קיבוץ מתחדש הנמצא בהליך שיוך חוזי יזכה לפטור מהיטל השבחה עבור 140 מ"ר, בגין אישור תוכניות בנייה של חבריו
בבית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, לפני כבוד השופט סג"נ אחיקם סטולר, עמנ 52427-10-17 קיבוץ גזר נ' ועדה מקומית לתכנון ובנייה גזר ואח'
קיבוץ גזר הינו קיבוץ מתחדש. במסגרת הליך השיוך, ביקשה חברת קיבוץ לבנות בשטח מגוריה והקיבוץ הגיש בשמה בקשה לקבלת היתר בנייה. הבקשה אושרה וניתן היתר בנייה, אשר יחד עימו נשלחה לקיבוץ הודעת תשלום היטל השבחה. על היטל בנייה זה הגיש הקיבוץ ערר לוועדת הערר המחוזית. על החלטה זו ערער הקיבוץ לבית המשפט.
רקע:
קיבוץ גזר הינו קיבוץ מתחדש אשר בשנת 2006 קיבל החלטה על שיוך הבתים בו על שם חברי הקיבוץ. בהתאם לכך, בשנת 2012 נחתם הסכם פורמלי להעברת זכויות בין הקיבוץ לאחת החברות בו, כשלב ביניים בתהליך השיוך.
במסגרת הליך השיוך, ביקשה החברה לבנות בשטח מגוריה והקיבוץ הגיש בשמה בקשה לקבלת היתר בנייה. הבקשה אושרה וניתן היתר בנייה, אשר יחד עימו נשלחה לקיבוץ הודעת תשלום היטל השבחה. זאת בהתאם לחוק התכנון והבנייה, אשר קובע כי ועדה מקומית לתכנון ובנייה מוסמכת לגבות מבעל מקרקעין או מהחוכר אותם היטל השבחה בעקבות אישור תוכנית בנייה. בהתאם לכך, שילמה חברת הקיבוץ את היטל ההשבחה עבור הקיבוץ.
על היטל בנייה זה הגיש הקיבוץ ערר לוועדת הערר המחוזית. הקיבוץ טען כי בהתאם לסעיף 19(ג) לתוספת השלישית לחוק התכנון והבנייה, הוא או החברה זכאים לפטור מתשלום היטל השבחה. סעיף זה קובע כי:
"בניה או הרחבה של דירת מגורים לא ייראו כמימוש זכויות אם המחזיק במקרקעין או קרובו הגיש בקשה להיתר בניה על אותם מקרקעין שישמשו למגוריו או למגורי קרובו ובלבד שהשטח הכולל של דירת המגורים האמורה לאחר בנייתה או הרחבתה אינו עולה על 140 מ"ר; עם כל בניה או הרחבה נוספת מעל השטח האמור ישולם היטל, בשיעור יחסי לגודל הבניה או ההרחבה הנוספת."
הקיבוץ טען כי יש לראות בו המחזיק במקרקעין וגם החייב בתשלום היטל ההשבחה, או לחילופין, יש לראות בחברת קיבוץ עבורה נתבקש היתר הבניה כמחזיקה במקרקעין והחייבת בתשלום ההיטל. כלומר, הקיבוץ טען כי קיימת זהות בין החייב בהיטל ההשבחה למחזיק במקרקעין, ובהתאם לכך יש תחולה לפטור.
ועדת הערר דחתה את הערר ואת טענות הקיבוץ, בטענה כי הקיבוץ הוא החייב בהיטל ההשבחה, שכן הוא הגיש את הבקשה להיתר בניה, בעוד כי חברת הקיבוץ הינה המחזיקה במקרקעין. לאור היעדר הזהות בין המחזיק לבין החייב, לא ניתן להחיל את הפטור שמקנה סעיף 19.
