קול קורא: הקמת מרכז מידע על פעילות רשות מקרקעי ישראל ועל הפקעת קרקעות
עמותת
'אדמתי' יוצאת בקול קורא אל בעלי תפקידים ואל מי שמחזיקים במידע בהתיישבות, בבקשה
לסייע לה לרכז מידע על פעילות רמ"י ועל הפקעת קרקעות, פגיעות תכנוניות
והגבלות על שימוש במקרקעין.
מרכז המידע ירכז כשלים בהתנהלות רמ"י למול היישובים ויציף נקודות מחלוקת בנושא הפקעת קרקעות חקלאיות, שלעתים נראה כאילו הן מבוצעות במנותק מהציבור. אנו חשים לא אחת, שהפקידים שכחו שהם משרתי הציבור ולא שליטי הציבור. רבות מבין פעילויות הפקידות הן חד צדדיות ומתבצעות ללא הידברות ו/או תוך הליכי הידברות מינימליים, עם היישובים וחבריהם. ההליכים הקיימים, באם הם אכן מתקיימים, מתבצעים לצורך הפרוטוקול בלבד.
ב'אדמתי'
מדגישים, כי מטרת ה'קול קורא' היא לא לבקר, אלא לסייע ולקדם הידברות ופעולות
מוסכמות ככל שניתן. אנו מזהים מגמה מבורכת, שהציבור בישראל – עירוני וכפרי כאחד - אינו
מוכן עוד, להשלים עם מדיניות תכנון כושלת של הרשויות ונוקט בצעדי מחאה, או פונה
להליכים משפטיים, שגורמים להחרפת הנתק החמור והמיותר ממילא בין הממשל לבין אזרחיו.
באשר
לפעילות רמ"י: אדמתי הגישה שתי עתירות לבג"צ: האחת, דרישה שהפרסום על ישיבות
מועצת מקרקעי ישראל יהיה 14 יום לפני כל ישיבה, ולא 7 ימים כנהוג היום. זאת במטרה
לאפשר לציבור להגיב על תכני הישיבה ולאפשר למשתתפיה לעיין בתגובות הציבור. עתירה
נוספת הוגשה נגד החלטת רמ"י למונע שירותים מיישובי אדמתי ו/או מתושביהם, שהגישו
תביעות להכרה בזכויותיהם על הקרקע. העתירה קובעת שמדובר בהליך הפוגע בזכות יסוד של
האזרח לעתור ואשר גורם לכך שיישובים נאנסים להסיר את תביעותיהם.
תחום
מרכזי נוסף במוקד מרכז המידע, הוא האפליה הבוטה בין הזכויות המוקנות בתחום המגורים
בין המגזר העירוני לבין המגזר הכפרי וזאת רקע תלונות רבות שמגיעות אל אדמתי, באשר להליכים
בירוקרטיים, סחבת, שיהוי וטיפול לקוי בנושאים כגון: העברת זכויות; טיפול בשומות;
חילוט בטוחות; פרשנות חד צדדית ודווקנית
של סעיפים שונים בהחלטות המועצה; התנהלות בלתי הולמת של פקידים; ועוד.
מרכז
המידע יאסוף נתונים, עדויות ומידע גם באשר לפעילות הותמ"ל. עמדת 'אדמתי' היא,
שמדובר בגוף דורסני, אשר חיסל את חוקי התכנון והבנייה שנבנו והתפתחו במשך 70 שנות
קיומה של המדינה. לחוק דורסני כזה - גם עלפי עמדתו של המשנה ליועמ"ש, ארז
קמיניץ - אין מקומו במדינה דמוקרטית. גם הליכי ההפקעה לתשתיות ארציות (כבישים,
רכבות וכד') הם שרירותיים וגורמים פגיעה קשה ביישובים, ללא התייחסות וטיפול
הולמים. במקרים רבים ההפקעות הן בהיקף העולה על הנדרש, תוך מתן פיצויים מגוחכים
ושרירותיים. במקרים בהם קיימים הידברות, הליכי גישור ו/או מו"מ – הצליחו
הצדדים להגיע להבנות והסכמות, וזאת גם במקרים בהם הייתה מחלוקת עמוקה וכמעט נחזית
כבלתי ניתנת לגישור.
ההתיישבות
בכלל והוותיקה בפרט, דוגלות במדיניות של שת"פ מלא מאז הימים של טרום הקמת
המדינה. נראה לנו שלאחרונה, מתחיל שינוי מגמה בעיקר בקרב השרים הממונים, מתוך הבנה
כי ההתיישבות אינה האויב אלא השותף. ועליהם להטמיע בקרב הפקידות תובנה זו. קשה
לשנות דפוסי חשיבה ואופן התנהלות של ארגונים בירוקרטיים. אולם באם הליכים כאלה לא
יתבצעו – התוצאות תהיינה המשך קונפליקטים מתמשכים.
שר
האוצר משה כחלון צוטט בעיתון "כלכליסט" ביום 25.12.18 לאחר ישיבת מועצת
מקרקעי ישראל "במשך שנים מושבניקים
ותושבי המרחב הכפרי, שבסך הכול מבקשים להתפרנס בכבוד בחבלי הארץ בצפון ובדרום,
סובלים מבעיות בהתנהלות מול רמ"י. ההחלטות שאישרנו מצביעות על שינוי מהותי
ביחסים בין המדינה, ורמ"י כנציגתה, כלפי אותם תושבים ששומרים לנו על אדמות
המדינה". מכאן שגם הוא מודע להתנהלותו הבעייתית של הגוף עליו הוא ממונה.
וחובתנו להביא בפניו את המידע שחלקו הגדול אינו מצוי ברשותו.
כל מי שבידו מידע בנושאים שפורטו לעיל מתבקש להעבירו אלינו באמצעות דוא"ל. על המידע להיות מתומצת ומגובה במסמכים רלבנטיים.
את
המידע ירכזו משה ברנע, יו"ר עמותת אדמתי לשעבר ומזכיר העמותה,
עו"ד דרור גרשון. את המידע יש להעביר באמצעות דוא"ל לפי הכתובות:
משה ברנע, שמאי, Barmos45@gmail.com
עו"ד
דרור גרשון, מזכיר אדמתי Drorg.adv@gmail.com
עדיין אין תגובות לדף זה.
מוזמנים להגיב!