מאמר דעה מאת משה ברנע: האם רק פגיעה קלה בכנף ?

ביום 19.2.2019 התקבלה פסיקה של כבוד השופט שמואל מנדלבום במחוזי חיפה בתביעת אגודת גן השומרון נ' רשות מקרקעי ישראל [רמ"י] והקרן הקיימת לישראל [קק"ל].

האגודה באמצעות עו"ד ד"ר גד טיכו וחגי טימנס ממשרד כספי ושות', תבעה בעלות או שותפות מוגברת בשטח של כ – 78 דונם שנרכש על ידה, בעבר ומהווה חלק ממשבצת האגודה. רמ"י מנעה שירותים מחברי האגודה בטענה כי באם אגודה מנהלת תביעות לבעלות ולזכויות היסטוריות – לא ניתן לאפשר לחבריה להפיק הנאה מההטבות הגלומות בהחלטות החדשות מועצת מקרקעי ישראל.

השופט פסק בצורה כי התנהלותה של רמ"י אינה ראויה ו"כי החלטת רמ"י למנוע מחברי האגודה את האפשרות למצות את זכותם שהוקנתה להם כדין להצטרף להסדר המיטיב, מהווה ניסיון פסול בעיניי, להפעיל לחץ על האגודה באמצעות חבריה לוותר על תביעתה, וגם מטעם זה, ומתוקף חובתו של בית הנשפט לשמור על קיומו של הליך שיפוטי הוגן שבו לא תיפגע ללא הצדקה זכותו של צד לפנות לערכאות, קיימת הצדקה לצו המבוקש".

התנהלותה זו של רמ"י אינה זרה ליישובי ההתיישבות הוותיקה המאוגדים בעמותת "אדמתי" – שכ- 20 מהם הגישו תביעות באשר לזכויותיהם ההיסטוריות. ממ"י נוקט צעדי ענישה קולקטיבית כלפי אותם יישובים – וחלק מהם אף ביטלו תביעותיהם, לאור הנזקים שנגרמו להם בגין הסנקציות שהוטלו עליהם.

כך למשל המושב גבעת שפירא שהגיש בשנת 2009 תביעה באשר לזכויותיו ההיסטוריות. ממ"י [בתוארו דאז] לא הסתפק בהגשת כתב הגנה ובחר להגיש תביעה שכנגד. בתביעתו ביקש ממ"י לבטל את חוזה המשבצת עם האגודה והוסיף ודרש שחברי המושב (למעט המתיישבים בהרחבה) יפנו את בתיהם ואת השטחים החקלאים ללא כל פיצוי, כך ממש!!! כן ביקש ממ"י לחייב את המושב וחבריו בדמי שימוש ראויים בהיקף מעל 3,500,000 ₪.



תביעה זו נדחתה על הסף ביום 22.7.2012 על ידי כבוד השופט פרופ' עופר גרוסקופ וממ"י אף חויב בהוצאות. אך זה, כדרכו, ניסה להמשיך ולהלך אימים על חברי המושב ונציגיו, והגיש ערעור לבית המשפט העליון באשר להחלטה הנ"ל. בין לבין, ניסו פרקליטי המדינה להגיע "לפשרה" עם היועצים המשפטיים של האגודה. תוך שהם מציעים כתנאי לביטול הערעור, להסיר סעיפים שונים מכתב התביעה נגד האגודה. לאחר שהצעותיהם נדחו על הסף, כשבוע טרם מועד הדיון הצפוי, החליטו באי כוח ממ"י למחוק את הערעור ביוזמתם.

ביום 19.6.2018 הגישה עמותת "אדמתי" וגיל ורדי וממושב צופית, באמצעות עו"ד אמיר קמינצקי, עתירה למתן צו על תנאי נגד רמ"י, בדרישה לבטל את מכתבה של עו"ד מיכל קראוס מרמ"י הנושא תאריך 9.2.2017 – בו היא מנחה באופן חד משמעי לא לאפשר זכויות המוקנות ליישובים אחרים במדינה. ובין השאר נכתב בעתירה:

"עתירה זו עוסקת בהתנהלות פסולה מכל פסולה במישור המינהלי-חוקתי, ואף במישור המשפט הפרטי עת המשיבה פועלת ככל כוחה, תוך ניצול מלוא כוחה, ותוך שימוש לרעה בכוחה השלטוני המינהלי המונופוליסטי ובהיותה מנהלת המקרקעין, באיצטלה של חוקיות מעושה; זאת, על מנת למנוע מחוכרים וותיקים של קרקע חקלאית את זכותם הלגיטימית לנהל הליך משפטי מול המשיבה בגין זכויות קנייניות נטענות ("זכויות היסטוריות")."  

בימים אלה מתגבשות עתירות נוספות של רוכשי נחלות במושבים, בהם הוגשו תביעות לזכויות היסטוריות שבהתאם למדיניות חסרת ההיגיון והסבירות של רמ"י, לא יוכר הסכום ששילמו המוכרים כדמי הסכמה לרמ"י החורגים ב – 2 מלש"ח – כמקדמה לתשלום דמי רכישת הזכויות בנחלות, בעתיד. לתואר ספסר הקרקעות זכתה רמ"י בזכות ולא בחסד. האם היא רוצה כיום לספסר בכספים לא לה ?

ייתכן שהסנונית הזו שפגעה בכנף רמ"י תהיה זו שתבשר את האביב המפציע – בו יבוטל מונופול דורסני וכושל זה.

 
משה ברנע

שמאי מקרקעין ויו"ר עמותת "אדמתי" (לשעבר)