ביהמ"ש המחוזי במחוז מרכז דחה תביעה של חוכרים לדורות בגבעת ח"ן להארכת חוזי החכירה בתנאים שהיו נהוגים בחוזה המקורי. ביהמ"ש קיבל את התביעה לחידוש החוזה אך קבע כי זה יעשה לפי התנאים הנהוגים כיום.

החוזה המקורי מאפשר לחדשו באותם תנאים.

אחת הטענות שהועלו היא, שאי מילוי חובת היידוע המוטלת על הקק"ל שנה וחצי לפני מועד סיום החכירה כלפי החוכר בדבר האופציה להאריך, אינה מזכה את החוכר לטעון שאיחור בהפעלת האופציה אינו פועל לטובתו. לדעתי מדובר במסקנה שגויה. הסעיף קובע פרוצדורה שלמה בדבר הפעלת האופציה, כמכלול. האם המסקנה היא שמותר לחוכר לתבוע את הקק"ל בנזיקין בגין הפרת חובת היידוע ?

נושא נוסף חשוב הוא החלת הוראות מהחלטות מאוחרות על הצדדים לצורך פרשנות החוזה בין הצדדים. כאמור, טענתי היא שהחוזה הכתוב בין הצדדים הינו חוזה למראית עין בלבד ועל-כן יש להיאחז בנסיבות חיצוניות לגלות את החוזה הנסתר. החלטות מועצת מקרקעי ישראל המקנות הנחה של 40% ברכישת זכויות למפעל מלמדות על הכוונה האמתית של הצדדים לחוזה שביניהם.

באדיבות עו"ד אורי בר קמה

ה"פ (מרכז) 24746-04-10 אבידור ואח' נ' מנהל מקרקעי ישראל, פס"ד מיום 28/12/10

בית המשפט המחוזי מחוז מרכז דחה תביעה של מושב חרות להצהיר כי המושב זכאי לחלק משווי הקרקע בהתאם להחלטה 727 של מועצת מקרקעי ישראל מתוקף השתתפות מייסדי המושב ברכישת הקרקע ובהשבחתה.

ביהמ"ש ציין כי מהמסמכים עולה כוונתם הברורה של נציגי המבקשת, בעת רכישת המקרקעין, לפיה המקרקעין חייבים להיות בבעלות הלאום ואין להרשות בהם בעלות פרטית של המתיישבים, תהא תרומתם הכספית לרכישה אשר תהא. העובדה כי השתנו העיתים והעקרונות האידיאולוגיים שבהם החזיקו חברי האגודה ננטשו על-ידם, אינה משנה מכוונתם המקורית והם אינם רשאים לחזור ממנה.

לא היתה למבקשת בעלות במקרקעין ומשכך היא מעולם לא העבירה זכויות מסוג זה לידי המשיבה, אשר יש להשיבן כפי שהיא טוענת עתה. על פי שטר המכר הועברו הזכויות במקרקעין מחברת מטעי ארץ ישראל ישירות לידי המשיבה, ללא מעורבות המבקשת. אודות טיבן של הזכויות החוזיות הללו ניתן ללמוד מתוך הסכמת הצדדים בעת הרכישה, מיישומן של הסכמות אלה הלכה למעשה ומן ההסכמים המאוחרים יותר שנחתמו בין המבקשת למשיבה. ובשום מקום לא נזכר כי קיימת נאמנות של המשיבה עבור המבקשת או כי ניתנה לה מתנה על תנאי אשר תתבטל עם שינוי ייעוד המקרקעין. ההיפך הוא הנכון- הצדדים צפו אפשרות של שינוי ייעוד המקרקעין בעתיד והסכימו מראש כי במצב כזה המקרקעין יוחזרו לידי המשיבה, היא בעלת מלוא הזכויות במקרקעין, תוך מתן פיצוי למבקשת.
כמו כן נדחתה בקשת המבקשת להצהיר אודות זכותה לפיצוי על פי עקרונות החלטה 727. זאת לאור המדיניות שנקבעה עם ביטול ההחלטה.
ה"פ (מרכז)650-11-07 חרות מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ נ' קרן קיימת לישראל ואח', פס"ד מיום 24/03/010