עדכון מקצועי מס' 298 סוף עידן "משטר הנחלות" "יחיד או בני זוג" - מאמר שישי בסדרה
"סוף עידן משטר הנחלות" שהחל עם אישור החלטה 979 במספרה
ההיסטורי וכיום מוסדר בפרק משנה 8.3 סעיף ז' לקובץ החלטות מועצת מקרקעי ישראל, מקבל
ביטוי הלכה למעשה בעת שאנו מבצעים פעולות בנחלה במסגרת הכללים החדשים שמשנים באופן
מהותי את המצב המשפטי של חלקות המגורים בנחלות.
הנושאים המרכזיים העומדים לדיון:
א.
תיקון הגדרת "קרוב" בהחלטה בפרק
משנה 8.3 סימן ז' לקובץ החלטות מועצת מקרקעי ישראל.
ב.
השכרת בתים בנחלות במסלול "דמי
כניסה" בסך 3.75% + מע"מ.
ג.
ביטול חובת התגוררות בנחלה במקרים מיוחדים.
ד.
הסדרת שימושים חורגים וחריגות בניה כולל במסגרת תיקון 116 לחוק התכנון והבניה.
ה.
השכרת מבנים לפל"ח.
ו.
עסקאות מיוחדות בעידן ההיוון - מכר מגרש/בית
מפוצל, מכר נחלה מפוצלת, "רכישה משותפת", חלוקה בין יורשים.
"יחיד או בני זוג":
אחד מכללי היסוד המרכזיים ב"משטר הנחלות" הוא שאת הנחלה ניתן לרשום
ע"ש יחיד או בני זוג בלבד.
בנוהל עבודה B37.02 "העברת זכויות
בנחלה, משקי עזר, שטחי עיבוד ותעסוקה", נקבע בסעיף 2.3, כי התנאי לאישור
העברת זכויות בנחלה הוא כי הבקשה להעברת זכויות היא עבור אדם בודד או בני זוג
בלבד.
המטרה של ההוראה לפיה יש לרשום את הנחלה ע"ש יחיד או בני זוג בלבד, נקבעה
בהחלטה מס' 1 של רשות מקרקעי ישראל משנת 1965, והמטרה היתה, להביא לכך שהנחלה
תישאר יחידה אחת בשלמות ובעגה של רמ"י, לשמור על "שלמות הנחלה".
עיקרון "שלמות הנחלה" הוא אחד מהיסודות המרכזיים של "משטר
הנחלות". הוראה זו קיימת עד היום בהחלטות רמ"י ומקבלת ביטוי במסגרת קובץ
החלטות מועצת מקרקעי ישראל בפרק משנה 8.3 שכותרתו "החכרה לדורות
במושבים".
השאלה לדיון:
השאלה שעולה כעת היא - האם ההוראה היסודית במשטר הנחלות שקובעת, כי נחלה
ניתן לרשום ע"ש יחיד או בני זוג - רלוונטית כיום? והאם היא יכולה
"לחיות" עם ההוראות בפרק משנה 8.3 סימן ז', שמאפשרות לבצע "היוון"
של הזכויות למגורים בחלקת המגורים בנחלה וכן לבצע פיצול של מגרשים מחלקת המגורים?
הגדרת "קרוב" בהחלטה:
בכדי לתת מענה לשאלה שעולה בדיון שלנו - נזכיר ראשית את התהליך שמתקיים
כיום לתיקון הגדרת "קרוב" בהחלטה נוכח "התקלה" שמצאנו לפיה,
כאשר שני ההורים הולכים לבית עולמם, לא ניתן להותיר מספר ילדים להתגורר ביחד בנחלה
לאחר שהנחלה תירשם ע"ש אחד מהם, לאור כך שאחים אינם מוגדרים כ"קרוב"
בהחלטה, אלא לצורך חלוקת עיזבון בלבד, במסגרת פטור שניתן מתשלום "דמי רכישה"
בעת ביצוע חלוקת העיזבון (מדובר בדחיית מס).
בפועל, התקלה המובנית שקיימת בהחלטה לא מאפשרת להותיר ילדים להתגורר ביחד בנחלה,
כאשר מהצד השני, ההחלטה מאפשרת בנייה של יחידות בנחלה עבור "בעל הנחלה"
ו"קרובו" ולצורך כך ילד מוגדר "קרוב".
