חסר רכיב

דו"ח צוות בין-משרדי לבחינת ייעול השימוש בקרקע חקלאית במקרקעי

07/06/2018
דו"ח צוות בין-משרדי לבחינת ייעול השימוש בקרקע חקלאית במקרקעי


סיוון תשע"ח מאי 2018


הרכב צוות החברים לפי א"ב:


עו"ד שלמה בן אליהו - מנכ"ל משרד החקלאות

מר ערן ניצן - סגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר

עו"ד ארז קמיניץ - המשנה ליועץ המשפטי לממשלה )אזרחי(

מר עדיאל שמרון - מנהל רשות מקרקעי ישראל

מרכז הצוות - מר דניאל מלצר – רפרנט רמ"י, אגף תקציבים, משרד

האוצר


משקיפים לפי א"ב:


עו"ד מירון הכהן – רשם האגודות השיתופיות, משרד הכלכלה

עו"ד עמית יפרח – יו"ר אגף קרקעות ואגודות שיתופיות, תנועת

המושבים


את עבודת הצוות ליוו:


עו"ד אריאל אררט - פרקליטות מחוז ת"א אזרחי

עו"ד אורי בידרמן - לשכה משפטית, משרד החקלאות

גב' שירה ברגמן - רכזת מים וחקלאות, משרד האוצר

עו"ד מיכה דרורי - מרכז המחלקה המשפטית, התנועה הקיבוצית

גב' גלית ויטנברג - ראש אגף חקלאי, רשות מקרקעי ישראל

עו"ד נור חאיך - לשכה משפטית, משרד האוצר

גב' רבקה לויפר - רכזת רמ"י, תכנון והגנ"ס, משרד האוצר

גב' מניה לייקין - סגנית יועץ משפטי, רשות מקרקעי ישראל

מר אריאל למדני - הממונה על חוק ההתיישבות, משרד החקלאות

עו"ד אבי מאיר - לשכת שר, משרד החקלאות

ד"ר רותי פרום אריכא - מנהלת הרשות לתכנון, משרד החקלאות

עו"ד אפרת פרוקצ'יה - סגנית יועץ משפטי, משרד האוצר

עו"ד אריאל צבי - ייעוץ וחקיקה )אזרחי(, משרד המשפטים


הקדמה

1 . בישראל ישנם כ- 4.35 מיליון דונם קרקע חקלאית מעובדת ועוד כ- 1.3 מיליון דונם קרקע למרעה. התמורות שחלו בתחום החקלאות בעשרות השנים האחרונות, בעולם בכלל ובישראל בפרט, הנן עצומות.

2 . בעבר אופיינה הזירה החקלאית בשימוש אינטנסיבי בכוח אדם, בהסתייעות במיכון בסיסי, בתחרות מינימלית, בנטל נמוך של דרישות רגולטיביות ובזמינות מקורות מימון.

3 . לאורך השנים עלתה עלות התשומות, כוח האדם צומצם, ומעל כל אלו – התחום החל להתבסס על מערכות מיכון וטכנולוגיה מתקדמות. בנוסף – חלו תמורות בזמינות ונגישות ההון במשק שצמצם את היקף ההון המועבר למגזר החקלאי.

4 . לעומת השינויים המתוארים - המשטר הקנייני המלווה קרקעות אלו נותר מבוסס על אותם עקרונות מאז ימי קום המדינה. מתח זה בא לידי ביטוי גם סביב קרקעות המצויות מחוץ למשטר הנחלות ודוח זה יתמקד בהמלצות לשיפור מערך ההסכמים של קרקעות אלו, בהתאם למנדט שנקבע עם הקמתו של הצוות.

5 . יש לציין כי לעיכוב התפתחותו של משטר קנייני מודרני בנוגע לקרקעות הזמניות ישנה השלכה ישירה על יוקר התוצרת החקלאית בישראל. קידומו של משטר זה, ליברליזציה בתחום והגדלת היעילות הכלכלית שכרוכה בעיבוד הקרקע כפי שיוצע – יתורגמו בסופו של דבר לתוצרת זולה יותר וישתלבו במאמצי הממשלה להפחתת יוקר המחיה בישראל.

6 . לאורך השנים הוקמו מספר וועדות הנוגעות לניהול קרקעות המדינה ובמסגרת זו גם לאספקטים שונים הנוגעים לקרקע חקלאית במקרקעי ישראל, לדוגמא ועדת רונן ) 1997 (, ועדת מילגרום ) 2001 (, ועדת הבר ) 2005 (, ועדת רוטקופף ) 2010 .)

7 . ועדות רונן ומילגרום עסקו, בין היתר, בסוגיית הפיצויים עבור השבת קרקע חקלאית בעקבות שינוי ייעוד, ועדת הבר בחנה את הזכויות בחלקת המגורים בישובים חקלאיים ואילו ועדת רוטקופף ביקשה לבחון את מדיניות ניהול הקרקע החקלאית בכלל. במהלך שמיעת עמדות הציבור הוצגו בפני הוועדה נושאים מגוונים ובהם סוגיות של חוק ההתיישבות, מבנה האגודות החקלאיות ומכרזי איכות לקרקע חקלאית, אך בפועל דיוניה התמקדו בעיקר בסוגיות הנוגעות למשטר הנחלות, ושימושי מגורים ותעסוקה בקרקע בישובים חקלאיים. יש לציין כי באף אחת מהוועדות לא ניתן דגש לסוגיות העיבוד החקלאי של הקרקע והניהול בהיבט העיבוד החקלאי.


8 . המדיניות הנוגעת לניהול הקרקע הזמנית של מקרקעי ישראל מונעת שימוש יעיל ומיטבי של משאב הקרקע הזמנית כגורם ייצור, מאחר והיא מאפשרת גידולים קצרי טווח בלבד, מונעת שימוש במכסת מים וביצוע השקעות ארוכות טווח.

9 . מגבלות אלו באות לצד מגבלות נוספות החלות על קרקעות המשבצת ומונעות סחירות ושת"פים עסקיים מכוח עקרון העיבוד העצמי העומד בבסיס מדיניות המקרקעין החקלאית וחוק ההתיישבות.


לקריאת הדו"ח המלא - לחצן על הלינק בסוף ידיעה זו:



תגובות לדף זה תגובה חדשה

עדיין אין תגובות לדף זה.
מוזמנים להגיב!

חסר רכיב