על החלטה זו ערער הקיבוץ לבית המשפט. הקיבוץ טוען כי פרשנות הוועדה מובילה למצב אבסורדי בו חבר בקיבוץ מסורתי וכן חבר בקיבוץ מתחדש אשר חתם על הסכם חכירה מול רמ"י מקבלים פטור מהיטל השבחה, בעוד כי חבר קיבוץ אשר טרם השלים את הליך השיוך לא יזכה לפטור.
דיון והכרעה
לצורך הכרעה האם ניתן להחיל את פטור סעיף 19 במקרה דנן, בית המשפט בחן את השאלה מי הוא החייב בהיטל ההשבחה, מי הוא המחזיק, והאם ישנה זהות ביניהם.
בית המשפט סקר את ההלכות השונות שנקבעו בעבר בוועדות הערר ובבתי המשפט ביחס ללשון סעיף 19, וציין כי לשונו המעורפלת של הסעיף הובילה לחוסר וודאות ולקביעות סותרות תוך קריאה למחוקק לתקן אותו.
יחד עם זאת, הפסיקה הבהירה כי יש לפרש את הסעיף בהתאם לתכלית העומדת בבסיסו. אחת התכליות בבסיס סעיף זה הינה תכלית סוציאלית המבקשת לאפשר הרחבת דירה בה מתגורר המחזיק באמצעות הקלה בעול הכספי הכרוך בהרחבה. תכלית נוספת היא מניעת שימוש לרעה בפטור לצרכים מסחריים באמצעות העברת הנכס לאחר מיד לאחר קבלת הפטור.
בית המשפט ציין כי פרשנות הוועדה אינה מתיישבת עם התכליות העומדות בבסיסו של סעיף הפטור, וכי הוועדה שגתה עת בחרה בפרשנות מילולית דווקנית של החוק .
בית המשפט קבע כי הקיבוץ הינו החייב במקרה דנן שכן הוא הגורם החתום על הסכם השכירות מול רמ"י ולכן הוא בר-רשותה במקרקעין. בנוסף לכך, הסכם השכירות קובע כי הקיבוץ יהיה חב בתשלום כל היטל השבחה שיחול על המקרקעין. כמו כן, נמצא כי הקיבוץ הוא הגורם אשר הגיש את הבקשה להיתר בנייה והוא זה שקיבל את הדרישה לתשלום היטל השבחה, מה שהופך אותו לחייב בתשלום, על אף שפועל התשלום שולם ע"י גב' מילמן.
לאחר מכן בית המשפט בחן מי הוא הגורם המחזיק במקרקעין לאור היותו של הקיבוץ בעיצומו של תהליך שיוך בתים לחבריו. בית המשפט ציין כי לתהליך השיוך והמעבר מקיבוץ מסורתי לקיבוץ מתחדש קיימת תכלית סוציאלית והענקת ביטחון סוציאלי לחברי הקיבוץ ולא שאיפה למטרות מסחריות. בהתאם לתכלית זו, בית המשפט קבע כי בהינתן שהליך השיוך טרם נסתיים וחברי הקיבוץ טרם חתמו על הסכם מול רמ"י, הרי שמעמדו של הקיבוץ לעניין זכויותיו במקרקעין, טרם השתנה. לאור זאת, לעניין ההחזקה, יש לראות זהות בין הקיבוץ לבין חבריו, כלומר יש לראות בחברי הקיבוץ כמשמשים כזרועו הארוכה של הקיבוץ. אשר על כן, יש לראות הן בחברה והן בקיבוץ כמחזיקים במקרקעין.
לאור קביעתו של בית המשפט לפיה יש זהות בין הגורם החייב בהיטל ההשבחה לבין המחזיק במקרקעין, הקיבוץ זכאי לקבל פטור מהיטל השבחה בהתאם לאמור בסעיף 19.
סיכום
הערעור התקבל, הועדה המקומית תשלם לקיבוץ שכ"ט עו"ד בסך של 15,000 ₪.
עדיין אין תגובות לדף זה.
מוזמנים להגיב!