מחברים בני מושבים וקיבוצים אחרים שהיא עושה שמות ואוכלת בכול פה. היא כנראה תופעה טבעית ומי שאינו מכיר בה אינו - איך אומרים הצעירים היום- "מחובר" .
כל שניסיתי לומר הוא שבנוסף לפער הטבעי הקיים, כשמתווספת לו ערלות לב, התופעה מעצימה עצמה מעבר לממדיה הטבעיים וגורמת לנתקלים בה הרבה עוגמת נפש, מיותרת עם טעם מר.

על ידי דוד אגמון ב   20/06/2011 09:42
Gravatar

בנושא: "מתיחת הפנים" של המושב בישראל - הרהורים בעקבות חגיגות 75 לקיומו של מושב גן חיים

לדוד אגמון שלום!
אני דור שני של חלוצים שעלו בשנת 1929 במסגרת הכשרת רודגס. הקימו את ההכשרה על אדמות סלבנדי.בחלק הצפוני מזרחי של פתח-תקווה. אמי לא רצתה מסגרת קיבוצית. כך שהם היו ממיקמי המושב כפר-אברהם.. בשנת 1942 פתח-תקווה התרחבה
והפכנו חלק מימנה.
אנחנו חלק מצומצם שגר במקום החלטנו שיש להנציח את מיסדי הכפר. שאם אנחנו לא נעשה זאת לתושבים ולדור הבא זה לא יהיה חשוב. היוזמה באה ממשפחה אחת בת למיסדי המושב מלכה אמיתי ובעלה הרב שמואל אמיתי ז"ל. במשך 5 שנים נעשה איסוף של חומרים, תמונות וזכרונות. ישבנו ועדה ובחרנו מה נוכל להציג. חיפשנו בארכיונים הרלבנטים חומר להשלמה.
באותם הימים לרב לא היו מצלמות. הורינו עבדו מאד קשה. ואנו הילדים נרתמנו לעזרה.
התוצאות: אנדרטה למיסדים עם השמות של החברים חברי האגודה השיתופית חקלאית.המימון לאנדרטה הייתה של עיריית פתח- תקווה. לטכס חנוכת האנדרטה. הוזמנו כל הצאצאים מכל הארץ . הכנו מצגת עם כל ההיסטוריה של המקום ושמות המיסדיים
בשבט לפני שנה חנכנו קיר הנצחה מקסים באורך של 6 מטר גובה מטר ועשרים. הוא נעשה לפי העיצוב והתכנון שלנו אבל מי שביצע זאת הייתה מיכל פוני מעצבת מיקצועית. המימון כאן היה של משפחת אמיתי להנצחת הבעל והאב.
מי שמעונין יכול לבוא ולהתרשם שווה לראות.
מה שאני רוצה להגיד שזה בדיוק הפתגם. "אם אין אני לי מי לי ואם לא עכשיו אמתי" אנחנו הדור השני בסביבות השבעים קרובים חלקם לשמונים. את הצעירים זה לא מענין. כאשר הם יגיעו לגילינו הם יצטערו שלא התענינו לא שאלו את ההורים. ההורים שלנו לא דיברו היו בהרבה יותר סגורים .היו אנשי עמל מבוקר את ערב. היום אנחנו חיים בעולם מתוקשר. ולכן מי שביכולתו יקח יוזמה ויעשה מעשה. בהצלחה
ברכה מרגולין. הנכם מוזמנים לבקר ולראות 03-9304051

על ידי ברכה מרגולין ב   10/07/2011 15:04

שמך:
Gravatar Preview
כתובת הדואר האלקטרוני שלך :
(Optional) Email used only to show Gravatar.
כותרת:
הערה:
הוספת הערה   ביטול 
 על עמותת אדמתי

עמותת אדמתי, המונה כיום מעל ל- 150 יישובים, קמה בכדי להיאבק למען זכויות ההתיישבות העובדת בקרקעות שבחזקתם באמצעות פעילות משפטית וציבורית, ייצוג ציבורי של המתיישבים והחקלאים וסיוע באיסוף מידע שעשוי לקדם את הגשמתן של המטרות הללו בכל דרך חוקית.

