חסר רכיב

תקנון חדש לנוהל ישיבות מועצת מקרקעי ישראל (החלטת מועצה מס' 1281)

10/06/2013

מאבק עמותת "אדמתי", לניסוח מחודש של תקנון זה, היה אחד ממוקדי המאבק שלה בחודשים האחרונים.

המניע העיקרי למאבק זה: היותו של הנוהל הקודם והאופן בו בחרה רמ"י לפרשו, מנגנון נוסף להחליש את יכולת המעורבות של המגזר ההתיישבותי-כפרי והשפעתו על המדיניות הקרקעית של המדינה. "חלון הזמן" שניתן לנציגי המגזר (ולאחרים), החל מיום רביעי בערב ועד יום ראשון בבוקר, כעבור לא יותר משני ימי עבודה בפועל, לא היה מיועד ולמעשה מנע באופן ציני ומכוון אפשרות של לימוד הצעות ההחלטה, הבהרה, ניתוח, וניסוח הערות, בקשות לשינוי נוסח ואף דרישה לביטול מצד כל גורם האמור להיות מושפע באופן מובהק וחריף מן ההחלטות העומדות להתאשר.

רמת הציניות והכוונה המוצהרת העיקרית מצדו, ככל הנראה, של היועץ המשפטי לרמ"י עו"ד יעקב(ינקי) קווינט מתבהרת ומתחדדת מאופן מאבקו שלא לשנות את הנוהל הקודם. נדרשו שלוש עתירות, אליהן קדמו "פניות מוקדמות" (גם הן חלק מהליך משפטי), עד להשגת השינוי בתקנון.

לכאורה, ניצחון משמעותי למאבק "אדמתי". אולם לניצחון זה נדרשות כמה הערות משלימות:

  • גם בנוסח החדש, נטמנו כמה סעיפים המאפשרים את סירוס "כוונת המחוקק", ראה סעיף מס' 3 ב' בהחלטה, לדוגמה. על פי נוסח הסעיף, מי יגדיר מהו נושא דחוף ?
  • אם על סעיף נוהלי פשוט והגיוני לשינוי ניהל עו"ד קווינט, מאבק כה עקשני, מה יקרה כאשר מאבק "אדמתי" יתרכז בנושאים עקרוניים ?
  • התבררה פעם נוספת, חוסר הבהירות וחוסר יכולתנו להבין איך מתנהלים דיוני המועצה, איך מתגבשות עמדות הנציגים השונים בה ממשרדי הממשלה ומן הקק"ל. עם זאת, על פניו נראה כי הגוף היחידי היוזם, המנסח והקובע מה יהיה על סדר היום ומה יהיה נוסח הצעות ההחלטה הוא הנהלת רשות מקרקעי ישראל והמועצה מצטיירת כ"חותמת גומי", ללא מנגנון עצמאי הבוחן את ההצעות, מבצע מעקב ובקרה ראויים על אופן ורמת ביצוע ההחלטות ועל תוצאותיהן.
  • לתמונה זו, חריפה ככל שתהיה, מצטרפות אוסף של החלטות הממשלה ומשרדיה בכל הקשור למשבר הדיור והמדיניות הקרקעית כחלק ממשבר זה, אשר התוצאה הכוללת שלהן, נראית כחוסר שליטה, אוסף כשלים וחסמים ונזקים מצטברים לציבור רחב בהרבה מזה שגר במגזר ההתיישבותי-כפרי. לפעמים אף מחלחלת תחושה כי יש מי שמרוויח ממצב זה ואינו מעוניין כלל לשנותו...
  • מבט מורחב על תמונת המציאות, מאפשר ואף מחייב לבחון את הניצחון המשפטי שהושג בשינוי תקנון הנוהל בראיה רחבה יותר:
  • הוכח שמאבק משפטי, יקר ככל שיהיה, הינו אחד מערוצי המאבק של "אדמתי", אשר גם בו יש סיכוי להצלחה.
  • המדיניות וההתנהלות של מועצת מקרקעי ישראל והנהלת רשות מקרקעי ישראל, אינה חסינה מפני תביעות נוספות. לא כדי להצטייר כעותר סידרתי, אלא כדי להשפיע על המדיניות הקרקעית בכל הקשור לחזרה למצב שווי המשקל שבין מנהלי הקרקע לבין החוכרים ולא בין שליטים ואריסים.
  • המאבק המשפטי שניהלה רמ"י בנושא כה שולי ונוהלי, מדגים באופן מובהק ביותר "עם מי יש לנו עסק" , מקטין את הערכת הסיכוי לקיום הידברות ושיח כנה ומשמעותי, אותם אנו מבקשים כעשור שנים וממחיש את הצורך לשלב צעדים נחרצים יותר כמו המשך עתירות בגין ליקויים בולטים בנושאים שונים של פעילות רמ"י , קק"ל והמועצה, על ועדות המשנה שלה, שיפור מעמדנו בדעת הקהל ומהלכי חקיקה בכנסת, תוך ניצול נסיבות מיוחדות ונוחות.
ולמרות הכול – בשעה טובה ובתודה לכל העושים במלאכה !
חסר רכיב