כשהרצפלד בכה. סרט נוסף בסדרה, במסגרת מיזם המייסדים של אדמתי והפעם: פנחס זק מגבעת ברנר
08/06/2018
פנחס זק הוא בנם של מיכאל ומילכה, ממיסדי גבעת ברנר. במסגרת "מיזם המייסדים" של 'אדמתי', סיפר זק, על הימים הראשונים של ההתיישבות, על ימי הרעב ועל המאבק האידאי נגד אחזקת אדמות פרטיות. "אסור היה להיות 'בועזים' הוא משחזר.
בראיון עמו מספר זק על הישיבה הגורלית, בה הרצפלד בכה ושכנע את חברי הקיבוץ לוותר על האדמות שנרכשו מכספים שהביא אנצו סירני מאיטליה.
גִּבְעַת בְּרֶנֶר הוא מן הקיבוצים הגדולים בישראל, שייך למועצה האזורית ברנר ושוכן מדרום לרחובות וממערב לכביש 40. הקיבוץ נקרא על שמו של הסופר יוסף חיים ברנר. (הקטע, באדיבות ויקיפדיה)
רעין הקבוצה התגבש בשנת 1926 ברחובות והיה מורכב מחלוצים יוצאי ליטא ומחלוצים מווהלין. נרכש שטח של 200 דונם. ב-4 במרץ 1928 עלתה למקום הקבוצה הראשונה למרות התנגדות המוסדות המיישבים ובראשם אברהם הרצפלד. ב-29 ביוני אותה שנה עלו כל חברי הקיבוץ לשטח. בגלל השטח המצומצם התפרנסו החברים מעבודה שכירה בפרדסי הסביבה והחלו עזיבות בגלל הקשיים.
במאורעות תרפ"ט פונה הקיבוץ למספר ימים. בגלל מיעוט הקרקע היה הקיבוץ מהראשונים שפיתח תעשייה. נוסדו בית החרושת "רימון" למיצים וריבות שהיה ספק ראשי לצבא הבריטי, ובית החרושת "מטר" למוצרי השקיה.
גבעת ברנר היה הקיבוץ הראשון שפתח בית הבראה בתחומו. בית ההבראה נקרא "בית ישע" על שם ישע סמפטר, משוררת יהודייה מארצות הברית שבחרה לגור בקיבוץ והשקיעה את כספה בבניית בית ההבראה. פרשה זו מתוארת בספרו של משה שמיר - "יונה מחצר זרה".
מצבו הכלכלי של הקיבוץ השתפר והוא המשיך לקלוט חברים עד שהיה בשעתו גדול הקיבוצים במדינת ישראל.
הקיבוץ השתייך לקיבוץ המאוחד ובשנת 1952 בעת הפילוג, פרשה ממנו קבוצה גדולה של חברים שהצטרפו לקיבוץ נצר סרני.
עם משבר הקיבוצים נקלע הקיבוץ למשבר כלכלי קשה ובתי החרושת ובית ההבראה נסגרו. כיום הקיבוץ מופרט. הקיבוץ מחזיק בבעלות של א.ב מתכננים, אחת מחברות התכנון הגדולות בישראל.
בראיון עמו מספר זק על הישיבה הגורלית, בה הרצפלד בכה ושכנע את חברי הקיבוץ לוותר על האדמות שנרכשו מכספים שהביא אנצו סירני מאיטליה.
גִּבְעַת בְּרֶנֶר הוא מן הקיבוצים הגדולים בישראל, שייך למועצה האזורית ברנר ושוכן מדרום לרחובות וממערב לכביש 40. הקיבוץ נקרא על שמו של הסופר יוסף חיים ברנר. (הקטע, באדיבות ויקיפדיה)
רעין הקבוצה התגבש בשנת 1926 ברחובות והיה מורכב מחלוצים יוצאי ליטא ומחלוצים מווהלין. נרכש שטח של 200 דונם. ב-4 במרץ 1928 עלתה למקום הקבוצה הראשונה למרות התנגדות המוסדות המיישבים ובראשם אברהם הרצפלד. ב-29 ביוני אותה שנה עלו כל חברי הקיבוץ לשטח. בגלל השטח המצומצם התפרנסו החברים מעבודה שכירה בפרדסי הסביבה והחלו עזיבות בגלל הקשיים.
בשנת 1929 הצטרפה לקיבוץ קבוצת "חרות" מגרמניה. באותה שנה הצליח חבר הקיבוץ אנצו סרני לאסוף באיטליה סכום כסף הדרוש לרכישת 1,000 דונמים נוספים בסביבה.
במאורעות תרפ"ט פונה הקיבוץ למספר ימים. בגלל מיעוט הקרקע היה הקיבוץ מהראשונים שפיתח תעשייה. נוסדו בית החרושת "רימון" למיצים וריבות שהיה ספק ראשי לצבא הבריטי, ובית החרושת "מטר" למוצרי השקיה.
גבעת ברנר היה הקיבוץ הראשון שפתח בית הבראה בתחומו. בית ההבראה נקרא "בית ישע" על שם ישע סמפטר, משוררת יהודייה מארצות הברית שבחרה לגור בקיבוץ והשקיעה את כספה בבניית בית ההבראה. פרשה זו מתוארת בספרו של משה שמיר - "יונה מחצר זרה".
מצבו הכלכלי של הקיבוץ השתפר והוא המשיך לקלוט חברים עד שהיה בשעתו גדול הקיבוצים במדינת ישראל.
הקיבוץ השתייך לקיבוץ המאוחד ובשנת 1952 בעת הפילוג, פרשה ממנו קבוצה גדולה של חברים שהצטרפו לקיבוץ נצר סרני.
עם משבר הקיבוצים נקלע הקיבוץ למשבר כלכלי קשה ובתי החרושת ובית ההבראה נסגרו. כיום הקיבוץ מופרט. הקיבוץ מחזיק בבעלות של א.ב מתכננים, אחת מחברות התכנון הגדולות בישראל.
עדיין אין תגובות לדף זה.
מוזמנים להגיב!