לחצו כאן וצפו כעת: היחידה השלישית בעבודת 'אדמתי' מאת עו"ד רון רוגין: הדרישה לשוויון בין כלל החוכרים הוותיקים על 'מקרקעי ישראל'
18/01/2018
במוקד "היחידה השלישית" שבוצעה בהזמנת 'אדמתי', מאת עו"ד רון רוגין, עומדת דרישת היסוד לשוויון בין כלל החוכרים הוותיקים על 'מקרקעי ישראל'. עיקרי העבודה הוצגו בהרצאה ב'גרנות' (16.01.18). ההרצאה כולה תוצג באתר אדמתי, בעמוד הפייסבוק של 'אדמתי' ובערוץ היוטיוב של העמותה.
מקדמה שהיא רק טעימה מהעבודה רחבת ההיקף: טיעון היסוד של עמותת אדמתי הוא הטיעון של השוויון: דין אחד לחוכרים הוותיקים במגזר העירוני ובמגזר הכפרי-חקלאי.
לשיטת עמותת אדמתי, אין כל הבדל רלבנטי בין שתי קבוצות החוכרים הוותיקים; בוודאי ובוודאי שאין כל יסוד לקונצפציה כאילו החוכרים הוותיקים במגזר העירוני שילמו תשלום כספי עבור הקרקע שהוקצתה, במהלך תקופת החכירה, בשיעור גבוה יותר, ביחס לערך הקרקע, מהתשלום ששולם על ידי החוכרים הוותיקים במגזר הכפרי-חקלאי, ביחס לערך הקרקע.
יסודו של טיעון זה נעוץ, איפוא, בקרקע המשפט הציבורי. עקרון השוויון הוא יסוד מוסד של המשפט הציבורי.
המשמעות המעשית של טיעון זה הינה, כי אם ראובן זכה להטבה, ואם אין הבדל רלבנטי בין ראובן לבין שמעון, הרי שאף שמעון זכאי להטבה.
וכעת, מהמשל לנמשל. 'ראובן' - אלו החוכרים הוותיקים במגזר העירוני. 'שמעון' - אלו החוכרים הוותיקים במגזר הכפרי-חקלאי.
הזכאות של החוכרים הוותיקים במגזר הכפרי-חקלאי להטבה הינה זכאות מהותית, מכוח עקרון משפטי, המהווה את 'נשמת אפה' של הדמוקרטיה החוקתית - הלא הוא עיקרון השוויון. זו זכאות מכוח הדין. זכות משפטית מלאה - ולא חסד.
ויודגש, כי זכות זו איננה נובעת ואיננה נצמחת כתוצאה מתרומה יחודית של המתיישבים, החוכרים הוותיקים במגזר הכפרי-חקלאי; היא איננה נטועה בהיבט יחודי, פרטיקולרי, של תרומה כספית או השתתפות יחודית כלשהי. לא ולא. היא נובעת מהעקרון האוניברסלי, המשפטי, של השוויון. השוויון הוא עמוד התווך של המשפט הציבורי כולו.
היחידה השלישית כולה תודפס ותופק במהלך החודשיים הקרובים. ההרצאה מאת עו"ד רון רוגין תעלה כאן במלואה בקרוב.
מקדמה שהיא רק טעימה מהעבודה רחבת ההיקף: טיעון היסוד של עמותת אדמתי הוא הטיעון של השוויון: דין אחד לחוכרים הוותיקים במגזר העירוני ובמגזר הכפרי-חקלאי.
לשיטת עמותת אדמתי, אין כל הבדל רלבנטי בין שתי קבוצות החוכרים הוותיקים; בוודאי ובוודאי שאין כל יסוד לקונצפציה כאילו החוכרים הוותיקים במגזר העירוני שילמו תשלום כספי עבור הקרקע שהוקצתה, במהלך תקופת החכירה, בשיעור גבוה יותר, ביחס לערך הקרקע, מהתשלום ששולם על ידי החוכרים הוותיקים במגזר הכפרי-חקלאי, ביחס לערך הקרקע.
יסודו של טיעון זה נעוץ, איפוא, בקרקע המשפט הציבורי. עקרון השוויון הוא יסוד מוסד של המשפט הציבורי.
המשמעות המעשית של טיעון זה הינה, כי אם ראובן זכה להטבה, ואם אין הבדל רלבנטי בין ראובן לבין שמעון, הרי שאף שמעון זכאי להטבה.
וכעת, מהמשל לנמשל. 'ראובן' - אלו החוכרים הוותיקים במגזר העירוני. 'שמעון' - אלו החוכרים הוותיקים במגזר הכפרי-חקלאי.
הזכאות של החוכרים הוותיקים במגזר הכפרי-חקלאי להטבה הינה זכאות מהותית, מכוח עקרון משפטי, המהווה את 'נשמת אפה' של הדמוקרטיה החוקתית - הלא הוא עיקרון השוויון. זו זכאות מכוח הדין. זכות משפטית מלאה - ולא חסד.
ויודגש, כי זכות זו איננה נובעת ואיננה נצמחת כתוצאה מתרומה יחודית של המתיישבים, החוכרים הוותיקים במגזר הכפרי-חקלאי; היא איננה נטועה בהיבט יחודי, פרטיקולרי, של תרומה כספית או השתתפות יחודית כלשהי. לא ולא. היא נובעת מהעקרון האוניברסלי, המשפטי, של השוויון. השוויון הוא עמוד התווך של המשפט הציבורי כולו.
היחידה השלישית כולה תודפס ותופק במהלך החודשיים הקרובים. ההרצאה מאת עו"ד רון רוגין תעלה כאן במלואה בקרוב.
עדיין אין תגובות לדף זה.
מוזמנים להגיב!