|
|
|
פריטים למדור ה 'פעילות העמותה'
פסק הדין הדרמטי התקבל בעקבות עתירה שהוגשה נגד החלטת מינהל מקרקעי ישראל לאפשר את השכרת השטחים. העותרים טענו כי הדבר יוביל להחמרה בעומסי התנועה ולפגיעה סביבתית. השופטים: החלטת מינהל מקרקעי ישראל לאפשר עסקים שאינם חקלאיים על אדמת מדינה היא "לא סבירה"
(YNET - 09/06/11)
פסק הדין מופיע לעיל
להמשך
מופיע בקטגוריות הבאות : המאבק על הקרקע, מינהל מקרקעי ישראל, פעילות העמותה
אנו מוצאים לנכון להציע כי יוגדר מנגנון הידברות קבוע , לצמצום הקונפליקט בין רשות מקרקעי ישראל וההתיישבות הוותיקה. מודל העשוי לחסוך הוצאות ניכרות לכל הגורמים המעורבים, ובעיקר לצמצם את מקדם החיכוך.
אנו נמליץ ליישובי העמותה, על אף האמור והמודגש לעיל, כי החוזה לדורות שייחתם בין המושבים והקיבוצים לבין רמ"י יאומץ כלשונו על ידי כל חברי העמותה (מושבים וקיבוצים) בכפוף לשינויים והתאמות נדרשות לגבי ישובים ותיקים.
לחוזה שייחתם יתווסף נספח בו יפורטו תנאים ייחודיים . נספח זה יקנה ליישובים זכויות נוספות בקרקעות שאותן החזיקו טרם קום המדינה. יוגדר חלקם של היישובים, כמעין שותפות במושאע עם הקרן הקיימת לישראל או רשות מקרקעי ישראל בשטחים שיפורטו בחוזה.
מכתבו של בארי הולצמן, יו"ר עמותת אדמתי למר יובל אלגרבלי, מנהל הועדה שאמורה לקבוע את זכויות החקלאים בקרקע
להמשך
מופיע בקטגוריות הבאות : המאבק על הקרקע, פעילות העמותה
ולמרות זאת, חקלאיים נדרשים בבואם להוון ואח"כ לקבל מעין בעלות על נכסיהם חייבים לשלם 33% מערך הקרקע בתוספת מיסים אחרים בעוד שמה שנדרש מחוכרים עירוניים בכדי להוון את נכסיהם הוא רק 3.75% מערך הקרקע (על פי מחירי טבלה מוזלים במיוחד). מדוע מתעלם הממסד מעובדות אלו ומפלה את המגזר החקלאי מול המגזר העירוני?
להמשך
מופיע בקטגוריות הבאות : אפליית החקלאים, המאבק על הקרקע, מינהל מקרקעי ישראל, פעילות העמותה
מערכת יחסית עכורה בין מינהל מקרקעי ישראל לתנועה הקיבוצית יוצרת מציאות כלכלית בלתי אפשרית עבור חלק מהקיבוצים ■ החקלאות כבר לא רווחית, האוכלוסייה מזדקנת, הצעירים עוזבים - אבל המינהל מתעקש למנוע מהקיבוצים כל אפשרות לצאת מהמשבר
(יורם גביזון THE MARKER - 22/09/10)
להמשך
מופיע בקטגוריות הבאות : המאבק על הקרקע, פעילות העמותה
שאלה זו נשאלת כבר מן היום הראשון ליסודה של אדמתי.
מעבר לבורות, לחוסר ההתעניינות, לציניות, לחוסר האמונה בצדקת המאבק של העמותה ובמיוחד לסיכויי הצלחת המאבק, יש כאן שאלת אמת המחייבת כל ארגון להתמודד איתה ועם משמעות תשובותיה.
מהן באמת מטרותיה ומי ולמה צריך אותה?
