|
ביהמ"ש העליון קיבל ערעור כנגד מינהל מקרקעי ישראל בנוגע לתקיפת מכרז וסמכותו של ביהמ"ש לעניינים מנהליים לדון בתקיפה זו.
עד כה צדדים לעתירה בדיני מכרזים היו מי שהתחרו במכרז, והעתירה עסקה בתנאי המכרז, או על עצם ניהול הקצאה דרך ענף של פטור ממכרז, או העדר הזדמנות שווה להתחרות על הזכות נשוא המכרז. כאן, בלי נימוקים למעשה, גם הרחיבו את סמכות בית-המשפט המינהלי ל"תוצאת המכרז" אם יש טענה שלא ראוי למסור נכס זה ליזם הספציפי, בגלל פגם רלבנטי לכאורה, הנעוץ בזהות היזם או כוונותיו.
בנוסף, גם הרחיבו את מעגל העותרים האפשרי, כי העתירה כאן הוגשה לכאורה על ידי מי שלא התחרה במכרז כלל, אלא רואה עצמו כקהל-יעד אפשרי לעת מסירת יחידות-הדיור למעוניינים בעתיד (טעון בדיקה נוספת, כי פסק-הדין ממש מקמץ בעובדות). הרחבת בדיקת שיקול דעת הרשות מנהלת המכרז, לאור היבט זה של "זהות היזם", תוך פתיחת הדלת לעותר שאינו מתחרה במכרז אלא טוען להנאה אפשרית כלקוח-קצה של היזם שהתחרה, היא חידוש מרעיש בעיני. בשולי הדברים, בדיקת החלטה קודמת של הרשמת לוין, העלתה שמינהל מקרקעי ישראל דווקא הסכים לקבלת הערעור (להרחבת סמכות ביהמ''ש המינהלי) בלי להסכים לתוכן נימוקי העותרים. הנפקויות חורגות ממכרזי מקרקעין.
פס"ד מובא באדיבות עו"ד אפרת ואש
עע"ם 5514/09 אסתר סבא ו-27 מערערים נוספים נ' מינהל מקרקעי ישראל, פס"ד מיום 16/12/09
מופיע בקטגוריות הבאות : מינהל מקרקעי ישראל, תכנון ובניה, ביהמ"ש העליון |