רפורמת החקלאות: פרי ביאושים

הרפורמה בחקלאות, שעליה הכריזו השבוע שרי האוצר והחקלאות, היא אירוע בעל משמעויות מרחיקות לכת. לרוע המזל, הן הפוכות מאלה שאביגדור ליברמן ועודד פורר התכוונו אליהן: במקום להוזיל את הפירות והירקות, הן יהרגו את החקלאות הישראלית, יפגעו בעצמאות התזונתית של מדינת ישראל, יפגעו בביטחון ובציונות במובן הכי עמוק שלהם, ולא יורידו את יוקר המחיה במאום.
בשלהי מחאת הקוטג', לפני יותר מעשור, התחוללה מחאה דומה, קטנה יותר, סביב מחיר שימורי הטונה. הלחץ הוביל לכך שהמכסים הוסרו, והשוק נפתח ליבוא. שלושת המפעלים שייצרו עד אז שימורי טונה בארץ נסגרו, והפכו בעצמם ליבואנים, משום שהתקשו להתמודד עם המחירים בחו"ל. והמחיר בארץ? רק עולה מאז בתלילות, בהיעדר תחרות מקומית.

לפני 12 שנה היו בישראל 60 אלף חקלאים. היום, על פי נתוני הלמ"ס, ישנם בארץ כ־14 אלף חקלאים. הגיל הממוצע של חקלאי ישראלי הוא הגבוה בעולם, הרבה מעל 60. צעירים ובנים־ממשיכים אינם מזדרזים להצטרף לתחום: העבודה קשה, הסיכון גבוה, הפרנסה בינונית (במקרה הטוב), והאויב העיקרי הוא המדינה - שמערימה על החקלאים שלה כל קושי וביורוקרטיה אפשריים.

להמשך קריאה באתר המקור- ישראל היום - לחצו כאן