 |
|
הינך נמצא כאן: מינהל מקרקעי ישראל
|
|
| |
|
| על מינהל מקרקעי ישראל | על מועצת מקרקעי ישראל | על הנהלת מינהל מקרקעי ישראל | מדיניות המינהל ועמדת עמותת אדמתי | מינהל מקרקעי ישראל הוא הגוף המנהל על-פי חוק, החל מ-1960, את קרקעות המדינה, קרן קיימת לישראל ורשות הפיתוח, המהוות כ-%93 משטח
מדינת ישראל (שהוא כ-22 מיליון דונם), בהתאם למדיניות הנקבעת על ידי מועצת מקרקעי ישראל . עד להקמת מינהל מקרקעי ישראל נוהלו המקרקעין על-ידי כמה גופים: הקרן הקיימת לישראל ניהלה את הקרקעות שרכשה מראשית תקופת ההתיישבות הציונית. רשות הפיתוח, הגוף שהוקם על-פי חוק רשות הפיתוח (העברת נכסים) תש"י - 1950, ניהלה את האדמות שהופקדו בידי האפוטרופוס לנכסי נפקדים לאחר מלחמת השחרור וכן קרקעות שהופקעו על-פי חוק רכישת מקרקעין (אישור פעולות ופיצויים) תשי"ג - 1953. מדינת ישראל, כמי שבאה במקום המנדט הבריטי, ניהלה את כל הקרקעות שהיו רשומות עד הקמת המדינה על-שם הנציב העליון.
בשל הצורך לרכז את ניהול המקרקעין של הלאום בידי מוסד ממלכתי אחד יזם המחוקק את החוקים המהווים את הבסיס המשפטי-חוקי לעבודת המינהל:
בחוק מקרקעי ישראל תש"ך - 1960 נקבע כי שר האוצר ושר החקלאות יהיו ממונים על ביצועו במשותף.
ב-1990 החליטה הממשלה, כחלק מן ההיערכות לקליטת העלייה, על מינוי שר השיכון כיושב ראש מועצת מקרקעי ישראל וכסמכות המבצעת את חוק מינהל מקרקעי ישראל.
ביוני 1996 התקבלה החלטת ממשלה למנות את שר התשתיות הלאומיות, אריאל שרון, ליושב ראש מועצת מקרקעי ישראל ולשר הממונה על ביצוע חוק מקרקעי ישראל.
בספטמבר 2002 התקבלה החלטה למנות את ראש הממשלה, אריאל שרון, ליושב ראש מועצת מקרקעי ישראל ולשר הממונה על ביצוע חוק מקרקעי ישראל.
ב-10 במרץ 2003 התקבלה החלטה למנות את שר התמ"ס, אהוד אולמרט, ליו"ר מועצת מקרקעי ישראל ולשר הממונה על ביצוע חוק מקרקעי ישראל.
ב- 4.5.2006 התקבלה החלטה למנות את שר הבינוי והשיכון מר מאיר שטרית ליו"ר מועצת מקרקעי ישראל ולשר הממונה על ביצוע חוק מקרקעי ישראל .
למידע נוסף |
| |
 |
חקיקה והחלטות
|
|
|
|
|
|
|
|
כתבות
|
|
|
|
|
מהחלטות מועצת מקרקעי ישראל
אתר מינהל מקרקעי ישראל
שלח לחבר
|
מאת: עו"ד עמית יפרח – יו"ר אגף קרקעות ואגודות שיתופיות בתנועת המושבים
בישיבתה האחרונה קבלה מועצת מקרקעי ישראל החלטה המאפשרת לחקלאים להחכיר קרקע חקלאית שלא בתנאי נחלה לשם הקמת חממות לתקופה ארוכה.
אין המדובר בקרקעות שבמשבצות הישובים, אלא קרקעות המוחכרות לחקלאים ואגודות שלא בתנאי נחלה, קרי, מחוץ למשבצת המושב.
שלח לחבר
|
|
|
|
|
|
מאמרים וחוות דעת
|
|
|
|
מן המפורסמות הוא, כי בטרם מבוצעת עסקת רכישת נכס נדל"ן, יש לשאוף לקבל את מירב הנתונים המתארים את היקף הזכויות בנכס, מי הם בעלי הזכויות בו, האם קיימים שיעבודים, עיקולים זיקת הנאה, הערת אזהרה לטובת צד ג' וכו'.
במדינת ישראל קיימים שני מאגרי מידע - פנקסי מקרקעין, בהם נערכים רישומי זכויות של נכסי נדל"ן.
האחד בלשכת רישום המקרקעין - המכונה טאבו, והשני מינהל מקרקעי ישראל
|
|
|
|
פסקי דין
|
|
|
|
ביהמ"ש המחוזי בת"א קיבל תביעה של תושבי כפר אז"ר להיוון משקם ע"פ החלטה 32 של האגף החקלאי בממ"י. המינהל טען כי אין די בהגשת הבקשה במועד כדי לעמוד בתנאי המעבר שנקבעו עם ביטול הוראה זו וכי חריגות הבניה של התובעים הן אלו שעכבו את היוון הזכויות עד שיצאו מגדר הוראות המעבר.
ביהמ"ש קבע כי די בהגשת בקשה לביצוע היוון קודם למועד הקובע כדי לזכות את המבקשים בטיפול בבקשתם להיוון לפי החלטה 32 והורה למינהל להתקשר עם המבקשים בחוזה חכירה מהוון לתקופת חכירה נוספת בת 49 שנים, בתנאי הוראת אגף חקלאי 32
פסה"ד מובא באדיבות עו"ד אורי בר קמה
הפ (ת"א) 001309/07 יעקב הדר ואח' נ' מינהל מקרקעי ישראל, פס"ד מיום 05/08/08
|
|
|
|
|
|
|
|
|