איצל'ה (יצחק) מודעי ז"ל, כפר מנחם, בן 76 במותו, יהי זכרו ברוך

יו"ר אדמתי, גלעד אלטמן, חברי וחברות הנהלת העמותה וחברי העמותה באשר הם, שלחו ניחומים למשפחה ולקיבוץ, עם הסתלקותו של איצ'לה, מלח הארץ, חקלאי, פעיל ציבור ומתנדב.

איצל'ה (יצחק) מודעי נולד ב 02.03.1943 בכפר מנחם לרשקה ולישקה מודעי וחי בקיבוץ עד יום מותו. שירת כקצין מודיעין בשריון בסדיר וכקצין מודיעין של חטיבה 8 במילואים. לאחר שחרורו מצה"ל עבד מספר שנים כמאבטח באל-על.

איצל'ה מודעי ז"ל - באדיבות ארכיון כפר מנחם

עם שובו לקיבוץ, נישא לעלווה ולמד הנדסאות בניין. מילא שורה ארוכה של תפקידים בקיבוץ. החל מעבודתו כחקלאי והמשך בתפקידי אחראי בינוי, אחראי נדל"ן ורכז משק.

בין הפרויקטים הגדולים שנזקפים לזכותו: ליווי ותכנון הבינוי בקיבוץ, לטובת מעבר מלינה משותפת ללינה משפחתית, הקמת מחצבת כפר מנחם ותכנון וליווי הקמת ההרחבה בקיבוץ, בהיקף של כ 150 יח"ד.  

בתיאורים על קרב קלע בהרמת הגולן, במהלך מלחמת ששת הימים נכתב: "בזמן שגדוד 129 הפליג לדרכו מגבעת האם לכיבוש הרמה הסורית, נותר מאחור מספר קצינים שעקבו אחרי הקרב מרחוק. שניים מהם היו הקמ"ן, סגן איצלה מודעי וקצין החימוש סגן יורם בוכנר, שמספרים את זיכרונותיהם והתרשמותם ממהלך האירועים. כזכור, גדוד 129 הגיע במלחמת ששת הימים לגזרת פיקוד צפון אחרי יומיים של קרבות בגזרה המצרית מול מתחם קונטילה.

הקמ"ן איצלה מודעי סיפר בבלוג שראה אור ברשת האינטרנט (נעמוש / הרמה הסורית / מלחמת ששת הימים):

"הגענו לפיקוד צפון ואז נעצרים ומתכוננים לאיזושהי עלייה [הכוונה לפעולה מוגבלת לכיבוש הרמה ב-8 בחודש, שבוטלה]. הורידו אותנו חזרה, אמרו – זהו, נגמרה המלחמה. ישבנו בחורשה, אולי חורשת המייסדים [ביסוד המעלה], הקמנו אוהלים, עמדנו ללכת לישון, אני לא זוכר באיזו שעה – פתאום הכל השתנה. אני לא זוכר מתי ואיך קיבלתי מפות כדי לחלק לטנקים ולכולם. ההוראה היתה שלמעלה עולים רק טנקים. בירו [המג"ד] לקח איתו בטנק את יובל בן ארצי, שהיה קצין קשר, והם עלו. אני וקצין החימוש יורם בוכנר היינו על זחל"מים. אמרנו שכדי לשמוע ולקלוט מה קורה נעלה לנבי יושע, ומאז אנחנו קוראים לעצמנו 'גיבורי נבי יושע'. שמענו את כל מה שקורה עד הרגע שהבנו שהקרב פחות או יותר נגמר. זה עוד היה אור יום. ירדנו מנבי יושע והתחלנו לעלות למעלה, עברנו את עמיר ועלינו דרך גבעת האם, שם ראינו את הזחל"ם שחטף פגיעה, נדמה לי שהיה של המסייעת. לא הבנתי שיהודים יכולים לשכב ככה שרופים מתים בשטח. לי בהתחלה הם נראו כמו ערבים. עלינו למעלה ונפגשנו עם הכוח אחרי הקרבות".