חסר רכיב

הגדרת יישובים ואזורים כבעלי עדיפות לאומית- החלטת ממשלה

24/04/2018

קיבוצים מספר: 032-2018

הגדרת יישובים ואזורים כבעלי עדיפות לאומית- החלטת ממשלה

ביום 15.04.2018 התקבלה החלטת הממשלה מס' 3738 בעניין הגדרת יישובים ואזורים כבעלי עדיפות לאומית.


מניתוח הצעת ההחלטה עולים מספר שינויים המשפיעים על הקיבוצים והמושבים.
בסעיף ב' "יישובים סמוכי גבול" בתבחינים לקביעת הישובים המוגדרים כיישובים בעלי עדיפות לאומית נגרע מהחלטות קודמות המשפט: " מועצה אזורית, אשר לפחות מחצית מן היישובים בתחומה הם ישובים סמוכי גבול, יהיו כל היישובים הנמצאים בתחומה בעלי עדיפות לאומית."
גריעת משפט זה הובילה לכך שהקיבוצים ברור חיל, דורות ורוחמה הוסרו מרשימת הישובים בעלי עדיפות לאומית, ולא יוכלו להיכלל ברשימות עדיפות לאומית של משרדי הממשלה.

להלן החלטת הממשלה:

"במסגרת מדיניות הממשלה לחיזוק הכלכלה והחברה הישראלית, לקבוע כבעלי עדיפות לאומית את היישובים והאזורים המפורטים בהחלטה זו כדלקמן:
מחליטים, במסגרת מדיניות הממשלה לחיזוק הכלכלה והחברה הישראלית, לקבוע כבעלי עדיפות לאומית את היישובים והאזורים המפורטים בהחלטה זו כדלקמן:

המפה הכללית
1. להכריז על יישובים ואזורים, העומדים, במועד קבלת החלטה זו, בלפחות אחד מהתבחינים המפורטים להלן, כיישובים ובאזורים בעלי עדיפות לאומית (להלן:״המפה הכללית״), בהתאם להוראות פרק כ״ו לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התוכנית הכלכלית לשנים 2010-2009) התשס״ט־2009 (להלן: ״החוק״;״חוק ההתייעלות הכלכלית״); זאת, בראי התכליות הבאות: (א) עידוד פריסת האוכלוסייה במדינת ישראל והגדלת האוכלוסייה באזורי העדיפות הלאומית; (ב) הגדלת הצמיחה הכלכלית וצמצום פערים בין אזורי העדיפות הלאומית לבין מחוז ת״א, כהגדרתו על־פי משרד הפנים; (ג) חיזוק החוסן האזרחי-בטחוני של מדינת ישראל; (ד) שיפור איכות החיים באזורי העדיפות הלאומית.

ואלו התבחינים:

א. נפות הפריפריה הגאוגרפית - הנפות הפריפריאליות ביותר, בהתאם לשקלול נתוני מדד הפריפריאליות של הרשויות המקומיות הנכללות בנפה.
לעניין זה, ״מדד הפריפריאליות״ - מדד פריפריאליות של היישובים והרשויות המקומיות בישראל שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; ״נפות״ - כהגדרת משרד הפנים; ״הנפות הפריפריאליות ביותר״ - הנפות שהמדד הפריפריאלי הממוצע של היישובים בתחומן, הוא הנמוך ביותר, באופן שייכללו במפת העדיפות הלאומית כל הנפות אשר שיעור התושבים המתגורר בהן במצטבר אינו עולה על 25% מכלל אוכלוסיית ישראל.

ב. יישובים סמוכי גבול ־ יישובים שבתיהם, כולם או חלקם, נמצאים בטווח איום על פי שיקולי מערכת הביטחון - טווח של עד 9 ק״מ מגבול לבנון, ועד 7 ק״מ מגבולות אחרים, או מגדר מערכת סביב רצועת עזה.

ג. יישובים מאוימים ־ יישובים ביהודה ושומרון, המסווגים על ידי מערכת הביטחון ברמות איום 3-5 (רמות האיום הגבוהות ביותר).