הוראה זו יצרה מצב שבו, מחד, ילד מוגדר "קרוב" כאשר ההורה בחיים,
אבל מאידך, כאשר הילד הופך להיות "אח" לאחר שההורה הלך לעולמו והנחלה
נרשמה ע"ש אחד הילדים, "אח" כבר לא מוגדר כקרוב והתוצאה היא
שאחים שהתגוררו ביחד בנחלה והוגדרו כקרובים, בנו בתים והשקיעו כספים, הם כבר לא "קרובים"
אחרי שההורים נפטרו, אלא הופכים להיות "רחוקים" בעגה של החלטות
רמ"י.
בשלב זה מתקיים דיון לתיקון הגדרת "קרוב" לאור "התקלה"
שהוסברה לעיל ובעדכון מקצועי מס' 294 הסברתי בהרחבה את ההשפעה של תיקון הגדרת
"קרוב" על צוואות.
הגדרת "קרוב" בחלוקת עיזבון:
בעדכון מקצועי מס' 296 ניתחנו בהרחבה את המורכבות ביחס לחלוקה ושיתוף
היורשים בהוראות הצוואה או במחשבה על ביצוע הצוואה ואף הבאנו את הסיפור המרגש של
סבתא נעמי שעברה דרך ייסורים לאחר שביקשה לשתף את הילדים במחשבות על עריכת הצוואה.
המסקנה הברורה אליה הגענו היא, שלא משתפים ילדים בעריכת הצוואה!
כעת נפנה לדון בשאלה - כיצד הגדרת "קרוב" תשפיע על חלוקת עיזבון
בין יורשים של נחלה? והאם לאור עידן הנחלה המהוונת הגדרת "קרוב" תוקנה הלכה
למעשה, למרות שבהחלטה עדיין לא בוצע באופן פורמאלי השינוי בהגדרת "קרוב"?
בכדי לענות על השאלה אביא בפניכם סיפור על שני אחים שירשו נחלה ומבקשים
לחלק ביניהם את הזכויות בהתאם לצוואת ההורים, שקובעת כי שניהם זכאים לזכויות בנחלה,
מבלי שההורים נכנסו לפירוט יתר של החלוקה וכאשר הצוואה נוגדת את ההוראה במשטר
הנחלות לפיה נחלה ניתנת לרישום ע"ש יחיד או בני זוג בלבד.
הֲיֵלְכוּ שְׁנַיִם יַחְדָּו בִּלְתִּי אִם־נוֹעָדוּ (עמוס פרק ג פסוק ג)
דן ורן, תאומים יפי תואר ויפי מראה, גדלו ביחד בנחלה במושב. אבא עודד ואמא
תלמה ילידי הארץ, גדלו במושב בבתים של עובדי אדמה. הסבים שלהם היו ממיישבי הארץ,
דור נפילים שהלכו אחרי הקול שקרא להקים מדינה, פגשו קוצים ודרדרים והפכו אבן על
אבן ולא ויתרו עד שקמה מדינה לתפארת.
דן ורן בילו שנים רבות מחייהם עם אבא שקם בארבע בבוקר לעבוד את האדמה והלך
לישון עם ערב שמח וטוב לב. הקטנים חיכו לרגע שיוכלו לתרום את חלקם בעבודה ומיד
כאשר היה ניתן הם הצטרפו לאבא ועשו זאת על הצד הטוב ביותר.
הם זוכרים את המבט של אבא כאשר הם יושבים על הכנפיים של הטרקטור בשעת זריחה
בימי האביב כשהרוח מביאה איתה ריחות של פריחה. אבא היה עוצר בכניסה לשדה מסתכל עליהם
ואומר: "האדמה הזו היא העתיד של המדינה ואתם תמשיכו את הדרך שהסבים שלי
התחילו בה. רק תזכרו דבר אחד - במקום שבו אין אהבת אחים תמצאו הרס ואובדן. תסתכלו
על המדינה שלנו כמה מלחמות פנימיות אנחנו רואים כל יום, במקום שתהיה אחדות בעם
ונוכל לעבור כל מכשול ביחד, הפירוד גורם לשנאת חינם ולפירוק של מדינה שלימה".
"במקום שבו יש שנאה לא יפרחו פרחים אלא רק קוצים. כאשר הסבים שלי באו
לארץ והיתה להם אחוות אחים ואהבת הארץ, הם חשבו על כלל ישראל וחרפו את נפשם בכדי
להקים מדינה ולכן הם הצליחו".
