מאמר דעה: רשות (רשעות) מקרקעי ישראל
(פורסם לראשונה בעיתון "קו למושב")
רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) הינה מונופול המנהל למעלה מ – 90% מאדמות המדינה. הסדר שאין לו אח ורע במדינות העולם – ואפילו לא בארצות הקומוניסטיות, לשעבר. פעילותו של גוף מזה למעלה מ – 55 שנה, מצביעה על ניהול כושל מתמשך של הנכס המרכזי של המדינה. נושא הידוע ומוכר לכל האזרחים, "מככב" בכל דו"ח שנתי של מבקר המדינה וגם בדו"ח 2018.
אחד המאפיינים הבולטים של רמ"י, בעיקר בעשור האחרון היא מדיניות דורסנית ודרקונית כלפי המגזר החקלאי – כפרי, כפי שהיטיבה לבטא זאת פרופ' רחל אלתרמן בספרה המשותף עם ד"ר רוית חננאל – "נטורי קרקע" (עמ' 446) "במדינה שבה יש הגנה חוקתית על זכות הקניין, הפך המגזר החקלאי-כפרי היהודי לאחת הקבוצות המקופחות ביותר בעולם הדמוקרטי כיום מבחינת זכויות".
|לאחר
בג"צ הקרקעות הידוע בשם בג"צ הקשת המזרחית מיום 29.8.2002, הגישו כ – 20 מושבים וקיבוצים וותיקים
תביעות, במטרה לשפר את זכויות החכירה באדמות שהם השתתפו ברכישתן, השבחתן ושמירה
עליהן טרם הקמת המדינה. חלק מהן נדחו, חלקן הסתיימו בפשרה ואחרות עדיין נדונות
בבתי המשפט.
מושב צור משה שהגיש תביעה באשר לזכויותיו קיבל הודעה כי "בשל התביעה שהוגשה ע"י צור משה, לא יינתן שירות לאגודה ולחברי האגודה". הודעה זו נדחתה ע"י כבוד השופט זפט במחוזי ת"א.
ממ"י, עקפה את פסיקתו של זפט באמצעות החלטת מועצת
מקרקעי ישראל מס. 1054 שהתקבלה ביום 27.7.2005. החלטה קצרצרה בה נקבע כי " חוכר המבקש
למצות זכויות שבחוזה החכירה הפרטני אשר הינו צד לו המיטיבות ביחס להסדרים תקפים
שנקבעו ע"י מועצת מקרקעי ישראל בהחלטותיה, לא יהיה זכאי
להקלות ולתנאים מיטיבים לפיהם נוהג המינהל עפ"י החלטות מועצת מקרקעי ישראל
המאוחרות למועד תחילת החכירה, ויחולו עליו, לכל דבר ועניין, הוראות חוזה החכירה
הפרטני."
בשנת 2009 הגיש מושב גבעת שפירא תביעה באשר לזכויותיו.
ממ"י דרש בין היתר שחבריו יפנו את בתיהם ואת השטחים החקלאים ללא
כל פיצוי. תביעה זו נדחתה על הסף ביום 22.7.2012 על ידי כבוד השופט פרופ' עופר
גרוסקופף במחוזי מרכז.
ביום 9.2.2017 התפרסם חוזר של האגף לחוזים לדורות בהתיישבות כי רמ"י לא תחיל "החלטות מיטיבות" בכל יישוב בו הוגשה תביעה ל"זכויות היסטוריות" או "לתנאים מטיבים".
לאחר
פניות חוזרות שלא נענו להנהלת רמ"י ולשר האוצר הממונה עליה לבטל הנחיה דרקונית
זו, הגישה עמותת אדמתי באמצעות עו"ד ד"ר אמיר קמינצקי עתירה לבג"ץ כנגד
רמ"י. בעתירה זו מואשמת רמ"י "בהתנהלות
פסולה מכל פסולה במישור המינהלי-חוקתי, ואף במישור המשפט הפרטי עת המשיבה פועלת
ככל כוחה, תוך ניצול מלוא כוחה, ותוך שימוש לרעה בכוחה השלטוני המינהלי
המונופוליסטי ובהיותה מנהלת המקרקעין, באיצטלה של חוקיות מעושה; זאת, על מנת למנוע
מחוכרים וותיקים של קרקע חקלאית את זכותם הלגיטימית לנהל הליך משפטי מול המשיבה
בגין זכויות קנייניות נטענות ("זכויות היסטוריות")."
רמ"י מנהלת מלחמת התשה נגד יישובים
שהגישו תביעות אם בהליכי גישור ממושכים ו/או סחבת בדיונים בבתי המשפט. אכן חלק
מהיישובים "נשברו" ומשכו את תביעותיהם.
ראוי שהשרים הממונים: האוצר והמשפטים –
ירסנו את "נוטרי הקופה הציבורית" התוקפים את אלה שהשקיעו לא פחות מאחרים
ברכישתה, השבחתה ושמירה עליה, כאשר המדינה עדיין לא הוקמה ובשנותיה הראשונות.
בשנים אלו המדינה שבדרך, לא הייתה מסוגלת להעניק מעטפת ממלכתית תומכת למתיישבים
החקלאיים לאורך גבולות המדינה ובאזורי פריפריה שהעניקו תוקף לריבונות המיוחלת
למדינה שבדרך. הגיע העת לעשות צדק היסטורי עם ההתיישבות הוותיקה – ולא לערוך מלחמת
התשה מבזה נגדה.
* הכותב: בארי הולצמן, האו יו"ר (לשעבר) של עמותת 'אדמתי'
עדיין אין תגובות לדף זה.
מוזמנים להגיב!