 |
קיצורי דרך
|
|
 |
|
|
|
|
 |
רישום לחוזר השבועי
|
|
 |
|
החוזר השבועי של עמותת אדמתי נשלח מידי שבוע ביום חמישי.
החוזר מכיל מידע בנושא קרקעות ההתיישבות העובדת ונושאים קשורים לקרקעות ומדיניות קרקעית לאומית. החוזר אינו מכיל מידע פרסומי.
ניתן להסיר את כתובתך מרשימת המכותבים בכל עת.
|
|
|
 |
הודעות
|
|
 |
|
|
|
|
 |
מהבלוגים
|
|
 |
|
רק המינהל מעכב את "בימת תל חי".
ספט
4
נכתב על ידי:
04/09/2011 10:07
בלתי הוגן, בלתי הולם ומנוגד לעובדות להאשים את כפר גלעדי בעיכוב בימת תל חי. המחלוקת והמאבק הם אך ורק מול מינהל מקרקעי ישראל. לצערנו, את המינהל זה לא מענין ובמשך למעלה מעשר שנים הוא מסרב למלא אחר התחייבותו. כפר גלעדי מחזיקים בקרקעות מאז 1916 . לפי חוזה החכירה החתום מול המינהל, בכל מקרה בו נלקחת קרקע ממשבצת הישוב, חייב המינהל לפצות בקרקע חליפית מראש. סעיף זה מסרב המינהל לקיים כבר עשר שנים.
בתמימותנו, העברנו עד כה כ-260 דונם כנגד הבטחת המינהל לקרקע חליפית. זאת עבור שורה ארוכה של צרכים צבוריים וביניהם: חצר תל חי, מכללת תל חי, מרכז יום לקשיש, גן התעשיות תל חי, כביש הבטחון של קרית שמונה, מעונות הסטודנטים בקרית שמונה, מעון יום לגיל הרך בקרית שמונה, הקאמפוס המזרחי של מכללת תל חי ועוד. אנו שבעי הבטחות והפרות חוזה, ובטרם יועברו גם 250 הדונם בבימת תל חי, חייב המינהל להעביר לנו קרקע חליפית כפי שהתחייב בחוזה החתום. כל דרישתנו היא לקיים חוזה חתום. לא ימצא איש תקדים לתרומתנו הקרקעית באזור.
עקב קשיים של המינהל לאתר קרקע חליפית, הוצע לנו כבר מזמן לקבל במקום קרקע חקלאית, קרקע לחציבה, במחצית השטח. הנהלת המינהל קיבלה החלטה כזו, שמספרה 6691, בתאריך 9 לאוגוסט 2000 !!! כפר גלעדי הסכימו מיד וללא עיכוב, אולם המינהל מסרב לקיים את ההחלטה. לא הועילו עשרות פגישות עם פקידים, וועדות, מנכלי משרדים, שרים וראשי ממשלה. המינהל חזק מכולם, המינהל עוצר הכל.
עוד בשנת 1998 הגיעו שלש הרשויות: קרית שמונה, גליל עליון ומבואות חרמון להסכם חתום על העברת שטחי שיפוט לעיר. במסגרת זו הועבר שטח עצום(של אחרים) לשכונת יובלים המתוכננת. נשאלת השאלה, מדוע לאחר שתים עשרה שנה, אזרחי העיר עדיין אינם רואים תב"ע של שכונת יובלים? קל יותר להתנפל עלינו, זה מאד פופולרי, מאד נח, אבל כך המטרה לא תושג. הפתרון הוא בידי המינהל שיכול לפתור את הבעיה בחמש דקות.
