בית המשפט המחוזי בתל אביב קבע כי לא ניתן לעקל זמנית זכויות בן ממשיך במשק חקלאי, כל עוד בעלת הזכויות בנכס, האם, עדיין בחיים; נקבע כי בכל הנוגע לזכות הקניינית במשק הרי שזכות הבן הממשיך מתגבשת לאחר מות שני הוריו, היינו, לאחר פטירת בעלי זכויות בר הרשות במשק; אין עסקינן בזכות שעילתה התגבשה במועד הטלת העיקול אלא עניין לנו בזכות שתתגבש בעתיד.

התובע (להלן: "הבנק") הגיש תביעה כספית על סך 388,705 ₪ נגד הנתבעים 1 ו 2 (להלן: "הנתבעים") המתברר בבית משפט זה (להלן גם "התביעה העיקרית"). במסגרת התביעה העיקרית ביקש הבנק כי יוטל עיקול זמני על זכויות הנתבעים כ"בן ממשיך" במושב שער אפרים אצל הנתבעים 3 ו 4. בית המשפט נעתר לבקשה והטיל עיקול זמני על זכויות הנתבעים במשק. הודעה על דבר העיקול נמסרה למחזיקים, קרי, למינהל מקרקעי ישראל ולסוכנות היהודית לארץ ישראל .

הסוכנות הודיעה לבית המשפט כי לא ניתן לרשום את צו העיקול הזמני בספריה כיוון שאמו של הנתבע 1, רשומה כבעלת זכויות בר רשות במשק. הסוכנות ציינה בהודעתה כי הנתבע 1 מונה כבן ממשיך במשק ומשמעות מינוי זה הינה כי לאחר קץ ואריכות ימי האֵם יועברו אליו זכויות בר הרשות במשק. לדברי הסוכנות, נכון למועד הטלת העיקול, אין לנתבעים זכויות במשק. האֵם הינה בעלת מלוא זכויות החזקה והשימוש במשק בהיותה בת רשות. לנוכח התנגדות הסוכנות והמינהל לאישור העיקול הזמני, ומשביקש הבנק להמשיך בהליך העיקול, הגיש הבנק לבית המשפט בקשה לאישור העיקול הזמני אשר דינה כדין כתב תביעה. במסגרת התביעה ביקש הבנק להורות לסוכנות ולמינהל לרשום עיקול זה בספריהם.

ת"א 25847/06 בנק לאומי למשכנתאות בע"מ נ' יחיא שאול ואח', פס"ד מיום 11/10/07