עתירה כפולה נגד הבנייה בכפר סירקין: העירייה: "התכנית חסרת אחריות". החקלאים: "הקרקע לא שייכת למדינה"

בעתירתה תיארה עיריית פתח תקווה את תוכנית הותמ"ל במלה 'תמוהה'. העירייה טענה בין היתר, כי התכנית נדונה כבר בעבר בוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה, אך נפסלה עקב היעדר פתרונות תחבורה. זמן קצר אחר הגשת עתירת העירייה הגישו חקלאי כפר סירקין, המועצה האזורית דרום השרון ומטה המאבק עתירה נוספת. במוקד עתירה זו עומדת הטענה, שהמדינה מתכוונת לבנות על אדמות שאינן שייכות לה.
עיריית פתח תקווה דרשה בעתירה לעצור את העברת תכנית סירקין לותמ"ל, לבטל את החלטת וועדת השרים בנושא תכנון תכנית סירקין ולהעבירה בחזרה לוועדה המחוזית.

רקע: העתירה עוסקת בתכנון של שני מתחמים צמודים: א. שטח מחנה סירקין שבו מתוכננות להיבנות 15 אלף יח"ד בשטח פתח תקווה ובגינו הוגשה העתירה. ב. שטח חקלאי צמוד, שנמצא תחת תחום השיפוט של המועצה האזורית דרום השרון ובו צפויות להיבנות 4,500 יח"ד נוספות.
עיריית פתח תקווה הדגישה: "אנו לא מתנגדים לבנייה, אלא לכך שלא מתלווים אליה פתרונות תשתית חיוניים." טענה נוספת: "בתחילת ההליך התכנוני קבעו במנהל התכנון שהדרך המקצועית היעילה והנכונה עבור מתחם סירקין היא באמצעות הוועדה המחוזית."

תכנית זו קודמה במשך שלוש שנים. בעבר הגישה העירייה עתירה מנהלית לבית המשפט המחוזי, בטענה שלמרות השת"פ עם המתכננים – ברור שהתוכנית תיצור קטסטרופה תחבורתית. טענה זו זכתה לחיזוקים מצד מומחי תחבורה וממשרד התחבורה עצמו. עתירת העירייה נדחתה בעבר ע"י ביהמ"ש המחוזי. בפסק הדין נטען שמדובר בעתירה מוקדמת, שכן טרם דנו לעומק בסוגיות התכנוניות לרבות סוגיות התחבורה.

העותרים מציינים: "יש להתייחס לדבריו של אביגדור יצחקי, יו"ר מטה הדיור שאמר (לטענתם): "למדינה יש כוח רב יותר. המתנגדים יורים לעצמם ברגל." מדבריו ניתן להבין, כי אזרחים המממשים את זכותם ויוצאים למאבק מוצדק ולגיטימי – ייענשו על כך באמצעות הליך תכנוני לקוי עוד יותר."

העתירה מלמדת עוד, שכבר כיום סובלים תושבי פתח תקווה מפקקי ענק. "אכלוס מיידי של אלפי יח"ד בסירקין יוסיף בסביבה רבבות מכוניות נוספות, שיגרמו לפקקי ענק וישפיעו לרעה גם על התחבורה בראש העין, גבעת שמואל והוד השרון.

את העתירה הגישו עורכי הדין יחזקאל ריינהרץ, אדווה זגון וגיל זילבר ממשרד עורכי הדין פריש שפרבר, ריינהרץ ושות'.

כנגד מתחם סירקין הוגשה עתירה נוספת, מטעם אגודת כפר נחמן סירקין. אדמות המתחם נרכשו לפני כ 80 שנה על ידי מייסדיה. החקלאים מוחים על העברת המתחם לידי הוותמ"ל וטוענים: "הקרקע שבתוכנית לא שייכת למדינה אלא למייסדי היישוב שרכשו את האדמות בכספם. להפקעת הקרקע יש משמעויות בלתי הפיכות והרות גורל עבור משפחות רבות."