עמותת "אדמתי", היתה בין הגופים הראשונים במיגזר החקלאי התיישבותי, אשר זיהתה מגמות ועמדות אשר הבשילו לאחרונה בקצב גובר והולך כלפי מיגזר זה, עד כדי איום אמיתי על עתידו, ערכיו, עמדותיו ובעיקר זכויותיו בקרקעות בו הוא מחזיק כבר כמאה שנים.
להמשך
מופיע בקטגוריות הבאות : המאבק על הקרקע, פעילות העמותה
בדיון שנערך היום בבג"ץ דחו כב' השופטים נאור, גו'בראן וארבל את בקשת פרקליטות המדינה לדחות את עתירת עמותת אדמתי .מנגד הביעו השופטים מורת רוח על התנהלות ממ"י ומועצת מקרקעי ישראל אשר במשך יותר מחמש שנים לא הצליחו לגבש את עמדתם לעניין החלטה 969.
העתירה הוגשה, ע"י עמותת "אדמתי" המאגדת כמאה וחמישים ישובים מההתיישבות הותיקה, אשר טענה באמצעות עו"ד עופר נועם, כי החלטת מועצת מקרקעי ישראל מס' 969 העוסקת בפיצוי חקלאים מהם מופקעת קרקע בעקבות שינוי יעוד ביזמת המדינה, אינה מקנה משקל ראוי לתרומתם של החקלאים ברכישת הקרקע, לגאולתה, להשקעותיהם בהשבחתה ולמימוש המטרות הלאומיות, בתנאים הקשים, עשרות שנים לפני הקמת המדינה ולפני הקמת מינהל מקרקעי ישראל.
להמשך
מופיע בקטגוריות הבאות : החלטות מועצת מקרקעי ישראל, החלטה 969, המאבק על הקרקע, מינהל מקרקעי ישראל, פעילות העמותה
אנו כותבים מכתב זה כנציגי חברים בעמותת אדמתי. עמותה זו הוקמה בעקבות הגשת העתירה בבג"צ הידוע כבג"צ "הקשת המזרחית". העמותה מאגדת בתוכה למעלה ממאה וארבעים ישובים, מושבים וקיבוצים, אשר נוסדו לפני קום המדינה או מיד לאחר הקמתה.
אנו פונים אליכם כמי שעומדים בראשה של קרן אשר לפי פרסומיה, שמה לעצמה למטרה לפעול למען חיזוק הדמוקרטיה בישראל וקידום החופש, הצדק והשוויון לכל אזרחיה.
להמשך
מופיע בקטגוריות הבאות : המאבק על הקרקע, פעילות העמותה
ביום רביעי 09/12/09 התכנסו בבית ברנד בסמינר אפעל רבים מההתיישבות העובדת ואחרים ליום העיון שעסק בהשפעות הרפורמה במינהל מקרקעי ישראל והשלכותיה על ההתיישבות.יום העיון נערך בעקבות התיקונים בחוק מקרקעי ישראל וחוק מנהל מקרקעי ישראל והמשמעויות הרבות על ניהול המקרקעין בישראל מעתה ואילך עקב רפורמה זאת: ממ"י מפסיק את פעילותו ובמקומו קם רמ"י (רשות מקרקעי ישראל). המניע לשינוי נובע בין היתר מאי שביעות רצון האזרחים בלשון המעטה מהתנהלותו של ממ"י והצורך בקיומה של מערכת יעילה שתאפשר בין השאר, הקטנת החיכוך בין המנהל לאזרח והתרכזות המינהל בתפקידו העיקרי: פיתוח ושיווק מהיר ורחב של קרקע למטרות מגורים.
בכינוס עמדה השאלה :האם הקמת הרשות תעשה את השינוי הנדרש או שמא מדובר באותה גברת בשינוי אדרת? מתוך ידיעה כי גם המרחב הכפרי עשוי או עלול להיות מושפע מהשינויים בחוק, בא יום העיון לעודד חשיבה, היערכות ומעשה בנוגע לאמור.
להמשך
מופיע בקטגוריות הבאות : המאבק על הקרקע, פעילות העמותה