עמותת אדמתי
חסר רכיב

פס"ד מחוזי בנושא חופש המידע – לו"ז

23/05/2018

4.3.2005   

בתי המשפט

 

בימ"ש לעניינים מינהליים חיפה

עתמ001026/05

 

בפני:

כב' השופט י. גריל

תאריך:

04/03/2005

 

 

 

 

 

 

בעניין:

דב וידר

 

 

ע"י ב"כ עו"ד

י. גלזנר

העותר

 

- נ ג ד -

 

 

1. הוועדה המקומית לתכנון ולבניה השומרון

ע"י ב"כ עו"ד ד. נחליאלי

 

2. יעקב בירנבאום - שמאי מקרקעין

רח' מנחם בגין 7

רמת גן

 

3. יעקב בירנבאום בע"מ

 

 

 

 

 

 

 

המשיבים

 

 

 

 

 

פסק דין

 

א.         העותר, מר דב וידר (להלן: "העותר"), הגיש עתירה לפי סעיף 17 של חוק חופש המידע, תשנ"ח-1998, (להלן: "חוק חופש המידע"), כנגד המשיבים: הוועדה המקומית לתכנון ובניה שומרון (המשיבה מס' 1), וכן שמאי המקרקעין מר יעקב בירנבאום וחברת יעקב בירנבאום בע"מ (המשיבים מס' 2 ומס' 3), על מנת שמשיבה מס' 1 תמסור לעותר את כל הסכמי שכר הטרחה שבין המשיבה מס' 1 לבין המשיבים מס' 2 ומס' 3 לרבות הסכם שכר טרחה הנוגע לשמאות שערך המשיב מס' 2 בנוגע לקביעת היטל ההשבחה שהוטל על העותר עקב אישורה של תכנית ש/552.

 

בין העותר לבין המשיבה מס' 1 מתנהלים הליכים שונים לפי התוספת השלישית של חוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965, לתקיפת השומה שנקבעה על ידי המשיבה מס' 1. במסגרת הליכים אלה נזקק העותר למסמכים נשוא העתירה.

 

המשיבים הגישו תגובות בכתב על העתירה.

 

ב.          איני רואה צורך להרחיב בפרטים וזאת מן הטעם שבדיון שהתקיים בפניי ביום 2.3.05 הודיע ב"כ העותר כך:

 

"למעשה, לאור הצהרות המשיבים והמסמכים שצרפו בעצם קיבלתי את מה שביקשתי בעתירה. דא עקא, אני מבקש הוצאות הן מן הוועדה המקומית והן מטעם המשיבים מס' 3-2 מפני שלולא המחדלים שלהם בהתנהלות בנוגע לבקשתי לפי חוק חופש המידע, לא הייתי צריך להגיש את העתירה”

 

כעולה מן האמור לעיל בא העותר על סיפוקו לגופה של העתירה על ידי תגובותיהם של המשיבים לעתירה, והנספחים שצורפו לתגובותיהם.

 

ג.          הדיון שבפניי התמקד בשאלה האם יש מקום לפסוק הוצאות משפט לזכות העותר.

 

עמדת ב"כ העותר היא כי פנה בדרישתו לממונה על חופש המידע אצל המשיבה מס' 1 ביום 2.12.04, ופנייתו נתקבלה ביום 6.12.04.

 

לפי סעיף 7 לחוק חופש המידע היה על המשיבה מס' 1 להחליט בגורלה של פנייה זו בתוך 30 יום, משמע, עד 5.1.05, ואולם ב"כ העותר לא נענה, וזאת למרות תזכורת ששיגר ב"כ העותר שציין כי אם לא ייענה "אלץ לפנות לבית המשפט.

 

בפועל פנתה הוועדה ביום 9.12.04 למשיב מס' 2 לפי סעיף 13 של חוק חופש המידע וביקשה את עמדתו ביחס לדרישתו של העותר, ואולם המשיבה מס' 1 לא הודיעה על כך לב"כ העותר.

