מסמר נוסף בחומת הגזירות של האוצר: בית המשפט המחוזי ביטל החלטת ותמ"ל לאשר את תוכנית "אפולוניה"

זו לא פחות מהחלטה דרמטית. לאחר דיונים ממושכים, החליט בית המשפט לבטל תכנית ותמ"לית להקמת כ-3,000 דירות. השופט החזיר את התוכנית לותמ"ל לדיון חוזר וקבע כי עליה לדון בתוכנית שוב לאחר קבלת סקר סיכונים והשפעה על הסביבה. פסק דין זה הוא סדק נוסף במה שנראה היה עד לאחרונה, כגזירה שלא ניתן להתמודד עמה בשום דרך

השופט אליהו בכר ביטל בפסיקה דרמטית ובעל חשיבות רוחבית עמוקה, את ההחלטה של הותמ"ל לאשר את תכנית מתחם אפולוניה. השופט בכר קבע בהחלטתו, כי התוכנית תשוב לשולחן הותמ"ל, לדיון נוסף בשאלה האם יש להפקיד אותה וזאת רק לאחר קבלת סקר סיכונים בעניין הקרקע המזוהמת שנמצאת במקום. השופט שדן בארבע עתירות שאוחדו דן גם בדרישת בעלי קרקע פרטיים, שאדמתם נמצאת מצפון לתוכנית. השופט חייב בהוצאות משפט את הותמ"ל, את רשות מקרקעי ישראל ואת הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה.



רקע: תוכנית אפולוניה היא אחת הגדולות והיוקרתיות במארז. מיקומה, בקרבת חוף הים בהרצליה פיתוח ובסמוך לישוב היוקרה ארסוף, הפכו אותה למעוררת עניין במיוחד. התוכנית כוללת 2,700 יחידות דיור, שטחים עבור מסחר, מלונאות, תעסוקה, ספורט וכן נופש, על פני כ 1,000 דונם.

התושבים, הארגונים הירוקים ולצדם גם עיריית הרצליה טענו שמתכנני הותמ"ל התעלמו באופן קיצוני משיקולים כמו זיהום הקרקע, השפעה על הסביבה ובעיות תחבורתיות.

חשוב לציין כי תכנית אפולוניה מקודמת על ידי ותמ"ל (הוועדה לתוכנית מועדפת לדיור). התנגדויות התושבים במסגרת דיוני הוועדה נדחו בזו אחר זו והנושא עבר לערכאה משפטית, במסגרת עתירה מול אנשי מנהל התכנון באוצר ורשות מקרקעי ישראל (רמ"י).

בין נימוקי המתנגדים: פגיעה אפשרית בערכי טבע וארכיאולוגיה, התנגדות להמשך התקדמות התכנית בטרם יבוצע סקר קרקע וכן הערכת גורמים מקצוע מתחום התחבורה, שתכנית אפולוניה תגרום לעומסים כבד בכביש 2.

לנוכח מציאות הותמ"לים, ביטול אישור התוכנית היא נקודת מפנה שהיא לא פחות מדרמטית, שכן היא מערערת על יכולת שיקול הדעת של הותמ"ל.

אודות הותמ"ל: הוראת שעה שיצרה גוף תכנוני אשר עוקף את שלבי התכנון הרגילים וזוכה לביקורת קשה, כולל מהמשנה ליועץ המשפטי לממשלה, ארז קמיניץ (ראו ידיעה נפרדת בנושא).

הביקורת העיקרית היא, שוועדת הותמ"ל מושפעת מלחצים פוליטיים ומקדמת תכניות בכל מחיר, מתוך שיקולים זרים ובהם פוליטיים והצגת הישגים של שר האוצר.

השופט בכר מציגים את הותמ"ל כגוף תכנוני חסר בלמים ובעל שיקול דעת מוטה ומטעה שאלמלא בלמי בית המשפט, עלול היה לסכן את בריאותם התושבים.

חשוב לציין: הטענות המרכזיות נגד התוכנית הן זיהום הקרקע במקום ובעיות התחבורה באזור. על שטח התוכנית פעל בעבר מפעל תע"ש. הקרקע נחשבת כאחת מהקרקעות המזוהמות בישראל.

למרות זאת, המדינה סירבה לעכב את התכנית, אף שלא היה בנמצא סקר קרקע מלא. השופט בכר מתח ביקורת על כך וקבע: "בעת ההחלטה להפקיד את התוכנית לא היה בידי הוועדה סקר סיכונים, אלא רק תסקיר השפעה על הסביבה ובו הסברים על הזיהום בקרקע. כתוצאה מכך, הוועדה לא ידעה היכן ממוקמים הסיכונים.

"אין עסקינן בנושא שניתן לדחות ההתייחסות אליו לשלב שלאחר הפקדת התוכנית," קבע השופט. "לא ניתן לאשר תוכנית מבלי לדעת אילו מחלקיה עלולים לעכב את הביצוע בשל הצורך לטפל בקרקע."

פסק הדין אפשר להבין גם את דעתו הכללית של השופט ביחס לותמ"ל. מצד אחד הוא בירך על ההליך המזורז שמאפשר בנייה, אך בה בעת קבע השופט, שאין הצדקה לתכנן בהיעדר נתונים מלאים, או בירור עובדתי.

השופט בכר מתח ביקורת על שלביות התכנון וקבע שלא נכון שהצוות המלווה יוכל לדון בנושאים חיוניים רק לאחר אישור התוכנית. כמו כן נקבע בפסק הדין: כשמבקשים לאשר תכנית בנייה נרחבת, יש לחשוף בפני הציבור את מלוא המידע. מידע זה לא היה נגיש לוועדה ומתוך כך ברור שלא היה נגיש לציבור שיכול היה תאורטית להתנגד לפרויקט.