חסר רכיב

שטח הפקר - "אני קורא לראש הממשלה להחליף את שר החקלאות"

27/03/2018

אני קורא לראש הממשלה ולשר האוצר להתערב בנעשה בחקלאות על מנת למנוע קריסה.

אני קורא לראש הממשלה להחליף את שר החקלאות ופיתוח הכפר – כי על כישלונות צריך לקחת אחריות

(מאמר מאת ח"כ איתן ברושי. פורסם ב'מעריב').

עכשיו, לאחר שהמשבר המדומה הסתיים והממשלה הבטיחה את הישרדותה על ידי אישור תקציב חסר כל בשורה ומעוף, תקציב שכולו אחיזת עיניים והסתרת המציאות, רצוי היה שראש הממשלה ושר האוצר יתפנו לטפל במשברים אמתיים. ואין משבר אמיתי יותר, חמור יותר ומסוכן יותר, מאשר המשבר המתמשך בחקלאות, שמסכן את עצם קיומה.

המשמעות היא שקרוב היום שמדינת ישראל לא תוכל לייצר בעצמה את המזון לתושביה ותהיה תלויה בייבוא. המשמעות היא שמאות משקים ייסגרו, אלפי משפחות יגיעו לפת לחם ומאות ישובים חקלאים, גם יישובי ספר ששומרים על המדינה מאז ימי הקמתה ואף לפני כן – יהפכו ליישובים עירוניים ומדינת ישראל תכוסה באספלט ובטון כל פיסת קרקע ירוקה. המשמעות היא שתושבי המדינה לא יראו יותר אפילו עגבנייה אחת תוצרת הארץ ובעת משבר נהיה תלויים לחלוטין מבחינת אספקת המזון - בחסדי זרים.

כי אם למישהו יש ספק בעניין: בלי חקלאים – אין חקלאות, ובלי מתיישבים – אין יישובים.

אני קורא לראש הממשלה ולשר האוצר להתערב באופן אישי בנעשה בחקלאות על מנת למנוע את הקריסה.

ואני קורא לראש הממשלה להחליף את שר החקלאות ופיתוח הכפר – כי על כישלונות צריך לקחת אחריות.

החקלאות הישראלית מתמודדת עם המשבר הגדול ביותר בתולדותיה שמתבטא בכל התחומים: קיפאון בייצור וירידה בייצוא. הייצור החקלאי איננו גדל כבר מספר שנים, כשדריכה במקום כמוה כהליכה אחורה; היצוא החקלאי איבד כ-800 מיליוני שקלים מערכו בשלוש השנים האחרונות, וזה לא נובע רק מפערים בשערי המטבע אלא ממדיניות כושלת של הממשלה, שלא פועלת להפחתת העלויות של החקלאים, לא מעודדת השקעות הון ונוטה להגביר את הייבוא בכל פעם שהמחירים עולים מעט, כאילו החקלאים אשמים במחירים ולא רשתות השיווק שמייצרות פערי תיווך חזיריים ומכפילות את הכנסותיהן, על חשבון הצרכנים והחקלאים.

מה עושה מדינת ישראל בנוגע לפערי התיווך? מעניקה לרמי לוי את הזכות להדליק משואה ומגבירה את הייבוא. משמע: הסוחרים והמתווכים הם הציונים החדשים, ואילו היצרנים, אלה שמייצרים מזון, שומרים על הגבולות ומחזיקים בקרקע –יכולים ללכת.

יש ירידה גם בתחום נוסף שהוא קריטי לעתידה של החקלאות – ירידה בפיתוח טכנולוגיות מתקדמות ואימוץ מדדי איכות גבוהים. ותגובת משרד החקלאות? קיצוץ חסר שחר בתקציבו של המכון הוולקני, הגוף שאחראי לרוב ההישגים המרשימים של המחקר והפיתוח החקלאי, הגוף שאחראי יותר מכולם להפיכת החקלאות הישראלית למתקדמת ביותר בעולם. לא מזמן התהדר ראש הממשלה, בעת ביקורו בהודו, בהישגים הטכנולוגיים של החקלאות הישראלית, הישגים שהם פירות ההשקעות של ממשלות קודמות. רצוי היה שנתניהו יידע ששר החקלאות שלו דואג לכך שראש הממשלה הבא לא יוכל להתהדר בהישגים כאלה.     

התחום היחיד בחקלאות בו נרשמת עלייה מתמדת בשנים האחרונות היא הפשיעה והטרור החקלאי, שהגיעו לאחרונה לממדים של טרור לאומני. תחום נוסף שנרשמה בו עלייה היא הגיל של החקלאי הממוצע שהוא גיל הפרישה - 66 , הרי מי ירצה להיות בן ממשיך ולעסוק בתחום קורס.

ותגובת משרד החקלאות?  פתיחת השווקים לייבוא ללא מכס וללא מגבלות כמות ואף קלות דעת בהיתרי הגדלת הייבוא, תוך התעלמות מבדיקת מרכיבים בריאותיים של המזון המיובא. לא רק מחסלים את החקלאות, גם מסכנים את בריאות הציבור.

גם התפרצות נגע הכלבת – מצב שלא היה פה שנים והוא כולו תוצאה של החלטה אומללה של משרד החקלאות- הוא סימפטום נוסף של המצב הכללי. מציאות בה משרד החקלאות מתפקד בעצם כמשרד הייבוא והיבואנים הם יקירי לשכת השר.

המצב מחייב שינוי מדיניות מיידי, אבל היום כבר ברור ששר החקלאות הנוכחי לא יבצע זאת, על כן יש להחליף אותו.

תפקיד המנהיגים הוא לדאוג לעתיד והעתיד כרוך בשינוי. אולם שינוי לא אומר להרוס את התשתית החקלאית הטובה והמתקדמת בעולם, אלא להתאים אותה לזמננו. אני קורא לראש הממשלה לבנות תכנית כלכלית לאומית שתשרת את כולנו, בתוך תכנית זו יש לתת מקום מרכזי להתיישבות, לחקלאות ולביטחון.

זה עדיין אפשרי, עדיין ניתן להציל את החקלאות הישראלית אבל זה יקרה רק אם נבין כי גם בימינו, ההתיישבות והחקלאות הם עדיין תנאים בסיסים לקיומה של המדינה והבסיס לציונות. זה יקרה רק אם נבין שבלי חקלאים אין חקלאות, בלי מתיישבים אין התיישבות, ובלי התיישבות אין מדינה.


תגובות לדף זה תגובה חדשה

עדיין אין תגובות לדף זה.
מוזמנים להגיב!

חסר רכיב