 

טוען ב"כ העותר שאילו היתה המשיבה מס' 1 מביאה לידיעתו כי פנתה למשיב מס' 2 - היה הוא ממתין את 21 הימים הנוספים הנדרשים לפי סעיף 13 של חוק חופש המידע .

 

לגבי המשיבים מס' 2 ומס' 3 טוען ב"כ העותר שמחדליהם מתבטאים בכך שהם לא הגיבו  על פניותיה של המשיבה מס' 1, למרות שזו ביקשה ממנו התייחסות למכתבים בהקדם,  אך רק ביום 9.2.05, משמע, לאחר הגשת העתירה (שהוגשה ביום 23.1.05) הודיע המשיב מס' 2 במכתבו לוועדה (נספח ג' של תגובת המשיבה מס' 1) שאין התנגדות מצדו למסירת המידע לעותר.

 

ד.          ב"כ המשיבה מס' 1 טען שאין הצדקה לפסיקת הוצאות לזכות העותר לאחר שהעותר קיבל את המידע הנדרש, ולא הוערמו קשיים על דרכו.

 

כמו כן טוען ב"כ המשיבה מס' 1 כנגד אופן ניסוח העתירה בה הועלו טענות שונות כנגד המשיבה מס' 1 שאינן קשורות לחוק חופש המידע.

 

המשיב מס' 2 טען כי העתירה נועדה לפגוע בשמו הטוב ולהלך עליו אימים בטיפולו בתיק זה ובתיקים אחרים.

 

מוסיף המשיב מס' 2 שעקב פניית המשיבה מס' 1 אליו נאלץ להקדיש זמן רב בארכיונים לצורך איסוף החמר הרלוונטי מימים עברו. עוד טען המשיב מס' 2 כנגד הטענות המועלות כנגדו אישית בהתכתבויות ובבקשות התלויות ועומדות בין הצדדים בתיקים אחרים.

 

המשיב מס' 2 טען שאין העותר זכאי להוצאות, וכי אדרבא יש מקום לפסוק הוצאות לזכות המשיב מס' 2 דווקא.

 

ה.          לאחר שעיינתי בטענותיהם של כל הצדדים אני סבור שאמנם יש מקום לחייב את המשיבה מס' 1 בתשלום הוצאות משפט לזכות העותר, ואולם בשיעורן של ההוצאות יש לקחת בחשבון שהעותר נענה לגוף הענין, מיד, בתגובותיהם של המשיבים לעתירה, ללא צורך בקיום התדיינות (וכאמור כבר לעיל הטיעון התמקד בשאלת הוצאות המשפט בלבד).

 

ו.           אבהיר: סעיף 7 (ב) של חוק חופש המידע קובע כי על הרשות הציבורית להודיע למבקש המידע ללא שיהוי, ולא יאוחר מ-30 ימים מקבלת הבקשה, על החלטה בבקשתו.

 

במקרה שבפנינו, מכיוון שהמשיבה מס' 1 קיבלה את פנייתו של ב"כ העותר ביום 6.12.04 היה עליה להודיע לב"כ העותר לא יאוחר מיום 5.1.05 כי החליטה לפנות לצד השלישי, דהיינו, המשיב מס' 2, וזאת  בהתאם להוראת סעיף 13 (א) לחוק חופש המידע:

 

"נתבקש מידע הכולל פרטים על אודות צד שלישי, אשר מסירתם עלולה לפגוע בצד השלישי, והרשות הציבורית שוקלת לאפשר למבקש המידע לקבל את המידע, תודיע הרשות לצד השלישי, בכתב, על דבר הגשת הבקשה ועל זכותו להתנגד למסירת המידע ותודיע על כך למבקש;קיבל אדם הודעה כאמור, רשאי הוא להודיע לרשות, בתוך 21 ימים, כי הוא מתנגד לבקשה....”