השניים זוכרים משפט עליו הוא נהג לחזור: "אתם הגברים הגיבורים שלנו
ואתם תמשיכו את הדרך ותלמדו את כולם מהי "אהבת אחים", איך אפשר לעשות
הכל אחרת"
כך פגשתי את התאומים, דן ורן בגיל 62 כשאבא היה האחרון שהלך לעולמו לפני
שנה. הם הגיעו אלי עם הצוואה וביקשו שאסייע להם לבצע את החלוקה. השניים עובדי
אדמה, המשיכו דורות של חקלאים מפוארים וכיום הם אחראים על אלפי דונם של גידולי פלחה
שנמכרים לשוק המקומי וליצוא.
שניהם מתגוררים בנחלה, הם בנו בתים חדשים וחיו ביחד עם ההורים בהרמוניה
שלוש משפחות עד שאבא עודד הלך לבית עולמו. שניהם גדולי גוף, קרחת עם שיער מאפיר בצדדים,
עיניים כחולות ועור פנים ורדרד משווה להם מראה צעיר מהגיל שלהם. הם מחייכים
והמבטים שמוחלפים ביניהם מצביעים על קשר חזק מאוד, כזה שיש בו מין "קריצה"
שכנראה מאפיינת תאומים שגדלו ביחד. האווירה בחדר נינוחה ולא מורגש מתח כלשהו,
למרות שהשניים באו לדבר על עתיד הנחלה המשפחתית.
האמת שמבחינתי זה שינוי מרענן, לשבת עם שניים שנראה כאילו כל תוצאה תתיישב
עם הרצון שלהם. זו המחשבה שעוברת לי בראש בטרם התחלנו לדבר על ה"בטן הרכה",
ובאותם רגעים אני מקווה שהאופטימיות שלי לא תתנפץ לרסיסים.
דן התחיל את השיחה. הוא ביקש שאסביר כיצד ניתן להמשיך את הנחלה המשפחתית
כאשר שני אחים מתגוררים בה, עובדים ביחד ומתפרנסים מנחלה אחת.
הסברתי לשניים שבהתאם להוראות רמ"י ניתן לרשום את הנחלה ע"ש אחד
מהם בלבד ובנוסף הם לא יוכלו להתגורר ביחד בנחלה. הפתרון הוא לבצע פיצול של בית
אחד שיירשם ע"ש אחד מהם, כאשר ע"ש השני נרשום את הזכויות בנחלה לאחר
הפיצול. הנחלה כוללת כמובן את כל השטחים החקלאיים ורק מי מהם שיירשם כבעל הזכויות
בנחלה יהיה חבר אגודה. לגבי העבודה המשותפת, הסברתי את הדרך לעבודה המשותפת ואת ההוראות
של ההסכם שייחתם ביניהם.
כעת עלה הדיון לגבי דור ההמשך של השניים, הסברתי לדן ורן כי המציאות מראה
שבדור השני יש קשיים במעבר הבין דורי ואם שמה זה צולח בדור השלישי הקשיים הרבה
יותר משמעותיים לאור כך שהדור הצעיר ברוב המקרים לא מעוניין להמשיך את הדרך ואם יש
רצון להמשיך, מדובר במערכת שיקולים ודרכי ניהול שונות בתכלית מאלו שהיו נהוגות
בדור המייסדים ואף בדור השני, דבר שגורם למחלוקות ופירוק במקרים רבים.
הסברתי שהמטרה היא לסגור את כל הקצוות בדור של השניים ולהבין שלא בטוח שתהיה
המשכיות של שתי המשפחות בעבודה משותפת, כאשר ההחלטה הקשה צריכה להתקבל בין שניהם
כבר כעת.
בשלב הזה שבו היורשים צריכים לבחור את הדרך, בהרבה מקרים ניתן לחוש את המתח
שנכנס לחדר והשתיקה שמשתלטת על הדיון הופכת להיות מאוד רועמת.
להפתעתי הפעם זה היה שונה. ראיתי חיוך נסוך על הפנים של דן ורן ומבטים של
מבוכה שבשלב זה עוד לא היה ברור לי מה השורש ורק בהמשך לאחר ששמעתי סיפור מדהים, יכולתי
לעשות את כל הקישורים.