ב-30 למרץ התקיימה פגישה חשובה במחוז הצפון במינהל. סוכם שם שתמורת 500 הדונם שהמינהל חייב לכפר גלעדי, יועברו באופן מיידי רק 300, ועל היתרה המינהל יתחייב לקיים עימנו בוררות. ריבונו של עולם, מה לא בסדר מצידנו? לא ביקשנו מראש את תוצאות הבוררות אלא רק את המנגנון לבירור הנושא, ועל המנגנון הזה המדינה צריכה להתחייב. אנו וקרית שמונה ממתינים בקוצר רוח שישה חודשים לתשובת המינהל החיובית.
אולי נכון יהיה להקים מאהל משותף בשם "מאהל נגד המינהל". כולנו באותו גליל, באותה אצבע, באותו קו עימות מאויים וגורלנו משותף. ביחד נצליח יותר !
קבוץ כפר גלעדי
|
|
|
|
 |
על עמותת אדמתי
|
|
 |
|
עמותת אדמתי, המונה כיום מעל ל- 150 יישובים, קמה בכדי להיאבק למען זכויות ההתיישבות העובדת בקרקעות שבחזקתם באמצעות פעילות משפטית וציבורית, ייצוג ציבורי של המתיישבים והחקלאים וסיוע באיסוף מידע שעשוי לקדם את הגשמתן של המטרות הללו בכל דרך חוקית.
המשך...
|
|
|
 |
עקבו אחרינו ברשתות החברתיות
|
|
 |
|
|
|
|
|
|
מחזון לחכירה מתמקד ביסודותיה ובשורשיה שח החכירה בישראל ומתחקה אחר תהליך התגבשותם של חוזי החכירה שבין הקק"ל לבין המתיישבים במושבים ובקיבוצים. הספר בוחן את השינויים במרכיבי חוזה החכירה, את הסיבות להם ואת אופן יישומם ואכיפתם של מרכיבים מרכזיים בהם. זאת, מאז ייסוד הקק"ל בראשית המאה ה-20 ועד להקמתו של מנהל מקרקעי ישראל בשנת 1960.
הספר יצא לאור על ידי הספריה הציונית ומופץ על ידי מוסד ביאליק בירושלים (טל: 026797942 ובקישור הבא) |
| המשך... |
 |
חדשות אדמתי
|
|
 |
|
|
|
ראש עיריית נתניה מרים פיירברג מסתכלת בעיניים כלות על מפעלי התעשייה ועל אזורי המסחר העוברים לשטחי המועצות האזוריות הסמוכות לעירה וחושבת מה היתה יכולה לעשות בכספי הארנונה שעזבו את העיר. היא תולה תקווה בוועדת הגבולות של משרד הפנים שתכריע בקרוב אם לספח שטחים מהמועצות לנתניה
(NRG - 19/02/12) |
| המשך... |
|
|
ועדת המכרזים של נציבות שירות המדינה בחרה היום פה אחד את עדיאל שמרון לתפקיד מנהל מחוז מרכז במינהל מקרקעי ישראל. לשלב האחרון הגיעו 8 מועמדים. |
| המשך... |
|
|
ההחלטה התקבלה בדיון הנהלת בו אישרה ההנהלה מקרים חריגים להחלטת מועצה 1180, בהם יאשר המינהל העברת זכויות או ביטול עסקה במגרשים המוקצים ללא מכרז, גם אם טרם חלפו 5 שנים מיום ביצוע העיסקה, מקרים כגון: מוות, מחלה גירושין וכדומה.
מתלונות שהגיעו למינהל נמסר כי הבנקים נמנעו מלתת הלוואות ללא בטוחות אחרות נוכח ההגבלה הקיימת לפיה לא תותר העברת זכויות בטרם חלפו חמש שנים ממועד חתימת חוזה חכירה. |
| המשך... |
|
|
|
|
|
 |
במבט מעמיק
|
|
 |
|
|
|
ביום 30.1.2012 התקבלה על ידי מועצת מקרקעי ישראל החלטה בעניין הארכת מועדים ותיקון החלטה 1186 בעניין "תוספת בניה, שינוי יעוד, ניצול ופיצול מגרש - תשלום דמי היתר" (להלן: "ההחלטה"). ההחלטה תכנס לתוקף לאחר חתימת שר הבינוי והשיכון (יו"ר המועצה) ושר האוצר.