המשך...

 עקבו אחרינו ברשתות החברתיות

יצא לאור ספרו של יוסי כץ:
"מחזון לחוזה - תולדותיו ומורשתו של חוזה החכירה של הקק"ל עם ההתיישבות העובדת 1901 - 1960"

מחזון לחכירה מתמקד ביסודותיה ובשורשיה שח החכירה בישראל ומתחקה אחר תהליך התגבשותם של חוזי החכירה שבין הקק"ל לבין המתיישבים במושבים ובקיבוצים. הספר בוחן את השינויים במרכיבי חוזה החכירה, את הסיבות להם ואת אופן יישומם ואכיפתם של מרכיבים מרכזיים בהם. זאת, מאז ייסוד הקק"ל בראשית המאה ה-20 ועד להקמתו של מנהל מקרקעי ישראל בשנת 1960.

הספר יצא לאור על ידי הספריה הציונית ומופץ על ידי מוסד ביאליק בירושלים (טל: 026797942 ובקישור הבא

המשך...
 חדשות אדמתי

מרים פיירברג: "נתניה זקוקה לשטחים נוספים כדי להתפתח"

ראש עיריית נתניה מרים פיירברג מסתכלת בעיניים כלות על מפעלי התעשייה ועל אזורי המסחר העוברים לשטחי המועצות האזוריות הסמוכות לעירה וחושבת מה היתה יכולה לעשות בכספי הארנונה שעזבו את העיר. היא תולה תקווה בוועדת הגבולות של משרד הפנים שתכריע בקרוב אם לספח שטחים מהמועצות לנתניה

(NRG - 19/02/12)

המשך...

עדיאל שמרון נבחר לתפקיד מנהל מחוז מרכז במינהל מקרקעי ישראל

ועדת המכרזים של נציבות שירות המדינה בחרה היום פה אחד את עדיאל שמרון לתפקיד מנהל מחוז מרכז במינהל מקרקעי ישראל. לשלב האחרון הגיעו 8 מועמדים.

המשך...

בשורה לרוכשי מגרשים בהרחבות ישובים חקלאיים: על מנת לעודד בנקים לתת הלוואות לרוכשי המגרשים, החליטה הנהלת המינהל לאפשר לבנקים לממש משכנתאות במגרשים שהקצה המינהל ללא מכרז בהרחבות של ישובים חקלאיים, גם אם טרם חלפו 5 שנים ממועד הקצאתם.

ההחלטה התקבלה בדיון הנהלת בו אישרה ההנהלה מקרים חריגים להחלטת מועצה 1180, בהם יאשר המינהל העברת זכויות או ביטול עסקה במגרשים המוקצים ללא מכרז, גם אם טרם חלפו 5 שנים מיום ביצוע העיסקה, מקרים כגון: מוות, מחלה גירושין וכדומה.

מתלונות שהגיעו למינהל נמסר כי הבנקים נמנעו מלתת הלוואות ללא בטוחות אחרות נוכח ההגבלה הקיימת לפיה לא תותר העברת זכויות בטרם חלפו חמש שנים ממועד חתימת חוזה חכירה.

המשך...

לכתבות נוספות

 במבט מעמיק

הארכה ועדכון ההקלות בתשלום דמי היתר מהוונים על מגרשי מגורים / בועז מקלר רו"ח, יבגני גוסיאטינסקי עו"

המשך...

תנית הגבלת השכירות בחוזי המינהל מקשה על מבקשי משכנתאות / חגי שבתאי, עו"ד

המשך...

הזכות לצוות משק חקלאי בראי בתי המשפט / גלעד שרגא, עו"ד

המשך...

למאמרים נוספים

'מה עוד תבקשי מאיתנו מכורה ואין ואין עדיין?' - על האפליה לרעה של המגזר החקלאי מול המגזר העירוני

המשך...

האם המינהל יכול להוסיף סעיף 'שינוי ייעוד' בעת חידוש החוזה ?

המשך...

פסק דין בענין "כספים אסורים" בהרחבות המושבים

המשך...