הפעם זה היה רן שלקח את המושכות והתחיל בשיחה: "אתה רואה את אחי שיושב
כאן" רן הביט בי והעביר את המבט לאחיו. באותו רגע הבחנתי במבט של הערצה, משהו
שאני לא רגיל לראות בין אחים, ורגע לפני שרן המשיך לדבר הבחנתי בעוד משהו שקורה שם
ורן התחיל לבכות.
הרגע הזה שבו הדמעות מתחילות הוא תמיד השלב שבו מתרחש מפנה במפגש. כאן לא התחוללה
דרמה לפני ששער הדמעות נפתח, זה פשוט קרה והדמעות החלו לרדת על הלחיים הורדות של
רן. אחיו דן קם לחבק אותו. לקח להם מספר דקות לחזור לשיחה, ראיתי איך דן מחבק את רן
ועברה בי צמרמורת, דמיינתי את הרגעים כשהם היו ילדים, כפי שדן סיפר, ואבא עודד שנראה
קשוח אך מאוד רגיש, מביט בהם ואומר: "אהבת אחים היא זו שתצעיד אתכם
קדימה". חלפו להם עשרות שנים והשניים מקיימים את מצוות האבא. זו אהבת אמת היא
זועקת החוצה מהחיבוק והמבט של שניהם.
רן נרגע והתחיל לדבר: "אני חייב לספר לך מה קורה כאן". רן פנה
אלי ולא הוריד את העיניים מדן. "אחי דן, נולד כמה דקות לפני, הוא האח הבכור
מבחינתי, גדלנו שווים, ההורים עשו הכל בכדי שנהיה חברים טובים ואוהבים וגידלו
אותנו על אהבת הארץ והאדמה, אנחנו עובדים ביחד עשרות שנים ואני המעריץ הגדול ביותר
של אחי דן". מה קורה כאן אני שואל בתוכי והמחשבות רצות לכל כיוון אפשרי ורן
ממשיך. "אבא היה כל עולמנו, הערצנו אותו, הוא לימד אותנו כל מה שהוא ידע על
חקלאות. בשנים האחרונות לחייו אבא היה שם לחזק אותנו וראה עד כמה אנחנו אוהבים את
האדמה ואת הקשר שיש בינינו והיה גאה בכך שהמשכנו את דרך של דורות במשפחה".
"לי ברור דבר אחד" המשיך רן, "מי שיקבל את הזכויות בנחלה זה
דן, אין מי שיותר ראוי לכך ממנו". באותו רגע דן עצר את אחיו ואמר לו:
"רן יקירי, אני יודע ומכיר אותך, אתה איש של נתינה והיה ברור לי שתוותר, אבל
הפעם זה לא יוכל לקרות, אתה תקבל את הנחלה כי כך הבטחתי לאבא כאשר נכנסת לניתוח".
כאן הבנתי שיש מפנה בסיפור והמתח התגבר. מה הקשר בין הניתוח לנחלה?
ברגע שדן אמר את המילה "ניתוח" הדמעות מהעיניים הכחולות העמוקות
של רן החלו שוב לזלוג. הוא מאוד התרגש, זו היתה הפעם הראשונה שהוא שמע מאחיו, הנפש
התאומה שלו, על ההבטחה לגבי הנחלה. רן ידע שאחיו דן הוא אומן בחקלאות, בצד המקצועי
ובצד הכלכלי, אין שני לו והוויתור על הנחלה היה נראה לו בלתי אפשרי, דן הוא זה
שצריך להיות בעל הזכויות.