במסגרת החלטה זו, המהווה עדכון להחלטת מועצה 1186, מוענקות בין השאר הטבות כספיות במגרשים צמודי קרקע למטרת מגורים במגזר העירוני ובהרחבות במגזר החקלאי, בדמות פטור מדמי היתר ו/או פטור מהשלמת דמי חכירה מהוונים אשר לא שולמו בעת הקצאת המגרש לראשונה.
|
| המשך... |
|
|
החלטה 1180 החזירה הסדר לפיו מינהל מקרקעי ישראל אוסר על העברת זכויות בהרחבות משך כ 7-8 שנים מיום רכישת המגרש בהרחבה הקהילתית.
תניה תואמת מופיעה בחוזי החכירה מביאה בנקים למשכנתאות לחשוש ממתן הלוואות למשפחות שכן הם חוששים שלא יוכלו לממש את הנכס בעת כינוס נכסים כתוצאה מאי עמידה בהחזרי ההלוואה.
החוזר מתייחס לנושא ומציע דרך לפיתרון
חוזר משרד עו"ד חגי שבתאי, שפירא
|
| המשך... |
|
|
בתקופה האחרונה, אנו עדים לתופעה הולכת ומתגברת שבה מינויים של בנים ממשיכים אשר נעשו ע"י ההורים במהלך חייהם, נבחנים לאחר פטירתם בבתי משפט ומקבלים פרשנות חדשה, בבואם של שופטים להכריע באשר לזהותו של היורש או היורשים של המשק החקלאי, פרשנות אשר פעמים רבות אינה עולה בקנה אחד עם רצונו האמיתי של המצווה כפי שהיתה במועד המינוי.
מכיוון שבחלק ניכר מהדיונים המשפטיים, נושא מינוי הבן הממשיך, עולה בשלב שלאחר פטירת ההורים, הרי שלא ניתן לדעת בצורה ודאית, מה היה רצונו של בעל הזכויות בנחלה, לא ניתן להתקשר אליו או לזמנו לעדות שהרי הוא בעולם שכולו טוב, ולכן, נאלץ בית המשפט לנסות ולאמוד מה היה רצונו בהתאם למסמכים הקיימים, לעדויות הנשמעות בפניו ולמערכת החקיקה הרלבנטית, מה היתה כוונתו של המצווה – בעל הזכויות בנחלה.
|
| המשך... |
|
|
|
|
|
|
ההקצאה ההיסטורית של הקרקע למגורים במגזר העירוני: חוזי חכירה בלתי מהוונים
להלן הפרק המרכזי בעבודת המחקר שאותה מרכז עו"ד רון רוגין עבור "אדמתי", ושמטרתה לערוך השוואה בין המגזר העירוני למגזר הכפרי באשר לתשלומים של דמי ההיוון.
המסקנה המצטיירת היא, כי ניתנות הטבות כספיות נדיבות ביותר לחוכרי הבניה הרוויה למגורים בקרקע העירונית. ניתן היה לנסות ולהצדיק הטבות אלו בטענה על פיה, אין כמעט בניה רוויה במגזר החקלאי (פרט למספר מצומצם של ישובים שיתופיים (בעיקר קיבוצים)).