ד. יישובים חדשים - יישובים אשר יוקמו במהלך תקופת תוקפה של החלטה זו וכן יישובים אשר במועד קבלת החלטה זו: (א) טרם חלפה תקופה של 5 שנים ממועד אכלוסם או; (ב) טרם חלפה תקופה של 10 שנים ממועד הקמתם - כמאוחד בין השניים; ובלבד שבמועד החלטה זו נותרה לפחות שנה אחת בטרם יעברו המועדים כאמור (5 או 10 שנים בהתאמה). ״מועד אכלוסם״ ־ מועד מתן תעודת גמר כמשמעה בתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), תש״ל־1970 ליחידת הדיור העשירית הקבועה ביישוב (קרי מועד אכלוסן של 10 יח״ד קבועות ראשונות ביישוב) ״מועד הקמה״ - מועד תחילת עבודות הפיתוח.

יישובים חדשים, שיוקמו לאחר קבלת החלטה זו, יצורפו עם הקמתם לרשימת יישובי העדיפות
הלאומית, ויסווגו, בנוסף על תבחין היישובים החדשים, גם בהתאם לתבחינים האחרים, ככל שיעמדו בהם.

ה. יישובים צמודי גדר - יישובים שבתיהם, כולם או חלקם, נמצאים בטווח של עד 2 ק״מ מגבול מדינות שאין להן הסכם שלום עם מדינת ישראל או מגדר המערכת שסביב רצועת עזה.

2. בהתאם לאמור בסעיף 152(ב) לחוק ובשים לב לסעיף 152(א) לחוק, רשאים השרים רלוונטיים, תוך יידוע שר האוצר, לקבוע קריטריונים, בתחומים המפורטים להלן, על-פי שיקולים מקצועיים שבתחום פעולת משרדם, למתן הטבות, תיעדופים, תמריצים וכיו״ב (להלן: ״הטבות״) לאזורי העדיפות הלאומית במפה הכללית, והכל במסגרת תקציבם המאושר, וזאת תוך נימוק מקצועי מתאים, שייקבע בתיאום עם היועץ המשפטי של המשרד, לשימוש במפה הכללית ולמתן הטבות על בסיסה לאור תכליות המפה הכללית כפי שפורטו בסעיף 1 לעיל ובאופן ההולם את נסיבות העניין:
א. בתחום החינוך ורכישת ההשכלה - במטרה לשפר הישגים, לצמצם פערים, לקדם שוויון ההזדמנויות ולחזק את מערכת החינוך.

ב. בתחום הדיור והפיתוח העירוני - לשם חיזוק הבסיס החברתי והכלכלי של אזורי העדיפות וכדי להקל על פיתוח אזורים אלו.

ג. בתחום התעסוקה הכלכלה והתעשייה ־ לשם חיזוק כושר הייצור, השבחת ההון האנושי, יצירת
מקומות עבודה, הגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה, פיתוח כלכלי, צמצום פערים, קידום
התעשייה, המסחר והשירותים.

ד. בתחום התשתיות – על-מנת לתמוך בגידול האוכלוסייה באזורי העדיפות ולסייע בצמצום פערים ובשיפור רמת השירותים באזורים אלו.

ה. בתחום החקלאות ופיתוח הכפר - במטרה לחזק את הבסיס הכלכלי, התעסוקתי והחברתי של ישובים חקלאיים או ישובים כפריים, או לצורך ייסוד פעילות חקלאית באזורי העדיפות.

ו. בתחום התרבות והספורט ־ במטרה לחזק את תשתיות התרבות והספורט ולהרחיב פעילות התרבות והספורט באזורי העדיפות.

ז. בתחום העלייה והקליטה ־ על מנת לעודד מעבר של עולים חדשים ליישובים באזורי עדיפות לאומית, לסייע בקליטתם ביישובים אלה ולחזק את אוכלוסיית העולים המתגוררת בהם.

ח. בתחום השוויון החברתי - במטרה לקדם, לחזק ולהעצים את אוכלוסיית האזרחים הוותיקים, אוכלוסיית הנשים, אוכלוסיית הצעירים ולפעול לצמצום פערים בין קבוצות אוכלוסייה אלה לקבוצות אחרות.