האחים יושבים אחד ליד השני ורן שהתרגש מאוד מהמילים האחרונות של אחיו הביט בו
וניסה להבין מה קרה בזמן שהוא היה בניתוח ואני ביקשתי לשתף אותי בסיפור ורן הסכים והתחיל
לספר:
"בגיל 50 גילו אצלי את המחלה הארורה, החיים נעצרו והיה נראה שזה הסוף
שלי. ככל שהזמן חלף המצב שלי הלך והתדרדר, המחלה פגעה לי בכליות והגעתי ממש לערש
דווי. אחי דן היה שם ומבלי ששיתפו אותי הוא כבר היה אחרי ניתוח ותרם לי כליה. המצב
שלי היה מאוד קשה ולא היה בטוח כלל שהכליה תוכל להיקלט. הכניסו אותי מיד לניתוח
חירום. אבא ודן היו שם כשנכנסתי לניתוח, זה היה רגע שלא אשכח לעולם, אני שוכב על מיטה
ומובל לחדר הניתוח, הדלת של הכניסה לחדר הניתוח נפתחת והעיניים שאני זוכר שהביטו
בי אחרונות היו של אחי דן, הוא רכן לעברי ולחש לי "הכל יהיה בסדר אחי, אתה
חוזר ואנחנו ביחד כובשים כל פסגה, אני ואבא כאן מחכים לך". "זה הרגע שלא אשכח". דן ורן מביטים
אחד בשני ורן ממשיך: "הוא הציל את החיים שלי ואני חייב לו הכל ועכשיו אני
שומע שהוא הבטיח לאבא במסדרון שהנחלה תהיה שלי ואין לי מילים". דן לא הוסיף
מילה, הוא שם את היד על הכתף של אחיו וטפח עליה ולא היה צריך לומר דבר יותר מכך,
הקשר בניהם כעת היה ברור היטב, הם אחד ממש כמו שאבא לימד אותם.
האחים חתמו על הסכם חלוקת עיזבון שבו נקבע כי יבוצע פיצול של המגרש עם בית
של דן והמגרש יירשם על שמו ואת הנחלה יקבל רן. כעת היה צריך להציג לרמ"י את
ההסכם ולהסביר כי ההחלטה היא שדן יקבל את המגרש המפוצל כאשר לא ניתן לרשום את
הנחלה ע"ש האחים כמובן.
רמ"י קיבלה את ההסכם והודיעה כי היא לא מתנגדת לחלוקה בהתאם להסכם, אך
מבקשת לבצע את התהליך בשני שלבים: בשלב ראשון - להעביר את מלוא הזכויות בנחלה
ע"ש רן ובשלב שני - לבצע את הליך הפיצול
ולרשום את הזכויות במגרש המפוצל ע"ש דן.
ביצענו את העברת הזכויות ע"ש רן, לאחר העברת הזכויות השלמנו הליך של
תב"ע לפיצול המגרש ובמקביל כניסה להחלטה בפרק משנה 8.3 סימן ז' ותשלום 3.75%
+ מע"מ. לאחר שהתב"ע לפיצול קיבלה תוקף ביקשנו לקבל שומה לדמי היוון בגין
המגרש (השלמה ל- 33% + מע"מ) ולאחר התשלום של דמי ההיוון נחתם הסכם חכירה מהוון
ביחס למגרש המפוצל בין דן לבין רמ"י וביחס לנחלה נחתם הסכם חכירה לדורות בין
רן לבין רמ"י. המגרש המפוצל והנחלה המפוצלת נרשמו בשלמות בטאבו לאחר ביצוע תצ"ר
חדש והרישום הושלם ע"ש דן וע"ש רן בטאבו.
כעת נחזור למוקד הדיון שלנו ונוכל להשיב על השאלות שהעלינו - האם התנאי
היסודי במשטר הנחלות "יחיד או בני זוג" יכול להתקיים בעידן הנחלה
המהוונת? והאם התנאי של "שלמות הנחלה" עדיין מתקיים? - התשובה היא לא!
ונסביר.
רמ"י אישרה כי ניתן לחלק את הזכויות בנחלה בין שני אחים במסגרת חלוקת
עיזבון. הרישום של הנחלה הוא ע"ש אחד והמגרש יירשם ע"ש השני. מכאן נוכל
לגזור גזירה שווה ביחס לעסקה בין שני רוכשים - אחד יקבל את הזכויות בנחלה ושני
יקבל את הזכויות במגרש שיפוצל מהנחלה (בהמשך שלושה רוכשים).
בנוסף נוכל לבצע עסקה שבה בעל נחלה ימכור את הנחלה ויוותר עם המגרש המפוצל
עליו בנוי בית המגורים, בעסקה מסוג זה בעל הנחלה לא מוכר את כל הזכויות בנחלה -
כיצד הוא יציג את העסקה לרמ"י?
