חוזר משרד 19/18 (רשות מקרקעי ישראל) – החלטה 1563: החכרת משבצת קרקע לדורות לקיבוצים ומושבים שיתופיים

13.11.18

ה' בכסלו תשע"ט

חוזר משרד 19/18 (רשות מקרקעי ישראל) – החלטה 1563: החכרת משבצת

קרקע לדורות לקיבוצים ומושבים שיתופיים

לאחרונה עדכנה מועצת מקרקעי ישראל (בהחלטה 1563) את התנאים להחכרת קרקע לקיבוצים ולמושבים שיתופיים. החלטה זו מבטלת את החלטות מועצת מקרקעי ישראל מס' 361 מיום 27.10.1987, מס' 399 מיום 27.11.1988, אשר לפיהן פעלה רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) בנוגע להחכרת קרקע לדורות לקיבוצים ולמושבים שיתופיים עד כה (כל מקום שכתוב בו קיבוץ להלן, נכלל גם מושב שיתופי).

להלן נסקור את עיקרי שינוי התנאים:

1.       שטח המשבצת

1.1.    נקודת המוצא בנוגע לאופן חישוב שטח המשבצת נשארה כפי שהייתה:

בהחלטה 361 נקבע, כי מכסת הקרקע לא תעלה על מכפלת מס' הנחלות המאושר לקיבוץ ע"י המינהל לתכנון חקלאי בגודל הקרקע שנקבע ע"י שר החקלאות לנחלה באותו קיבוץ.

בהחלטה 1563 נקבע, כי השטח אשר יוחכר לקיבוץ לא יעלה על מכפלת מספר הנחלות בגודל הקרקע.

1.2.    עם זאת, קיים שוני מהותי בין ההחלטות:

בהחלטה 361 נקבע, כי אם עלה גודלו של שטח המחנה (שטח איזור הבינוי של הקיבוץ למטרת מגורים, מבני משק, מבני ציבור וכדומה, לפי תכנית בנין עיר מאושרת) על שני דונם לכל נחלה, ואם שטח המחנה או חלקו מהווים קרקע שבמקורה לא הייתה ראויה לעיבוד חקלאי, יהא רמ"י רשאי להחכיר לאותו קיבוץ שטח זה בנוסף על מכסת הקרקע.

כלומר, השטח שיוחכר לקיבוץ יהיה:

(מספר הנחלות המאושר X גודל הקרקע) + שטח המחנה (עד שני דונם תוספת לכל נחלה)

בהחלטה 1563 נקבע, כי אם הקיבוץ מחזיק במסגרת הסכם משבצת מתחדש קרקע בגודל העולה על מכסת הקרקע בהיקף של עד דונם 1 לכל נחלה, על פי תקן הנחלות המאושר, תיכלל הקרקע הנוספת בהסכם החכירה ויראו אותה לצורך תשלום דמי החכירה כחלק ממכסת הקרקע.

כלומר, השטח שיוחכר לקיבוץ יהיה:

(מספר הנחלות המאושר X גודל הקרקע) + שטח עודף בהיקף של עד 1 דונם תוספת לכל נחלה.

ניתן לראות אם כן, כי תוספת השטח במכסת הקרקע קטנה בכ- 1 דונם לכל נחלה.

2.       קרקע נוספת

2.1.    בהחלטה 361 נקבע, כי אם כתוצאה ממדידה יתברר שהקיבוץ מחזיק "קרקע נוספת" (קרקע שבמקורה לא היתה ראויה לעיבוד חקלאי והמהווה את כל שטח המחנה או חלקו והינה מעבר למכפלת שני דונם בתקן הנחלות המאושר לאותו קיבוץ), תיכלל הקרקע הנוספת בחוזה החכירה שיחתם עם אותו קיבוץ (ויגבו עבורה דמי חכירה).

2.2.    עוד נקבע בהחלטה 361, כי אם הקיבוץ מחזיק בשטח גדול יותר (עם הפניה לסעיף המכליל את הקרקע הנוספת במכסת הקרקע), אזי שטח עודף זה חושכר בשכירות לזמן קצר על פי נוהלי רמ"י להשכרת קרקע חקלאית לזמן קצר.

2.3.    בהחלטה 1563 נקבע, כי אם הקיבוץ מחזיק קרקע הגדולה בשטחה ממכסת הקרקע ומהקרקע הנוספת, תוחכר לו מכסת הקרקע בלבד. יתרת השטח תושכר בשכירות לזמן קצר, על פי נוהלי רמ"י לגבי השכרת קרקע חקלאית לזמן קצר.

כלומר – קיימת שאלה פרשנית, האם אין הרעה בתנאים גם בהיבט זה, והאם מכסת הקרקע כוללת את הקרקע הנוספת או לא. המשמעות היא שקיים פתח לפרשנות, לפיה גם הקרקע הנוספת (קרי עד 1 דונם לכל נחלה מאושרת), וגם יתרת השטח העודף שמחזיק הקיבוץ מעבר לכך, תהיה במעמד של שכירות חקלאית בלבד.

3.       תנאים נוספים

3.1.    בהחלטה 361 נקבע, כי הסכם חכירה ייחתם אך ורק עם קיבוץ אשר מספר המשפחות בו אינו קטן ממספר הנחלות שאושר לקיבוץ על ידי הרשות לתכנון במשרד החקלאות.

3.2.    עם זאת, נקבע גם, כי תוקם ועדה שתקבע תבחינים לחתימת הסכם חכירה עם קיבוץ אשר בו מספר המשפחות הקיים קטן ממספר הנחלות שאושר לקיבוץ על ידי הרשות לתכנון במשרד החקלאות.

3.3.    עוד נקבע, כי תנאי לחתימת הסכם הוא הסדרת השימושים הלא חקלאיים המבוצעים ללא אישור רמ"י, לרבות הפסקת השימוש ותשלום דמי שימוש.

* האמור בחוזר אינו בגדר חוות דעת משפטית אלא מידע כללי שאינו מהווה ייעוץ משפטי מכל סוג.  

עוה"ד יואב אינגבר, בעל ותק של כ- 14 שנים כעורך דין. בעל ניסיון רב בתכנון ובניה, בין היתר מתוקף תפקידו כיועץ משפטי ראשי של החברה לפיתוח קיסריה והחברה לנכסי קיסריה. בתוקף תפקידיו במשרדים קודם, ליווה ליווי סטטוטורי חברות ויזמים פרטיים בפרויקטים למגורים ולתעסוקה, ליווי הליכי תכנון של הקמת תחנות כוח, וכן פרויקטים לאומיים של תשתית תחבורתית דוגמת כביש חוצה ישראל, פרויקט הנתיב המהיר לתל אביב, קירוי האיילון, הקו האדום של הרכבת הקלה וכדומה.