מתן הטבות בתחומים(ב)(ד) ו־(ה) בתחומי יו״ש מותנה באישור הדרג המדיני.

3. בנוסף, רשאים השרים הרלוונטיים, תוך יידוע שר האוצר, להחליט כי הטבות כלשהן יינתנו רק לאחת או יותר מן הקבוצות המנויות להלן, כקבוצה נפרדת ועצמאית, ובלבד שהדבר נעשה בהלימה לתכלית קביעתה של קבוצה זו כבעלת עדיפות, והכל במסגרת התקציב המאושר של המשרד הרלוונטי, תוך נימוק מקצועי מתאים, שייקבע בתיאום עם היועץ המשפטי של המשרד, לשימוש בקבוצה האמורה ולמתן הטבות על בסיסה, באופן ההולם את נסיבות העניין, כמפורט להלן:

א. יישובים סמוכי גבול, כהגדרתם בסעיף 1(ב), וזאת משיקולים הנוגעים לחיזוק חוסנם הביטחוני-אזרחי-התיישבותי של היישובים נוכח האתגרים הביטחוניים עימם הם מתמודדים, הנבדלים מהאתגרים של יישובים אחרים במפת העדיפות הכללית.

ב. יישובים מאוימים באזור יהודה ושומרון, כהגדרתם בסעיף 1(ג), וזאת משיקולים הנוגעים לחיזוק חוסנם הביטחוני־ אזרחי- התיישבותי של היישובים נוכח האתגרים הביטחוניים הייחודיים של יישובים באזור זה, הנבדלים מהאתגרים של יישובים אחרים במפת העדיפות הכללית.

ג. יישובים חדשים, כהגדרתם בסעיף 1(ד), וזאת משיקולים הנוגעים לצורך בפיתוחם של יישובים חדשים, לרמת השירותים בהם ולפריסת האוכלוסייה במדינה.

ד. יישובים צמודי גדר, כהגדרתם בסעיף 1(ה), וזאת משיקולים הנוגעים לפריסת האוכלוסייה לאורך גבולות המדינה, הנבדלים מהאתגרים של יישובים אחרים במפת העדיפות הכללית.

4. לעניין תחומי העיסוק של משרד הכלכלה והתעשייה, רשאי השר הממונה לתת העדפה לרשויות מקומיות המסווגות באשכולות פריפריאליים 1-4, ולאזורי תעשייה הממוקמים ברשויות מקומיות כאמור, על פני יתר האזורים והיישובים במפה הכללית. אזורי תעשייה המשותפים למספר רשויות מקומיות, אשר לפחות אחת מהן באשכול פריפריאלי 1-4, יסווגו לעניין סעיף זה באשכול פריפריאלי 1-4.

5. לעניין תחומי החקלאות ופיתוח הכפר, רשאי השר הממונה לבצע הבחנה מדורגת, לפיה יישובים במפה הכללית יוכרו כבעלי עדיפות פוחתת בהתאם לרמת הפריפריאליות שלהם, בחלוקה לשלוש קבוצות: (א) יישובים המסווגים במדד פריפריאליות 1-3; (ב) יישובים במדד פריפריאליות 4; (ג) יישובים במדד פריפריאליות גבוה מ- 4. קבוצה א׳ תקבל עדיפות על פני קבוצה ב׳ וקבוצה ב׳ תקבל עדיפות על פני קבוצה ג׳.