 

עוד צויין בסיפא של סעיף 13 (א) לחוק חופש המידע כי 21 הימים האמורים לא יבואו במנין המועדים המנויים בסעיף 7.

 

ז.          הואיל ופנייתו של ב"כ העותר נתקבלה אצל המשיבה מס' 1 ביום 6.12.04 היה על המשיבה מס' 1 להודיע לב"כ העותר על החלטתה בבקשתו לא יאוחר מיום 5.1.05.

 

אם החליטה המשיבה מס' 1 לפנות לצד השלישי (משיבים מס' 2 ומס' 3), לפי סעיף 13 (א) לחוק חופש המידע, היה עליה להודיע  על כך לב"כ העותר, ובמקרה כזה היה על ב"כ העותר להמתין את 21 הימים עד תאריך 26.1.05.

 

בענייננו הוגשה העתירה כבר ביום 23.1.05, דא עקא, אין מחלוקת שהמשיבה מס' 1 לא שיגרה לב"כ העותר הודעה בכתב, בתום 30 הימים מן המועד בו נתקבלה פנייתו אצל המשיבה מס' 1, משמע, לא יאוחר מיום 5.1.05, על החלטתה לפנות לצד השלישי לפי סעיף 13 (א) לחוק חופש המידע.

 

בהעדר כל מענה רשאי היה ב"כ העותר להגיש את העתירה, שהרי בסעיף 2 של חוק בתי משפט לעניינים מינהליים, תש"ס -2000 מוגדרת "החלטה של רשות" ככוללת גם: "העדר החלטה וכן מעשה או מחדל".

 

ח.          אין הצדקה לטענת העותר לפיה יש לחייב גם את המשיבים מס' 2 ומס' 3 בתשלום הוצאות משפט לעותר, ולו מן הטעם שב"כ העותר ציין שהסיבה להגשת העתירה במועד בו הוגשה (23.1.05) נבעה מכך שהוא לא קיבל כל מענה לפנייתו מן המשיבה מס' 1 עד תאריך 5.1.05.

 

על יסוד האמור לעיל אני סבור שיש להטיל את הוצאות המשפט על המשיבה מס' 1, אך לא על המשיבים מס' 2 ומס' 3.

 

לענין שיעור ההוצאות יש לקחת בחשבון שהעתירה נענתה, לעיצומו של ענין, מיד בתגובות שניתנו לעתירה, וללא צורך בקיום התדיינות באשר לגוף העתירה.

 

ט.         התוצאה מכל האמור לעיל היא כדלקמן:

 

1.          בשים לב להודעת ב"כ העותר על כך שמבוקשו נענה אני מורה על מחיקת העתירה.

 

2.          אני מחייב את המשיבה מס' 1 לשלם לעותר הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד (כולל) בסכום של 1,700 ₪ בתוספת מע"מ.

 

ההוצאות תשולמנה בתוך 30 יום ממועד המצאת פסק הדין במשרד ב"כ המשיבה מס' 1 שאם לא כן ישא כל סכום שבפיגור הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

 

3.          אין צו להוצאות ביחס למשיבים מס' 2 ומס' 3.

 

המזכירות תמציא העתק פסק הדין אל:

 

ב"כ העותר - עוה"ד י. גלזנר - נתניה.

 

ב"כ המשיבה מס' 1 - עוה"ד ד. נחליאלי - חיפה.

 

המשיבים מס' 2 ומס' 3 באמצעות מר יעקב בירנבאום, רח' מנחם בגין 7, רמת גן. 

 

וזאת בדואר רשום עם אישור מסירה.

 

ניתן היום כ"ג  ב אדר א', תשס"ה (4 במרץ 2005) בהעדר הצדדים.

 

 

 

י. גריל, שופט

 

הקלדנית: ר.ס./אורלי א.

חסר רכיב