סקירת מבצע ההיוון של החוכרים בבניה צמודת הקרקע למגורים במגזר העירוני - השלב השני של 'מכירת החיסול' - מבהירה כי נפערה תהום עמוקה בין היחס למגזר העירוני אל מול היחס למגזר החקלאי
ההקצאה של קרקעות למגורים במגזר העירוני היתה מראשיתה במסגרת של חוזה חכירה לדורות בלתי מהוון, הווי אומר - חוזה חכירה לדורות, אשר הטיל על החוכר חובת תשלום דמי חכירה שנתיים בכל תקופת החכירה
|
| המשך... |
|
|
ביהמ"ש קיבל תביעה של חברת הדרי, בעלת זכויות חכירה לדורות על קרקע מינהל כנגד דרישת המינהל להוסיף תנאי של שינויי ייעוד בעת חידוש החוזה לפיו אם יבחר המינהל לשנות את ייעודו של הקרקע, זו תועבר אליו בתנאים הנהוגים כיום. בחוזה החכירה המקורי לא היה קיים סעיף של שינוי ייעוד בנוסח המבוקש על ידי המינהל.
התובעת טענה כי חוזה החכירה המקורי אינו מקנה למינהל שיקול דעת בעת חידוש החוזה וכי בעת רכישת הזכויות שילמה סכום גבוה מאוד המקנה לה זכויות הקרובות לזכויות של בעלות וכי זכויות אלו מכילות הן את תקופת החכירה הנוספת והן את היוון זכויות החכירה.
ביהמ"ש קיבל את הבקשה וקבע כי למינהל אין רשות להוסיף על דעת עצמו סעיף של שינוי ייעוד בחוזה החכירה החדש תוך כדי הסתמכות על הפסקה בחוזה המקורי לפיה חידוש החוזה יהיה לפי "תנאי החכירה שיהיו נהוגים.."
הפ (ב"ש) 6073/08 חב' הדרי החוף מס' 63 בע"מ נ' רשות הפיתוח - מינהל מקרקעי ישראל, פס"ד מיום 27/01/12
|
| המשך... |
|
|
בית משפט המחוזי בב"ש דחה תביעה כנגד מינהל מקרקעי ישראל ואישר את מדיניות ממ"י ישראל האוסרת גביית "כספים אסורים" בהרחבות מושבים.
מדובר בתביעה שהגיש אלון מתאנא ממושב יד נתן נגד המושב ונגד ממ"י שיוצג בהליך ע"י עו"ד נירה גלעד מפרקליטות מחוז דרום (אזרחי),לחייב את המינהל להקצות לו מגרש בהרחבת מושב יד נתן, לאחר שזכה במכרז שערכההאגודה, אשר כלל מחיר מינימום של 260,000 ₪ למגרש. התובע הציע בעבור אחד המגרשים סכום של413,555 ₪ והצעתו זכתה.
כאשר נודע למנהל על קיום המכרז ועל כך שהאגודה העמידה במכרז מחיר מינימום,וזאת בניגוד להחלטה של מועצת מקרקעי ישראל המתירה לגבות רק הוצאות פיתוח בסך שלכ-117,000 ₪, הוקפא התהליך, נערך בירור ולאחר שסרב ממ"י להתיר גביית כלהכספים שמעבר להוצאות הפיתוח, הורה המנהל לאגודה על ביטול המכרז.
בית המשפט המחוזי בב"ש (כבוד השופט אריאל ואגו) קבע בפסק דינוכי "המינהל פעל כראוי במסגרת תפקידו כנאמן על שמירת אדמות הציבור, וסרובולהבליג על קיום ה"כספים האסורים", תוך הפעלת שיקול דעת נחרץ וחד משמעי,לגיטימי ומוצדק".
בית המשפט דחה את התביעה תוך חיוב בהוצאות 10,000 ₪ לטובת המינהלו-5,000 ₪ לאגוד
הפ (ב"ש) 9117-08-11 אלון מתאנא נ' יד נתן מושב עובדים ואח', פס"ד מיום 15/02/12
|
| המשך... |
|
|
ביהמ"ש לעניינים מינהליים קיבל ערעור של קיבוץ עינת כנגד החלטתה של ועדת הערר של הועדה המקומית לתכנון ובניה בדרום השרון לחייב את המערערת בהיטל השבחה בגין תוכנית בינוי. ביהמ"ש קיבל את טענת המערערת לפיה רק תכנית מתאר מקומית ותכנית מפורטת יכולות להקים חבות בהיטל השבחה.