מפת הפריפריה החברתית

6. להכריז על יישובים ועל אזורים, העומדים במועד קבלת החלטה זו, באחד או יותר התבחינים המפורטים להלן, כיישובים ובאזורים בעלי עדיפות לאומית (להלן: ״אזורי הפריפריה החברתית״ או ״מפת הפריפריה החברתית״), בהתאם להוראות פרק כ״ו לחוק, כמפה עצמאית, נפרדת ובלתי תלויה במפת העדיפות הלאומית הכללית, וזאת, בראי התכליות הבאות: (א) חיזוק אוכלוסיות חלשות; (ב) צמצום פערים חברתיים וכלכליים; (ג) חיזוק רמת השירותים לאוכלוסיות חלשות; ואלו התבחינים:

א. יישובים בפריפריה חברתית - מועצות מקומיות ויישובים במועצות אזוריות אשר אין בהן חלוקה לאזורים סטטיסטיים, אשר מדורגים בציון שאינו גבוה מ-10, בהתאם למדד משולב, המשקלל את המדד החברתי-כלכלי של היישוב, המדד הפריפריאלי של היישוב, מדד החוסן הפיננסי של הרשות המקומית ונטל קליטת העלייה על הרשות המקומית.

ב. אזורים סטטיסטיים בפריפריה חברתית - אזורים סטטיסטיים בעיריות ובמועצות מקומיות אשר יש בהן חלוקה לאזורים סטטיסטיים, אשר מדורגים בציון שאינו גבוה מ-10, בהתאם למדד משולב, המשקלל את המדד החברתי-כלכלי של האזור הסטטיסטי, המדד הפריפריאלי של הרשות המקומית, מדד החוסן הפיננסי של הרשות המקומית ונטל קליטת העלייה על הרשות המקומית. לעניין זה, ״מדד חברתי-כלכלי״ - אפיון רשויות מקומיות לפי הרמה החברתית־כלכלית של האוכלוסייה או אפיון יחידות גאוגרפיות וסיווגן לפי הרמה החברתית־כלכלית של האוכלוסייה, לפי העניין, שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ״מדד פריפריאלי״ - כאמור בסעיף 1.א לעיל, ״אזורים סטטיסטיים״ - כהגדרתם על ידי הלשכה המרכזית סטטיסטיקה. ״מדד חוסן פיננסי״ - האיתנות הכלכלית של הרשות המקומית, כפי שבאה לידי ביטוי במודל מענק האיזון שנקבע על ידי משרד הפנים. ״נטל קליטת העלייה״ - שיעור התושבים המתגוררים ברשות המקומית, שעלו לישראל החל משנת 1990 ואילך, מתוך כלל האוכלוסייה ברשות המקומית, בהתאם לנתוני הלמ״ס.

יובהר כי לצורך מתן הטבות על-בסיס מפת הפריפריה החברתית יחושב רק חלק האוכלוסייה העומד בקריטריונים להכרה כפריפריה חברתית, בהתאם לסעיף 2, אשר ההטבות מיועדות עבורו. פירוט היקף האוכלוסייה והאזורים הסטטיסטים העומדים בקריטריונים האמורים בכל יישוב רלוונטי מובאת בנספח.

כן יובהר כי במקרים בהם יינתנו הטבות לאוכלוסיית הפריפריה החברתית במסגרת פעילות של מוסד ציבורי, לא תהיה מניעה מתושבים המשתמשים דרך קבע בשירותיו של אותו מוסד ליהנות מהטבות אלה, ובלבד שעיקר הנהנים מההטבות יהיו תושבי האזור הסטטיסטי(השכונה) או היישוב המוגדרים כפריפריה חברתית.

להלן רשימות הישובים בעלי עדיפות לאומית:
- רשימת כל היישובים בעדיפות לאומית
רשימת יישובים סמוכי גבול
רשימת יישובים מאויימים
רשימת יישובים חדשים
רשימת יישובים צמודי גדר
יישובים ואזורים סטטיסטיים בפריפריה חברתית

מובהר כי תוקפן של ההטבות שנקבעו במסגרת החלטת ממשלה 1527 "קביעת אזורי עדיפות לעניין מתן הטבות בתחום הבינוי והשיכון" עתידה להתעדכן בהתאם להחלטה זו, ובהתאם לכך גם החלטת מועצת מקרקעי ישראל 1505 "מדיניות אחידה למתן הנחות בקרקע".

לפרטים ולהבהרות ניתן לפנות למר אילן כהן במשרדנו בת"א.

תגובות לדף זה תגובה חדשה

עדיין אין תגובות לדף זה.
מוזמנים להגיב!

חסר רכיב