לקראת השנה החדשה נאחל לעצמנו שיהיה לנו הכח ולמנהיגנו התבונה להסרת מכשולים המונעים צמיחה בהתיישבות. להלן נמנה עשרה מהם

מינהל מקרקעי ישראל הודיע לאחרונה לבית המשפט כי הוא אינו גובה בקיבוצים להם חוזי חכירה לדורות דמי חכירה מהוונים גם ביחס לזכויות בניה מעבר ל - 160 מ"ר.

החלטת מועצת מקרקעי ישראל מס' 1085, מיום 27 במרץ 2007, העוסקת בבניה למגורים בקיבוצים קובעת בין היתר כי קיבוץ רשאי לבנות עבור חבריו יחידות דיור בשטח ברוטו של עד 160 מ"ר (כולל שטח עיקרי ושטחי שרות), הכל עפ"י תכנית מאושרת כדין. בגין בניה מעל 160 מ"ר ברוטו כאמור, ועד למלוא הניצול המותר עפ"י תכנית תקפה החלה על המגרש תחויב האגודה בתשלום דמי חכירה מהוונים בשיעור של 91% מערך הקרקע של זכויות הבניה המבוקשות. בישובים הכלולים באיזורי עדיפות לאומית תינתן הנחה בהתאם.

ס' 197 לחוק התיכנון והבניה- בית המשפט בוחן האם כביש הינו "כביש צר" אשר אינו מונע מבעלי זכויות במקרקעין המצויים בצידו האחד מלתבוע בגין פגיעה במקרקעין שלהם לאחר אישור תוכנית בצידו האחר.

להורדת המאמר המלא

חוזר משרד עו"ד חגי שבתאי, שפירא

בצעד לא שיגרתי החזיר בית המשפט העליון קרקע לבעליה המקוריים, וזאת בנסיבות בהן הרשות שהפקיעה את הקרקע (עיריית חדרה), תיעדה להקים על הקרקע מבנים ציבוריים תוך 10 שנים, והלכה למעשה, לאחר 19 שנה, עדיין לא תפסה חזקה בקרקע ולא בנתה עליה מבני ציבור כלשהם.

נקבע ששיהוי הרשות במימוש הצורך בהפקעה הוא כזניחת אותו צורך והפרה של חובת ההגינות לפעול בשקידה ראויה בהגשמת הצורך הציבורי בהפקעה ובתוך זמן סביר. התוצאה היא שעל הרשות להחזיר את המקרקעין לבעליה המקוריים

להורדת המאמר המלא

חוזר משרד עו"ד חגי שבתאי, שפירא

להורדת המאמר המלא

חוזר משרד חגי שבתאי - שפירא

היקף העסקאות הנעשות במשקים חקלאיים בישראל, הינו מצומצם ביותר, בודאי ביחס לשיעור היקף העסקאות הנעשות במגזר העירוני. אחת הסיבות העיקריות למיעוט העסקאות במגזר החקלאי הינה, שיעור המיסים הגבוה המוטל בעסקאות מעין אלו. שכן בסופו של יום, בתום ביצועה של עסקת מכירת זכויות במשק חקלאי, עשוי המוכר למצוא עצמו מעביר חלק ניכר מהתמורה שהתקבלה ממכירת המשק, לרשויות המס ומינהל מקרקעי ישראל, בעוד סכום התמורה נטו אשר סבר המוכר, כי יוותר בידו בסוף הליך המכירה הולך ופוחת עד לתום ביצוע העסקה.

מאתר "מאמרים"

מאת: עו"ד עמית יפרח – יו"ר אגף קרקעות ואגודות שיתופיות בתנועת המושבים

מועצת מקרקעי ישראל קיבלה בישיבתה האחרונה את החלטה מס' 1147 בדבר זכויות הבניה למגורים בחלקות א' בנחלות במושבי עובדים, בכפרים שיתופיים ובמושבות.

החלטה זו אינה חלה על בעלי נחלות אשר יבחרו להצטרף להסדר עיגון זכויות בחלקת המגורים עפ"י החלטת מועצה 979 (החלטה זו מוקפאת עקב שלוש עתירות שהוגשו לבג"צ כנגד ההחלטה עד אשר יכריע בג"צ בנוגע להחלטה).

חוק המקרקעין הינו אחד מהחוקים החשובים והמשמעותיים בחברה הישראלית,.השפעתו וחשיבותו ניכרת היטב בכול צעד ושעל שאנו עושים עם בקנייה או מכירה רו השכרה של נכס מקרקעין או בניהול אורך חיינו בבית משותף ועוד.

מאמרי זה אדון בנושאים הבאים :

שתי החלטות מאפשרות שימוש שאינו חקלאי בשטחי הנחלות: 949 והחלטה 1101 שעניינה שימושים שאינם חקלאיים בחלקת המגורים. החלטה 949 קובעת מגבלת דונמים בהם ניתן להשתמש ביעודים שאינם חקלאיים בכל ישוב. לדעתנו אין לכלול במניין הדונמים את השימושים שאינם חקלאיים בחלקת המגורים. דעה זו קיבלה אישור מנהלת האגף החקלאי של מינהל מקרקעי ישראל