העותרים: "ההכרזה על האדמות כמתחמי דיור מועדפים אינה עומדת בתנאי הסף של הותמ"ל, שקובעים כי קרקע ש-80% או יותר ממנה בשטחי מנהל מקרקעי ישראל יכולה להיות מוכרזת כמתחם מועדף לדיור. לדבריהם, קרקע מתחם כפר סירקין אינה עומדת בתנאי זה, שכן היא נרכשה לפני כ 80 שנה במימון מייסדי אגודת כפר סירקין. האגודה עצמה מנהלת בימים אלה תביעה קניינית נגד רמ"י בנוגע לבעלותה על הקרקע.

בעתירה נכתב כי התביעה הקניינית נמצאת בשלבים מתקדמים וכי הכרזת הותמ"ל שוללת למעשה את הסעד העתידי שבית המשפט צפוי להכריע בו. עוד נטען, כי וועדת השרים שקיבלה את ההחלטה על הפקעת אדמות סירקין התעלמה ממסמך מדיניות תכנון החקלאות והכפר בישראל ממאי 2015 שקבע: "ייעודה ושימושה של קרקעה חקלאית מעובדת לא ישונה, אלא במקרים יוצאים מן הכלל.

מתוקף כך ביקשו העותרים, שבית המשפט יוצא צו ביניים ויורה לבית המשפט לעכב את כניסתן לתוקף של החלטות ההכרזה וזאת עד לקבלת פסק דין סופי.      תצלומים מאתר כפר סירקין

את העותרים החקלאיים מייצגים עורכי הדין גד טיכו וישי שידלובסקי-אור ממשרד רם כספי. לצדם עתרון גם איל מאמו ודנה פריד ממשרד אגמון ושות'.  עורכי הדין טוענים בשם החקלאים: "יש לבטל את החלטת קבינט הדיור על מנת לעצור את הפיתוח הדורסני של האדמות החקלאיות בכפר סירקין. לא יעלה על הדעת שרשות הפועלת בתום לב וללא משוא פנים תנסה לקבוע עובדות בשטח ולסכל תוצאות התביעה הקניינית המתנהלת בבית המשפט המחוזי. יתרה מכך. ההכרזה התמימה כביכול מהווה הפקעה דה פקטו של הקרקע החקלאית של העותרת, ומקפלת בתוכה משמעויות הרות גורל עבור עשרות משפחות."

בעתירה נטען עוד כי כי ההכרזה בעניין מתחם המחנה הצבאי סותרת את מטרות חוק הוותמ"ל, התקבלה תוך חריגה מסמכות סטטוטורית, נגועה בחוסר סבירות קיצוני ועתידה לגרום לנזקים חמורים ובלתי מידתיים. בנוסף, העותרים הצטרפו לטענות עיריית פתח תקווה כי יש לבטל את החלטת קבינט הדיור וזאת על מנת לעצור את הפיתוח הדורסני, לטענתם, של האדמות החקלאיות של כפר סירקין שעובדו על ידי משפחות שיאבדו את אדמותיהם מבלי שתינתן להם זכות טיעון ושימוע.

משרד האוצר הגיב לעתירה וקבע: "קבינט הדיור החליט ב 5 ביוני השנה על פיתוח שני מתחמים באזור מחנה סירקין. מתחמים אלו יכללו 12 אלף יחידות דיור, שטחי מסחר, תעסוקה, מבנים, מוסדות ציבור וכן שטחים פתוחים. במסגרת הליך התכנון במתחמים אלו יגובשו פתרונות ויינתן מענה לכלל סוגיות התשתית והתחבורה, תוך שיתוף בין משרד התחבורה האוצר ומנהל התכנון. קידום תכניות אלו חיוני ליישום החלטת הממשלה לטיפול במשבר הדיור, תוך הענקת כל הפתרונות הנדרשים."