עמותת אדמתי והמאבק להכרה בזכויות

לבארי הולצמן
יו"ר עמותת אדמתי

דודו קוכמןנבצר ממני עקב התחייבויות קודמות להגיע לאסיפה של עמותת אדמתי, שכידוע זכתה לשיתוף פעולה של האיחוד החקלאי במאבקים הצודקים בעניין זכויות האגודות וחבריהן בקרקעות.

עמותת אדמתי היא תוצר של המצב האבסורדי שנקלענו אליו שבו תצהיר של פקיד על נתונים לא מבוססים הצליח לשכנע את בג"ץ יותר מחוות דעת של מס' פרופסורים לגבי זכויות המתיישבים בקרקע.

פסק דינו של אותו בג"ץ לימד אותנו שאנו לא יכולים יותר להישען על מעשה ההתיישבות ותרומת ההתיישבות למדינה ושזו תעמוד לצדנו ותעמוד על זכויותינו.

מאז למעלה מעשור קשה עבר על ההתיישבות , שכן מרבית הרגולטורים ובראשם רמ"י אימצו באופן דווקני את אותה החלטה אומללה שקבעה דוקטרינה חדשה של צדק חלוקתי, דוקטרינה שנשמעת טוב בדקלרציה, אך לא במבחן המעשה.

החלטת בג"ץ פגעה בעיקר בחברה הישראלית שכן תוצאותיה הביאו להחלטות מועצה לא מאוזנות ולתפיסה לעומתית של האגף החקלאי כלפי ההתיישבות, אך לא הביאו פיתוח ופתרונות לדימונה, נתיבות וכו'. בעוד המגזר העירוני זכה להטבות מפליגות, "זכה" המגזר ההתיישבותי לגזרות קשות.

אותה פיסקה 34 בפסק הדין, המאלצת אותנו להוכיח מעשה אבות היא אולי פיסקה חשובה אך היא לא חזות הכל ויש להשלים את העבודה המוכיחה כי השקעותינו היו לא פחות מהמגזר העירוני, טענה הפוכה לאותה עדות מבישה שהתקבלה לצערי בבג"ץ ואשר לה יש מחיר כבד בכל החלטה, עד שלא יוכח אחרת.

הקרב על התודעה צריך היות אסטרטגי ולא מקומי, ואנו צריכים להוביל לשינוים ולא להגיב ל"עיזים" שכל פעם מלעיטים אותנו על ידי האוצר, המנהל, רשויות התכנון ואחרים.

הארנה הנוכחית צריכה להתמקד באקדמיה ובמחקר, בכנסת, ביחסי העיר והכפר, בתקשורת ובהכשרת בעלי תפקידים העוסקים במרחב הכפרי.
נקודה חשובה היא עמידה על חוזה חכירה הוגן שיבטיח את מעמדם של חוכרים הנמצאים עשרות בשנים בקרקעותיהם. החוזה המוצע במשק המשפחתי מבזה ורק על כך כדאי לקיים שיח עם חברי העמותה על מנת שיבינו עומקם של דברים, שכן הוא עלול להשפיע גם על אופיו של חוזה הקיבוץ.

האויב הגדול שלנו הוא חוסר אחדותנו בתחומים רבים ויש בקרבנו ראשי ארגונים שמובילים עמדות תוך גרימת נזק לחשיבה כוללת, מתוך מחשבה של רווח פוליטי מידי קל, או פופוליזם זול. כך אנו נתפסים גם בקרב קובעי המדיניות שלעיתים אף מנצלים את דרכי העבודה הלא מוצלחות שבהם אנו פועלים.

אני מקווה שכניסתו של מאיר ניר לתפקידו כמזכיר התק"ץ, כנסת חדשה וחשיבה מערכתית תוך קביעת סדרי עדיפיות וחלוקת משימות ברורות תסייע לנו לקדם מהלכים לא רק בתחום מעמדנו בקרקע, שלאדמתי יש חלק חשוב בה.

לפנינו מאבק על מעמדם של החקלאים והזכות שלהם להתפרנס בכבוד שהוא מאבק לא פחות חשוב מכל מאבק אחר.

חוק ההסדרים מבטא היטב בגזרותיו המוצעות עד כמה חשוב להיערך וצפויים לנו מאבקים בתחום התכנון והבנייה ובתחומים נוספים.

מאחל לכולם בריאות ושמחה ומייחל שיתוף פעולה שיוביל אותנו ליעדים הנכונים כמובילים ולא כמגיבים.