עמותת אדמתי
חסר רכיב

צירוף צדדים לבוררות

28/01/2020

איילת רייך-מיכאלי, עו"ד ונוטריון, בוררת ומגשרת


תקנוני קיבוצים ומושבים כוללים מנגנון של "יישוב סכסוכים" שמכוחו נדונות המחלוקות בין החברים ובין האגודה – או בין החברים לבין עצמם – לפני בורר. אף הסכמים שאתם עורכים במסגרת הניהול השוטף של העסקים כוללים לעיתים קרובות "תניית בוררות". מציאות משפטית זו מעלה לא אחת את השאלה האם ניתן לכפות את הליך הבוררות גם על צדדים נוספים המעורבים בסכסוך, אך אינם חתומים על הסכם הבוררות?


שאלה זו שכיחה שעה שלעיתים קרובות מעורבים במחלוקות גופים ואנשים שאינם צד להסכם הבוררות.

בשאלה זו דן בית המשפט העליון*. מפאת חשיבות הדברים – ובפרט לאגודות – בחרתי לסקור לפניכם את עיקר הכרעתו.

באותו עניין חברוּ המערער והמשיב יחד לצורך רכישה משותפת של מקרקעין. הצדדים הסכימו שחברה בבעלות המערער ובנו תרכוש את הקרקע בנאמנות עבור המערער והמשיב. המערער והמשיב חתמו על כתב נאמנות שהופנה אל החברה, ובו התחייבה החברה לרכוש זכויות במקרקעין עבורם. כתב הנאמנות כלל תניית בוררות שלפיה בית דין רבני הוא שישמש כבורר במקרי מחלוקת.

בין המערער ובין המשיב נתגלעה מחלוקת לגבי עסקת המקרקעין, מחלוקת שבעקבותיה פנה המשיב לבית המשפט המחוזי בירושלים בבקשה כי זה האחרון ימנה בית דין רבני כבורר במחלוקת, וזאת בהתאם לתניית הבוררות. משלא הוגשה תגובה בהליך האמור, בית המשפט המחוזי קיבל את הבקשה והורה להעביר את הסכסוך לבוררות לפני בית הדין הרבני.

אולם בית הדין הודיע כי ידון בבוררות רק במישור היחסים שבין המשיב למערער, שכן החברה ובנו של המערער לא היו צד להליך שבו ניתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי. המשיב פנה אפוא שנית לבית המשפט המחוזי, והפעם בבקשה כי יורה על צירוף החברה ובנו של המערער להליך הבוררות.

בית המשפט המחוזי קיבל את בקשת המשיב והורה על צירופם של החברה ובנו של המערער להליך הבוררות. בית המשפט ציין בפסק דינו כי אומנם המערער והמשיב בלבד הם שחתמו על כתב הנאמנות, אולם כתב הנאמנות הופנה אל החברה שאותה מינו הצדדים כנאמן, והחברה נמצאת בשליטתם המלאה של המערער ובנו. לפיכך, צירופם להליך הינו חיוני לבירור כלל המחלוקות שנתגלעו בין הצדדים בנוגע לרכישת הזכויות במקרקעין ולטענות העובדתיות שנטענו בנוגע לשווי הרכישה. לפיכך, בית המשפט קבע כי יש לפרש את אומד דעתם של הצדדים לכתב הנאמנות ככוונה לכלול את החברה ובנו של המערער בהליך הבוררות.

על החלטה זו הוגש לבית המשפט העליון ערעור, ואחרי כן – בקשה לעיכוב ביצוע.

המבקשים – היינו המערער, החברה ובנו – טענו, בין היתר, כי החלטתו של בית המשפט המחוזי כופה על החברה ובנו של המערער לנהל הליך בוררות לפי דין תורה, אף שמעולם לא קיבלו זאת על עצמם. לטענתם, אם לא יעוכב פסק דינו של בית המשפט המחוזי, הם ייאלצו לנהל את ההליך לפני בית הדין הרבני לפי הדין הדתי, וזאת באופן הפוגע בכבודם, בחירותם ובחופש הדת שלהם.

אלא שבית המשפט העליון דחה את הבקשה.

בית המשפט העליון קבע כי מדובר בבקשה לעיכוב ביצוע שהוגשה בשיהוי. פסק דינו של בית המשפט המחוזי ניתן ביום 11 באפריל 2019, ערעורם של המבקשים הוגש לבית המשפט העליון ביום 5 ביוני 2019, ואילו הבקשה לעיכוב ביצוע הוגשה לו רק ביום 4 בספטמבר 2019, כמעט חמישה חודשים לאחר מתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי וכשלושה חודשים לאחר הגשת הערעור. בית המשפט העליון קבע כי יש לזקוף שיהוי זה לחובת המבקשים.

בית המשפט העליון קיבל את קביעתו של בית המשפט המחוזי כי המערער ובנו שולטים בחברה באופן בלעדי הן במישרין הן בעקיפין. יתרה מזו, בית המשפט העליון ציין כי על פי מסמכי החברה שהגישו המערערים עצמם, בנו של המערער רשום בתור מנהלהּ של החברה. מכאן עולה לכאורה שבית המשפט העליון אישר את קביעתו של בית המשפט המחוזי כי מדובר בבעל דין רלוונטי, וכי יש לצרף את החברה ובנו של המערער להליך הבוררות.

עוד קבע בית המשפט העליון כי בנסיבות המקרה (ובלא לקבוע מסמרות) קיים קושי ליישב את הניגוד בין טענת החברה ובנו של המערער כי צירופם להליך בוררות לפי הדין הדתי עלול להביא לפגיעה בכבודם ובחופש הדת שלהם, ובין העובדה שמלכתחילה נקבע בכתב הנאמנות כי מחלוקות לגבי עסקת המקרקעין תוכרענה בבוררות לפני בית הדין הרבני. זאת ועוד, הצדדים ביקשו לעכב הליך אחר המתנהל ביניהם ולהעבירו לבוררות לפני בית דין רבני הדן לפי דין תורה.

לפיכך, הבקשה לעכב את ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי נדחתה.

  • ע"א 3811/19 חברת נחלה הקרן לגאולת מקרקעי ישראל בע"מ נ' יוסף מגידש (פורסם בנבו, 03.11.2019

* המחברת מתמחה במתן שירותים משפטיים לקיבוצים, למושבים ולתאגידים, וזאת בתחום המסחרי-חקלאי-מינהלי ובענף הלול על כל שלוחותיו. המחברת מדגישה כי היא לא ייצגה מי מן הצדדים להליכים המתוארים כאן (אלא אם כן נכתב אחרת), וכי המידע המופיע בסקירה זו הוא מידע כללי בלבד ואין בו כדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך.

תגובות לדף זה
תגובה חדשה

עדיין אין תגובות לדף זה.
מוזמנים להגיב!

חסר רכיב