עמותת אדמתי
חסר רכיב

חוזר משרד 20/18 (תכנון ובנייה) - חוות סוסים – "שימוש חקלאי" או "נלווה" ?

15/11/2018

13.11.18

ה' בכסלו תשע"ט


חוזר משרד 20/18 (תכנון ובנייה) - חוות סוסים – "שימוש חקלאי" או "נלווה" ?

 

מתי גידול סוסים באורווה מחייב עסקה ומתי הוא בגדר שימוש חקלאי?

לאחרונה פורסם פסק דינו של בית המשפט העליון** הסוקר בהרחבה את ההבחנה בין "פנסיון סוסים" לבין "חווה לגידול סוסים", לרבות בהקשר של שימוש חקלאי ושל החלטת מועצת מקרקעי ישראל מס' 1316 בעניין "שימושים נלווים".

מסקנת בית המשפט הינה כי גידול סוסים הוא "שימוש חקלאי" בעוד שפנסיון סוסים הוא "שימוש נלווה" שניתן להסדרה לפי החלטה 1316 הנ"ל.

כך נקבע בפסה"ד:

"...לשיטתי, על מנת לשמור על קוהרנטיות בין ההגדרות שנקבעו בחקיקה לבין החלטה 1316, ולמנוע סתירה ביניהן, יש להבחין בין גידול ואחזקת סוסים לבין אחסון וטיפול בהם.

אבחנה זו תיעשה על יסוד בחינת משך התקופה בה מוחזקים הסוסים במקום.

גידול סוסים הוא החזקתם לתקופה ארוכה, למשך פרק זמן משמעותי מתוך חיי הסוס. אחסון וטיפול, לעומת זאת, מתאפיין בשהות לתקופה קצרה יחסית.

לענייננו, כאשר מדובר בפנסיון סוסים – כלומר מקום אירוח לתקופות קצרות – הוא יוגדר כ"אחסון וטיפול" בבעלי חיים ולכן שימוש לוואי לחקלאות, כפי שטענה המערערת.

כפי שאפרט להלן, מסקנה זו נובעת הן מניתוח לשון החוק וההחלטה, הן מניתוח תכליתי.

[במאמר מוסגר: הדיון הנוכחי ממוקד בסוסים; די לנו בכך, ואינני נדרש להרחיב על אודות בעלי חיים אחרים.

דומה כי חלק מן המורכבות בענייננו נובעת מכך שסוסים אינם בעלי חיים שניתן לגדלם באזור עירוני (כגון כלבים, חתולים או דגי נוי) ומצד שני הם אינם מזוהים עם ייצור מזון לבני אדם (כמו פרות, עופות וכבשים).  ..."

בשאלה - האם גידול סוסים עבור אחרים הוא בבחינת שימוש חקלאי או נלווה  - בחר בית המשפט שלא להכריע, אך יחד עם זאת הציג מספר נימוקים אפשריים לטובת הקביעה כי מדובר בשימוש חקלאי:

"ככל שזוהי עמדתה של רמ"י [כי לא מדובר בשימוש חקלאי, הבהרה לא במקור], ניתן לחלוק על כך.

ראשית, הצורך של חקלאי בגידול סוסים על מנת לרתום אותם למחרשתו, כבר אינו נפוץ במחוזותינו, כך שגידול סוסים "לשימוש עצמי" לא נועד מן הסתם להפקת תוצרת חקלאית במובן הרגיל של המילה.

שנית, חוק ההתיישבות מדבר על גידול ואחזקה של בעלי חיים כשימוש חקלאי, וכך גם התוספת לחוק התכנון והבנייה.

אמנם, האופי המסחרי של השימוש במקרקעין עשוי להיות רלוונטי לסיווג פעילות מסויימת כ"חקלאות", אך אין מדובר בתבחין יחיד,

ונוכח הוראות החוק המגדירות "גידול בעלי חיים" כ"חקלאות", נדרש ביסוס לטענה כי "גידול" מתייחס רק לבעלי חיים ששייכים לבעל הזכויות בקרקע.

כלומר, על פני הדברים, כאשר מדובר בגידול סוסים לתקופות ארוכות, ספק אם יש חשיבות לשאלה אם הסוסים שייכים לבעל הקרקע או לאחרים,

ועל פי המצב החוקי כיום – מדובר בשימוש חקלאי...

מנגד, ניתן לטעון כי הגם שגידול בעל חיים הוא בגדר שימוש חקלאי, הרי שכל גידול של בעלי חיים למטרה מסחרית הפתוחה לציבור הרחב, יש לראות כ"שימוש נלווה" לצורך קביעת דמי החכירה הראויים.

אותיר את הדברים בצריך עיון, שכן הטענות בנושא לא התחדדו בפנינו."

 

1.    בסיכום הדברים:

1.1. גידול סוסים "לשימוש עצמי" הוא בגדר שימוש חקלאי בקרקע.

1.2. לגבי גידול סוסים עבור אחרים- לא הוכרע האם מדובר בשימוש חקלאי או נלווה.

1.3. פנסיון סוסים, דהיינו אכסון סוסים לפרקי זמן קצרים, הוא שימוש נלווה לגידול בעלי חיים, ולא שימוש חקלאי בקרקע. פעילות כזו ניתנת להסדרה מול רמ"י בהתאם לתנאים שנקבעו בהחלטה 1316.

 

** ע"א 4925/14 רשות מקרקעי ישראל נגד דוד אהרוני (ניתן ביום 25.10.18).

 

 

נכתב ע"י עו"ד לירון רז, מנהלת תחום תכנון ובניה ורשויות מקומיות במשרד.

 

האמור בחוזר אינו בגדר חוות דעת משפטית אלא מידע כללי שאינו מהווה ייעוץ משפטי מכל סוג.    


מסמכים מצורפים

liron2018.docx

תגובות לדף זה
תגובה חדשה

עדיין אין תגובות לדף זה.
מוזמנים להגיב!

חסר רכיב