ראשית כל, אני תומך בכל הכוח בחוק הנ"ל, שמאפשר מעקב אחרי גננות בפעוטונים וגני ילדים בכלל. עם זאת, נשאלת השאלה, האם עצם התקנת המצלמות בפעוטון זה או אחר הנו הכלי המספיק בשביל למנוע את מקרי האלימות כלפי פעוטות מצדם של צוותי הגננות והסייעות של הפעוטונים? אולי, עצם זה שהעובדים יידעו שהמקום בו הם מועסקים מצולם בידי מצלמות אבטחה ושהמצלמות הללו מותקנות בכל פינות הפעוטון, אולי העובדה הזו תצמצם במספר אחוזים את מקרי האלימות, אך לא תמנע אותם לגמרי.

תיקחו בחשבון שמרבית מקרי האלימות בפעוטונים, גני ילדים ובתי אבות קורים דווקא במוסדות פרטיים או מופרטים מהסוגים שמניתי לעיל. ברחבי המדינה פרוסים אלפי גני ילדים, צהרונים, פעוטונים וכו' מוסדות לגילאים קדם בית ספריים. במוסדות הללו כמעט ואין פיקוח; המדינה כמעט לא משקיעה בהכשרות בעלות רמה ראויה עבור המנהלים ויתר אנשי הצוות. גם תנאי ההעסקה לא תמיד משהו. כל זה תורם לכמות כה מוגברת של האלימות כלפי הילדים.

את הפתרון החלקי אני רואה בהלאמה של מרביתם של פעוטונים וגני ילדים עם השקעה ממשלתית מאסיבית במניעתה של התנהגות אלימה מצד צוותי העובדים, בהכשרות מקצועיות ראויות עבור העובדים ובשיפור מתמיד של תנאי ההעסקה של כללי עובדי הפעוטונים וגני הילדים במדינה.