ביהמ"ש ציין כי "השבחה" מוגדרת בחוק כעליית שווים של מקרקעין עקב אישור תכנית מתאר מקומית או תכנית מפורטת, עקב מתן הקלה, או בעקבות התרת שימוש חורג. אין בתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה כל התייחסות לתכנית מסוג תכנית בינוי.
פסה"ד באדיבות עו"ד אורי בר קמה
עמ"נ (מרכז) 43989-03-11 קיבוץ עינת אגודה שיתופית נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה דרום השרון, פס"ד מיום 01/02/12
|
| המשך... |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
מדיה
|
|
|
|
|
|
המשך... |
|
הנאום השנוי במחלוקת של שלמה מעוז: צפו בהתבטאויות שהביאו לפיטוריו של שלמה מעוז ממשרת הכלכלן הראשי של אקסלנס נשואה
(גלובס - TV 11/01/12 )
המשך... |
|
 
האם הקרן הקיימת לישראל גזלה מיהודים בני משפחות שנספו בשואה מלקבל את הנכסים שנותרו באירופה?.
תחקיר מבט שני עוקב אחרי טענות יורשים לנספי שואה כלפי הקרן הקיימת לישראל, על שגזלה מהם את רכוש משפחתם שהושמדה בשואה.
לאחר מלחמת העולם השנייה החתימה הקרן הקיימת לישראל פליטי שואה ויורשים לנספי שואה על יפוי כוח המאפשר לה למכור את הנכסים שהותירו אחריהם באירופה.
70 שנה עברו מאז ומתברר שהקרן הקימת מכרה נכסים ולא העבירה את הכספים לחלק מהמשפחות. תחקיר מבט שני עוקב אחר מאבקה של משפחת סוסטיאל מול הקרן הקימת. רכושם נמכר בסלוניקי ואפילו אגורה אחת לא הגיע לידי המשפחה. האם זאת רשלנות או מעשה פשע?
(הערוץ הראשון - 02/01/12)
המשך... |
|
שינוי חוק התכנון והבנייה היה אחד מיסודותיו של מצע הליכוד בבחירות האחרונות. לאור ההתנגדות הנשמעת וחוסר הוודאות לגבי השלכותיה של הרפורמה, התכנס ביום חמישי, 24 בפברואר, 2011, כ' באדר א' התשע"א פורום השולחן העגול ע"ש ג'ורג' שולץ לדון בחוק התכנון והבנייה החדש.
מאתר המכון הישראלי לדמוקרטיה
המשך... |
|
 
כתבה ב"יומן השבוע" ברשת ב' של קול ישראל מיום 12/11/2011 בנושא הסדרת התעסוקות הלא חקלאיות בקרקע החקלאית.
בכתבה מספרים מספר חקלאים על הקושי שמעמיד מינהל מקרקעי ישראל בפניהם כשהם מבקשים להשתמש במשק החקלאי לשימושים שאינם חקלאיים לפי הגדרת ממ"י, כגון בית בד, ייזומים תיירותיים וכיוב'. כן מדברים בעלי תפקיד המטפלים בנושא לרבות עו"ד דודו קוכמן, נמרוד יופה, מיכאל סופר ועוד.
המשך... |
|
הרצאתו של רו"ח בועז מקלר במסגרת יום העיון בנושא: "פסק הדין בעניין החלטות 979 ו- 1101: מגבלה או הזדמנות " שהתקיים ביום 25/07/11 ביוזמת האיחוד החקלאי
המשך... |
|
הרצאתו של השמאי ארז כהן במסגרת יום העיון "פסק הדין בעניין החלטות 979 ו- 1101: מגבלה או הזדמנות" שנערך ביום 25/07/11
המשך... |
|
|
|
|
|
 |