לא ניתן לגבות היטל השבחה בגין "תוכנית בינוי"-תהא התוכנית מפורטת ככל שתהא!

המשך...

לפסקי דין נוספים

 
  מדיה  
   

ועדת רוטקופף - הצגת תמונת מצב עדכנית

המשך...

צפו בנאום הבלהות של שלמה מעוז שגרם לפיטוריו

הנאום השנוי במחלוקת של שלמה מעוז: צפו בהתבטאויות שהביאו לפיטוריו של שלמה מעוז ממשרת הכלכלן הראשי של אקסלנס נשואה

(גלובס - TV 11/01/12 )

המשך...

מבט שני - "הקרן לא קיימת"

מבט שני - "הקרן לא קיימת"

האם הקרן הקיימת לישראל גזלה מיהודים בני משפחות שנספו בשואה מלקבל את הנכסים שנותרו באירופה?.
תחקיר מבט שני עוקב אחרי טענות יורשים לנספי שואה כלפי הקרן הקיימת לישראל, על שגזלה מהם את רכוש משפחתם שהושמדה בשואה.
לאחר מלחמת העולם השנייה החתימה הקרן הקיימת לישראל פליטי שואה ויורשים לנספי שואה על יפוי כוח המאפשר לה למכור את הנכסים שהותירו אחריהם באירופה.
70 שנה עברו מאז ומתברר שהקרן הקימת מכרה נכסים ולא העבירה את הכספים לחלק מהמשפחות. תחקיר מבט שני עוקב אחר מאבקה של משפחת סוסטיאל מול הקרן הקימת. רכושם נמכר בסלוניקי ואפילו אגורה אחת לא הגיע לידי המשפחה. האם זאת רשלנות או מעשה פשע?

(הערוץ הראשון - 02/01/12)

המשך...

שולחן עגול: הרפורמה בחוק התכנון והבנייה – תיקון או סיכון?

שינוי חוק התכנון והבנייה היה אחד מיסודותיו של מצע הליכוד בבחירות האחרונות. לאור ההתנגדות הנשמעת וחוסר הוודאות לגבי השלכותיה של הרפורמה, התכנס ביום חמישי, 24 בפברואר, 2011, כ' באדר א' התשע"א פורום השולחן העגול ע"ש ג'ורג' שולץ לדון בחוק התכנון והבנייה החדש.

מאתר המכון הישראלי לדמוקרטיה

המשך...

נדרשת התייחסות אחרת לתעסוקות לא חקלאיות במרחב הכפרי

נדרשת התייחסות אחרת לתעסוקות לא חקלאיות במרחב הכפרי

כתבה ב"יומן השבוע" ברשת ב' של קול ישראל מיום 12/11/2011 בנושא הסדרת התעסוקות הלא חקלאיות בקרקע החקלאית.

בכתבה מספרים מספר חקלאים על הקושי שמעמיד מינהל מקרקעי ישראל בפניהם כשהם מבקשים להשתמש במשק החקלאי לשימושים שאינם חקלאיים לפי הגדרת ממ"י, כגון בית בד, ייזומים תיירותיים וכיוב'. כן מדברים בעלי תפקיד המטפלים בנושא לרבות עו"ד דודו קוכמן, נמרוד יופה, מיכאל סופר ועוד.

המשך...

ההשלכות המיידיות של בג"צ חלקת המגורים על מכירה ורכישת נחלה

הרצאתו של רו"ח בועז מקלר במסגרת יום העיון בנושא: "פסק הדין בעניין החלטות 979 ו- 1101: מגבלה או הזדמנות " שהתקיים ביום 25/07/11 ביוזמת האיחוד החקלאי

המשך...

סוגיות שמאיות ביישום החלטות 979 ו- 1101

הרצאתו של השמאי ארז כהן במסגרת יום העיון "פסק הדין בעניין החלטות 979 ו- 1101: מגבלה או הזדמנות" שנערך ביום 25/07/11

המשך...

לקטעי מדיה נוספים

 
 
תפעול וניהול האתר - ערן שאקי     054-4731702

אתר על ידי אתרים ת.ר. בע"מ  054-4525492  Site by AtarimTR LTD