התשובה כעת היא ברורה - כפי שרמ"י אישרה לרשום את הנחלה ע"ש רן ואת
המגרש המפוצל ע"ש דן, בשני שלבים תוך הבנה כי בעידן הנחלה המהוונת ההחלטה
מקנה אפשרות לפיצול מגרש ולכן אין מניעה להקנות זכויות לשניהם בחלוקה המתבקשת, כך
אין מניעה כי שניים ירכשו נחלה ויציגו עסקה שבה הנחלה תירשם ע"ש אחד מהם,
יבוצע פיצול והזכויות במגרש יירשמו ע"ש הרוכש השני ובהתאמה מכירה של נחלה
כאשר בעל הנחלה יותיר בידיו את המגרש המפוצל, למרות שמדובר במכירה של חלק מנחלה.
יש לשים לב היטב - מכירת נחלה בעידן הנחלה המהוונת כרוכה בתשלום 50% - 52%
מס משוקלל (דמי רכישה, מס שבח והיטל השבחה). בטרם הוטל חיוב על ברי רשות בהיטל
השבחה לאחר פסק דין "בלוך" בחודש ספטמבר 2014 וחיוב בדמי רכישה החל מיום
10.4.18, המס המשוקלל היה מגיע אף ל- 38%. נוצר מצב שבו בעל נחלה שמבצע מכירה
יוותר עם פחות מ- 50% מהתמורה! מצב זה הוא
בלתי אפשרי עבור בעלי נחלות שמבקשים להמשיך ברוב המקרים למקום חלופי בגיל השלישי. לכן
הצענו עסקה חליפית לפיה תבוצע מכירה, ללא המגרש עם בית המגורים של בעל הנחלה. לאור
כך שמשולמים דמי רכישה במכירה, לא יידרש תשלום נוסף עבור פיצול המגרש למעט היטל
השבחה והתוצאה היא ש"הברוטו הופך לנטו". בעל הנחלה יוותר עם מזומן ועם
זכויות בבית מגורים מפוצל שניתן להשכיר, להוריש או למכור בנפרד.
הצגתי לרמ"י את האפשרות לביצוע עסקה תוך פיצול המגרש עם בית המגורים
ולאור הוראות ההחלטה יש הבנה כי הדבר ניתן וכעת נותר לקבוע כיצד נכון להציג את
העסקה על מנת שלא תחשב כמכירה של חלק מנחלה דבר שלא ניתן בהתאם להחלטות רמ"י.
הפתרון בנושא זה קיים אך הוא יפורסם לאחר שתתקבל תשובה רשמית כיצד להציג את העסקה.
המסקנה של הדיון שלנו היא שגם התנאים היסודיים שמשטר הנחלות הציב לפני
למעלה מ- 50 שנה, ביחס ל"יחיד או בני זוג" ועיקרון "שלמות הנחלה",
כבר לא יכולים לעמוד במבחנים של עידן הנחלה המהוונת והוראות ההחלטה בפרק משנה 8.3
סימן ז'.
בימים אלה אי אפשר לסיים את המפגש שלנו בלי לכתוב כמה מילים על המצב הלאומי
-
"אהבת אחים", זה הזמן להבין שרק האחדות תביא איתה את הפתרון
לבעיות הלאומיות שלנו. בפרשה האחרונה "כי תשא" נאמר, כי בכדי למנות את
עם ישראל כל אחד צריך להביא תרומה של "מחצית השקל". עלתה השאלה - למה
מחצית השקל ולא שקל? והתשובה היא - בכדי שכל אחד ידע שהוא רק מחצית ובכדי להיות
שלם הוא צריך את החצי השני. זה נכון כאשר יש שני אחים שצריכים לחלק ביניהם נחלה
וזה נכון כאשר רוצים להצעיד מדינה קדימה.
זה הזמן להיות מאוחדים, תתחילו מהמשפחה ותרחיבו את המעגלים עד שתגיעו לכלל
ישראל.
ותזכרו שגם הקורונה תראה עוד זמן לא רב, כחרס הנשבר, כחציר יבש, וכציץ
נובל, כצל עובר, וכענן כלה, וכרוח נושבת, וכאבק פורח, וכחלום
יעוף (מילים מהפיוט ונתנה תוקף) – אז תהיו חזקים ושמחים ו"הגל" יעבור.
אני
מאחל בריאות ושמחה לכל בית ישראל.
בכבוד
ורב ובברכה,
אביגדור ליבוביץ, עו"ד
ליבוביץ, שער ושות', משרד עורכי דין.
עדיין אין תגובות לדף זה.
מוזמנים להגיב!